בינוי כיתות במערכת החינוך בירושלים

חוזרים ללימודים

ליאור רגב

לאחר חופשת הקיץ הארוכה, ואחריה תקופת החגים, יותר מ- 2,272,000 תלמידים חוזרים ביום ראשון לספסל הלימודים וסוף סוף - לשגרה.

מערכת החינוך בישראל משקפת את פני החברה הישראלית, על הזרמים והקבוצות השונות המרכיבות אותה. במסמך "מערכת החינוך בישראל -- סוגיות מרכזיות שנדונו בוועדת החינוך, התרבות והספורט" של ה-מממ משנת 2013 מאת אתי ווייסבלאי, נכתב כי חוקי החינוך בישראל מכירים בשלושה סוגי מוסדות: חינוך רשמי, שאיליו שייכים מוסדות בבעלות המדינה בזרם הממלכתי, הממלכתי דתי ובשנים האחרונות גם הממלכתי חרדי; חינוך מוכר שאינו רשמי, אליו שייכים מוסדות שאינם בבעלות המדינה, בעיקר של רשתות החינוך החרדיות ומוסדות חרדיים אחרים; ומוסדות במעמד פטור, לרוב תלמודי תורה לבּנים.

לאחרונה פרסם משרד החינוך רשימה של כל מוסדות החינוך הנמצאים תחת פיקוחו (הרשימה מעודכנת לשנת 2015). בדיקה של שנת הייסוד של המוסדות בחינוך העברי ומספר התלמידים בהם חושפת כמה נקודות מעניינות.

בתי הספר הוותיקים ביותר הם אליאנס בחיפה, שלפי הרשומות קם בשנת 1860, ובתי הספר של בית ישראל (הכללי והדתי) בתל אביב שנוסדו ב 1870. סה"כ ברשימה מופיעים 84 בתי ספר שנוסדו לפני קום המדינה ובהם לומדים כ- 64,360 תלמידים. בקצה השני, מדי שנה נפתחים כמה עשרות בתי ספר חדשים. למשל, בשנת 2014 נוסדו 112 בתי ספר, ובשנה הקודמת לה 118.

בעשורים האחרונים ניתן לזהות מגמה של גידול בפתיחת מוסדות חינוך חרדים. הצורך בפתיחת המוסדות נגזר מריבוי טבעי גבוה במגזר החרדי, שמוביל לגידול במספר הילדים בכל שנתון. אחוז בתי הספר החרדים שנוסדו מאז שנת 1990, מכלל בתי הספר בזרם החרדי, עומד על 91% בישראל (ללא ירושלים), ו-86% בירושלים. בשנים אלו חל גידול משמעותי ברשתות החינוך העצמאיות והכרה של המדינה בהן, ושינוים אלו הותירו את חותמם על המערכת.

בחינוך הממלכתי, אחוז בתי ספר החדשים קטן יותר, ומצאי בתי הספר מתבסס יותר על מוסדות ותיקים. 45% מכלל בתי הספר הממלכתיים בישראל נוסדו לפני 1970, וכך גם 38% מבתי הספר הללו בירושלים. בהשוואה לישראל, יותר בתי ספר בזרמים הממלכתיים בירושלים נוסדו בין השנים 1970 ל- 1990: 27% בממלכתי, ו- 25% בממלכתי דתי בירושלים לעומת 20% ו- 21% בהתאמה בישראל. נתונים אלו נמצאים במתאם עם הקמת השכונות החדשות והתרחבות העיר לאחר מלחמת ששת הימים.

מקורות: וויסבלאי, אתי (2013) מערכת החינוך בישראל. ממ"מ, הכנסת - ירושלים

תנועות הנוער בירושלים

ליאור רגב

מקובל לומר שהנוער של היום הוא לא מה שהיה פעם. שהדור הנוכחי, שהתחנך על ברכי האינטרנט והטלפונים החכמים, דבוק למסך, מסתגר בחדרו, ומתקשר בשפת הציורים.

תנועות הנוער נתפסות בעיני רבים כמייצגות של עולם נכחד: פעילות חוץ-ביתית, חינוך לשיתוף פעולה, חברות, אהבת הארץ, יוזמה ודאגה לאחר. בשנת 2006, השנה האחרונה בה נערך אומדן ארצי, עמד מספר חניכי תנועות הנוער בישראל על 176 אלף. על פי רשימת התנועות המוכרות של משרד החינוך, ב-2014 פעלו בישראל כ-13 תנועות נוער.

בירושלים, פעלו בשנת 2015 כ-11 תנועות נוער במגזר היהודי. התנועות משקפות את המגוון החברתי של אוכלוסיית העיר: 4 בעלות אופי חילוני (הצופים, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר והמחנות העולים), שתיים דתיות-לאומיות (בני עקיבא ואריאל), אחת של התנועה המסורתית (נוע"ם) ו-4 בעלות אופי חרדי (בנות בתיה, פרחי הדגל, היכלי עונג ועזרא).

תנועות הנוער נתמכות על ידי משרד החינוך והעירייה, כאשר גודל התנועה משמש כאחד המדדים לקביעת גובה התמיכה. קיים קושי לאמוד את מספר החניכים בשל טיבה המשתנה והבלתי קבוע של ההשתתפות בפעילות. לפיכך, הנתונים מבוססים על דיווחי התנועות לאגף חברה בעיריית ירושלים.

תנועת 'בנות בתיה' חריגה בגודלה, ובשנת 2015 מונה 17,410 חניכות. הסיבה לכך היא אופיו הכוללני של החינוך החרדי, ובו התנועה משמשת מסגרת חינוכית משלימה לחינוך בבתי הספר של רשת 'בית יעקב'. התנועה השנייה בגודלה גם היא בעלת אופי חרדי, 'פרחי הדגל' עם 4,578 חניכים. התנועה פונה לבנים בגילאי 9-13. נוסף למשתתפים בתנועת 'עזרא' (2,042) ו'היכלי עונג' (890) מספרם הכולל של החניכים במגזר החרדי הוא הגבוה ביותר בעיר ועומד על 24,920 חניכים.

'בני עקיבא' היא התנועה השלישית בגודלה במספר החניכים בירושלים, והגדולה ביותר במגזר הדתי-לאומי. מספר החניכים בתנועה בשנת 2015 עומד על 3,881 חניכים. נוסף לחניכים ב'אריאל' (1,493), מספר החניכים בתנועות דתיות-לאומיות עומד על 5,374.

מבין התנועות בעלות אופי חילוני, 'הנוער העובד והלומד' היא התנועה הגדולה ביותר, בין היתר, תודות לפעילותה הנרחבת בשכונות מזרח העיר במגזר הערבי. ב- 2015, השתתפו בפעילותהּ 3,495 חניכים. 'הצופים', שהיא התנועה הגדולה ביותר במספר החניכים בפריסה ארצית, שנייה ל'נוער העובד' בירושלים עם 2,484 חניכים. נוסף לחניכים בתנועות השומר הצעיר (2,240), והמחנות העולים (282) מספר החניכים בתנועות חילוניות עמד על 8,501.

נוע"ם, הפועלת ברוח התנועה המסורתית מונה כיום כ- 233 חניכים, ומהווה את הזרם התנועתי הקטן ביותר במגזר היהודי בעיר.

מקורות

-לואיס גולדברג, מנהל המחלקה למחקר ולפיתוח, מנהל תרבות ופנאי, עיריית ירושלים

-רשימת תנועות נוער מוכרות ומתוקצבות ע"י משרד החינוך בשנת 2014, אתר משרד החינוך.

-שלג מי-עמי, נ. (2010) תנועות הנוער בישראל. מרכז המידע והמחקר של הכנסת.

-אתרי האינטרנט של תנועות הנוער: 'הצופים', 'השומר הצעיר', 'המחנות העולים', 'הנוער העובד והלומד', 'בני עקיבא', 'אריאל' ו- 'עזרא'

לחיי התואר- עכשיו מה תעשה עם זה?

יאיר אסף-שפירא

בשנת הלימודים 2011/12 למדו במוסדות האקדמיים בירושלים 37,670 סטודנטים וסטודנטיות, שהיוו 15% מהסטודנטים בישראל. 20,580 מהם למדו באוניברסיטה העברית, 11,410 במכללות אקדמיות, ו-5,680 במכללות אקדמיות לחינוך.

תחומי הלימוד של הסטודנטים הללו מגוונים מאוד. התחומים הגדולים באוניברסיטה העברית הם מדעי החברה (27% מהסטודנטים לומדים בתחום זה), מדעי הרוח (22%), ומדעי הטבע ומתמטיקה (20%). נתונים שפורסמו לאחרונה מתוך מחקר מתמשך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בוחנים, בין היתר, את השאלה: מה יעשו הלומדים בתחומים השונים לאחר סיום הלימודים.

המחקר בחן סטודנטים שסיימו את לימודיהם בשנת 2005/06, בשתי נקודות זמן – בשנת 2008 ובשנת 2011. בבחינת תחום העיסוק (הענף הכלכלי) של הבוגרים ניכר כי שנתיים לאחר סיום הלימודים, בוגרי הפקולטות למשפטים עובדים בשיעור גבוה (62%) בענף השירותים העסקיים, וכך גם בוגרי מדעי הטבע והמתמטיקה, וכן בוגרי הנדסה ואדריכלות. בוגרי הרפואה עובדים, מן הסתם, בשיעור גבוה (72%) בענף שירותי הבריאות הרווחה והסעד, ואילו הבוגרים במדעי הרוח והחברה מתפזרים על פני ענפים כלכליים רבים, כאשר העיקריים שבהם לבוגרים במדעי הרוח הם חינוך (28% מהבוגרים) ושירותים עסקיים (24%). התחומים העיקריים אליהם מגיעים בוגרים במדעי החברה הם שירותים עסקיים (29%), ובנקאות, ביטוח ופיננסים (18%). 

ככל שעברו השנים ניכרו בקרב הבוגרים שינויים בענפי התעסוקה. המתודולוגיה של המחקר מאפשרת לנו לבחון שינויים אלו. בקרב בוגרי הרוח והחברה בשנת 2005/06 חלה בין השנים 2008-2011 עלייה (של 4.4% ושל 4.7% נקודות אחוז בהתאמה) בשיעור המועסקים בענף שירותי הבריאות הרווחה והסעד. בקרב הבוגרים במדעי הטבע ומתמטיקה ובהנדסה ואדריכלות חלה עלייה (של 4.2% ושל 4.8% נקודות אחוז בהתאמה) בשיעור המועסקים בענף השירותים העסקיים – שגם כך היה ענף העיסוק העיקרי של בוגרים בתחומים אלו.

באשר ללימודי המשך, 38% מבוגרי תואר ראשון המשיכו לתואר שני, וניכר שהתחום בו שיעור הממשיכים לתואר שני הוא הגבוה ביותר הוא מדעי הטבע וחקלאות (47% מבוגרי תואר ראשון המשיכו לתואר שני). התחום המבוקש ביותר לתואר שני היה עסקים ומדעי הניהול, כאשר 14% מתוך הבוגרים (כ-36% מהממשיכים לתואר שני) בחרו בתחום זה. 

מקורות: שנתון סטטיסטי לירושלים

המשך לימודים ועבודה חמש שנים לאחר קבלת תואר ראשון, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נובמבר 2014

המפתח בזכאות לבגרות הוא בהבנת השלם

יועד שחר

כמדי שנה מתפרסמים על ידי משרד החינוך נתונים אודות הזכאים לבגרות מקרב התלמידים הלומדים בי"ב, לפי יישובים. לפי נתונים אלו ירד שיעור הזכאים לבגרות בירושלים מ-51% בשנת תשס"ח, ל-46% בשנת תש"ע ול-43% בשנת תשע"ב. יחד עם זאת, יש הטוענים שהנתונים הללו אינם מתארים תמונה מציאותית של המגמה המושפעת מהמדיניות בתחום הבגרויות. 

עיריית ירושלים מפרסמת בכל שנה נתונים המבוססים על אלו של משרד החינוך אך הראשונה עורכת אותם לפי פילוח מגזרי. מנתונים אלו עולה שאחוז הזכאים לבגרות מקרב תלמידי כיתות י"ב הלומדים בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי, עולה בהדרגה בשנים האחרונות. מ-63% בשנת תש"ע ל-68% בשנת תשע"א ועד ל-72% בשנת תשע"ב. 

במקביל מתקיימת מגמה של מעבר של בתי ספר מהחינוך העצמאי (החינוך החרדי) ומהחינוך הערבי לתכנית לימודים לבגרות ישראלית. כלומר יותר תלמידים ניגשים לבגרות במגזרים אלו ומכאן שניתן היה להסיק שיותר תלמידים אף יהיו זכאים לה. אולם, פה קבור הכלב בהבנת הפער בין הנתונים המתפרסמים על ידי משרד החינוך לבין אלו שמפרסמת עיריית ירושלים. 

כאמור, הזכאים לבגרות מחושבים מתוך סך התלמידים הלומדים בכיתות י"ב. אולם, התלמידים הלומדים בכיתות י"ב הנמנים הם רק התלמידים בבתי ספר שמאפשרים לתלמידיהם לגשת לבחינת הבגרות במסגרתם. מכאן, עולות שתי בעיות שונות לשיטת חישוב השלם. ראשית, אם היינו מחשבים את הזכאים לבגרות תשע"ב מקרב תלמידי כיתות י"ב (גם בבתי ספר שאינם מגישים כלל לבגרות), השלם שמתוכו מחושב אחוז הזכאים היה גדל ולכן אחוז הזכאים היה קטן עוד יותר מ-43. שנית, מכיוון שלפי שיטת חישוב השלם הנוכחית מתקבל שככל שגדלה המגמה של מעבר של בתי ספר חרדים וערבים לתכנית לבגרות ישראלית, נכנסים כל תלמידיהם תחת השלם, על אף שבשנים הראשונות רק בודדים מתלמידיהם ניגשים בפועל לבגרות. כלומר, ככל שבתי ספר עוברים לתכנית הם מורידים את אחוז הזכאות לבגרות הכולל בעיר. 

מהי, אם כך, הדרך הנכונה לחישוב הזכאות לבגרות? שאלה זו תלויה במטרה שלשמה מתבצעת המדידה. מטרה אחת היא מדידת הזכאות כאינדיקציה לכושר ההשתכרות העתידי של התלמידים. למדידת מטרה זו כדאי להכיל תחת השלם את כלל התלמידים הלומדים בכיתות י"ב בעיר ומכאן שאחוז הזכאים בשנת תשע"ב נמוך מ-43%. 

מטרה אחרת היא קבלת אינדיקציה לאיכותם של מוסדות החינוך בעיר. אחוז זכאות גבוה מעיד על מערכת חינוך משובחת בהישגיה שמהווה לעיתים קריטריון עבור הורים שחושבים להגר לעיר. למדידת מטרה זו כדאי למדוד את אחוז הזכאים לבגרות מתוך התלמידים הלומדים בבתי הספר שקיבלו את הבגרות כמדד לאיכות ההשכלה במוסד. יחד עם זאת, מדידה כזו אינה פותרת את המלכוד המתקבל במעבר של בתי ספר חרדים וערבים לתכנית הבגרות. אלו, לפחות בטווח הקצר, מורידים את אחוז הזכאות לבגרות בעיר. מכאן, שטוב עושה עיריית ירושלים כשמחשבת את אחוז הזכאות לבגרות בפילוח מגזרי ומקנה תמונה מורכבת יותר למגמות המתקיימות בעיר ביחס לתחום זה.  

מקור הנתונים: שנתון סטטיסטי לירושלים 2014

רוח סטודנטיאלית בירושלים

איתן בלואר 

בשנים האחרונות משקיעות עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים מאמצים רבים למשוך סטודנטים ללמוד בעיר ולהשתקע בה בתום לימודיהם. מספרם של הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים עולה עם השנים. בשנת תשע"א (2010/2011) למדו בירושלים כ- 36,500 סטודנטים שהיוו 15% מכלל הסטודנטים בישראל, עליה של 3% לעומת שנת תש"ע בה למדו בירושלים 35,600 סטודנטים, ועלייה של 26% לעומת שנת תש"ס (1999/2000). האוניברסיטה העברית היא המוסד להשכלה גבוהה בעל מספר הסטודנטים הגבוה ביותר בעיר. מספר זה עמד בשנת תשע"א על 20,400 והיווה 56% מתוך כלל הסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים. 10,800 למדו במכללות האקדמיות בעיר (30%) ו-5,300 סטודנטים למדו במכללות אקדמיות לחינוך (14%). מתוך כלל הסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים בשנת תשע"א 34% התגוררו בעיר, 6% התגוררו בשאר יישובי מחוז ירושלים, 18% התגוררו במחוז המרכז, 12% במחוז יו"ש, 9% במחוז תל אביב, 5% במחוז חיפה והיתר (15%) בפריפריה הצפונית והדרומית. 

ניתן לחלק את הסטודנטים שגרים בירושלים על בסיס אלו הלומדים במוסדות להשלכה גבוהה בעיר ואלו הלומדים מחוץ לעיר. מספר הסטודנטים שהתגוררו בירושלים בשנת תשע"א עמד על 22,100. מתוכם 12,300 סטודנטים גרו ולמדו בירושלים, והיתר (9,800 סטודנטים ירושלמים) למדו במוסדות להשכלה גבוהה מחוץ לירושלים. הסטודנטים לתואר ראשון שהתגוררו בירושלים נטו יותר למקצועות בתחום מדעי הרוח בהשוואה לכלל הסטודנטים בארץ. אחוז הסטודנטים שהתגוררו בירושלים בשנת תשע"א ולמדו מקצועות מתחום מדעי הרוח עמד על 36% והוא היה גבוה בהשוואה לישראל (26%). לעומת זאת שיעורם של הסטודנטים שהתגוררו בירושלים ולמדו את מקצועות מדעי החברה (27%) היה נמוך בהשוואה בישראל (34%). 

מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

זכאות לתעודת בגרות

ענבל דורון 

בימים אלה אלפי תלמידים בישראל שוקדים במרץ על לימודיהם וניגשים לבחינות הבגרות של משרד החינוך. 

נתוני הזכאות לבגרות מראים כי קיים קשר בין המעמד החברתי-כלכלי של האוכלוסייה לבין שיעור הזכאות לתעודת בגרות. ככל שהמעמד החברתי-כלכלי גבוה יותר, עולה שיעור הזכאות לתעודת בגרות. ביישובים (המונים מעל 10,000 תושבים) שאוכלוסייתם משתייכת למעמד חברתי-כלכלי גבוה, היה שיעור הזכאים לתעודת בגרות (מקרב תלמידי י"ב) בשנת תש"ע (2009/10) 66%, שיעור זה ירד ל-64% ביישובים בהם אוכלוסייה ממעמד בינוני ול-51% ביישובים בהם אוכלוסייה ממעמד נמוך. השיעור הממוצע בישראל היה 59%. (החלוקה למעמד חברתי-כלכלי מתבססת על מדרג הטיפוח שמחושב על ידי משרד החינוך). 

על פי נתוני עיריית ירושלים לשנת תש"ע (2009/2010) מנו תלמידי כיתות י"ב (בחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי, החרדי העצמאי והערבי העירוני) תושבי ירושלים 5,900 תלמידים, 88% מהם למדו בעיר. שיעור תלמידי י"ב שגרו בעיר וניגשו לבחינות הבגרות עמד על 77%. 

שיעור תלמידי י"ב שניגשו לבגרות בבתי הספר שבפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי היה גבוה מאוד ועמד על 94%. שיעור הזכאות לתעודת בגרות מקרב תלמידי י"ב בבתי הספר שבפיקוח הממלכתי-דתי עמד על 68% ובבתי הספר בפיקוח הממלכתי על 64%. שיעורים אלה היו דומים לישראל (66% בחינוך הממלכתי-דתי ו-64% בחינוך הממלכתי). 

בבתי הספר בחינוך החרדי (בתי ספר המגישים לבגרות, לא כולל בתי ספר עם תכנית לימוד עצמאית) ניגשו לבחינות הבגרות 39% מתלמידי כיתות י"ב. שיעור הזכאות בחינוך החרדי עמד על 11% בלבד מקרב כלל תלמידי י"ב שלמדו בבתי ספר שמגישים לבגרות. 

שיעור הזכאות לתעודת בגרות של כלל התלמידים בכיתות י"ב בירושלים עמד בתש"ע (2009/10) על 46%. נתון זה כורך ביחד את כל מגזרי החינוך והאוכלוסייה בירושלים שביניהם הבדלים גדולים בשיעורי זכאות לבגרות. שיעורי הזכאות הנמוכים במגזר החרדי הנמיכו את שיעורי הזכאות של כלל תלמידי ירושלים. 

מקור הנתונים: משרד החינוך, נתוני בחינות בגרות תש"ע, עיריית ירושלים, דוחות משרד החינוך לרשות המקומית. 

מערכת החינוך בירושלים

ליאור להרס 

מערכת החינוך בירושלים משקפת את מגוון האוכלוסייה של העיר והיא מורכבת משלושה מגזרים עיקריים: החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי המנוהל על ידי מנהלת חינוך ירושלים (מנח"י); החינוך הערבי העירוני הכולל מוסדות חינוך רשמיים, ומוכרים שאינם רשמיים, הפועלים על פי תוכנית הלימודים של הרשות-הפלסטינית; ומוסדות החינוך החרדים בניהול אגף החינוך החרדי בעירייה. כמו כן ישנם בעיר מוסדות חינוך ערביים פרטיים. 

על פי נתוני עיריית ירושלים, בשנת תשע"ב לומדים במערכת החינוך העירונית בירושלים 224,650 תלמידים. מתוכם 43% במוסדות החינוך החרדי, 31% בחינוך הערבי העירוני ו-26% בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. נתונים אלו לא כוללים את התלמידים בחינוך הערבי הפרטי שמספרם המוערך הוא כ-20,000. 

בקרב התלמידים בחינוך העל-יסודי (כיתות ז-יב) 37% משתייכים לחינוך החרדי, 33% לחינוך הערבי העירוני ו-30% לממלכתי והממלכתי-דתי. לעומתו, בחינוך היסודי שיעור תלמידי החינוך החרדי דומה (38%), שיעור תלמידי החינוך הערבי מעט יותר גבוה (38%) ושיעור תלמידי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי נמוך יותר (24%). בקרב ילדי גן חובה חלקו של החינוך החרדי גבוה במיוחד – 48% - לעומת החינוך הערבי העירוני (28%) והממלכתי והממלכתי-דתי (24%). השיעור של הילדים החרדים בגני החובה גבוה במיוחד מכיוון שהוא מושפע מהשיעור הנמוך יחסית של הילדים הערבים שרבים מהם לא נקלט בגני החובה העירוניים. בחינה נפרדת של תלמידי החינוך הממלכתי מגלה כי שיעורם יורד בהתאמה בחתך גילאי: הם מהווים 19% מתלמידי התיכון בעיר, 15% מתלמידי חטיבות-הביניים, 12% מתלמידי היסודי ו-10% מהילדים בגני החובה. 

ניתוח המגמות בעשור האחרון (בהשוואה לתשס"א) מעלה כי השינוי המשמעותי ביותר חל בחינוך הערבי העירוני שבו הייתה עליה של 126% במספר התלמידים. שינוי זה נובע מגידול בהכרה של משרד החינוך בבתי-ספר ערבים פרטיים בירושלים כ"מוסדות מוכרים שאינם רשמיים", בנייה של כיתות חדשות שהגדילו את הקיבולת של בתי-הספר וריבוי טבעי. באותה תקופה עלה מספר התלמידים בחינוך החרדי ב-30% ובחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי חלה ירידה של 12%. 

מקור: עיבוד לנתוני עיריית ירושלים

לומדים לעבוד

איתן בלואר 

לפני כחודש נפתחה שנת הלימוד האקדמית, ולמעלה מ- 250,000 סטודנטים נכנסו בשערי האוניברסיטאות והמכללות בישראל. מרביתם צפויים לצאת ול"הציף" את שוק התעסוקה בשנים הקרובות, אך האם ככל התואר מתקדם יותר כך גדל הסיכוי למצוא תעסוקה? בחינה של שוק התעסוקה על פי התעודה האחרונה של המועסקים מאפשרת לענות על שאלה זו. בשנת 2010 התגוררו בירושלים כ- 376,000 בני 20-65. כ-207,400 מהם היו מועסקים (55%). בחינה של שיעור המועסקים לפי תואר מצביעה על כך שככל שהתואר מתקדם יותר, כך שיעור התעסוקה גבוה יותר. שיעור המועסקים בקרב בעלי תעודת בגרות עמד על 50% בהשוואה ל-73% בקרב בעלי תואר ראשון ו-88% בקרב בעלי תואר שלישי. בתל אביב המגמה הייתה דומה אך שיעורי המועסקים היו גבוהים יותר (72% לבעלי תעודת בגרות, 86% לבעלי תואר ראשון, ו-91% לבעלי תואר שלישי). 

שוק התעסוקה איננו שוויוני וקיימים הבדלים בין נשים וגברים בשכר, במעמד, בשיעור התעסוקה ועוד. בדרך כלל שיעור הגברים המועסקים גבוה מזה של הנשים. כך גם בירושלים, שבשנת 2010 62% מקרב הגברים בני 20-65 שהתגוררו בה היו מועסקים (184,400 מועסקים), בהשוואה ל- 49% בקרב הנשים (191,600 מועסקות). אולם מסתבר שככל שרמת ההשכלה עולה, הפער בשיעור המועסקים בין גברים לנשים מצטמצם. כפי שניתן לראות בגרף, שיעור המועסקים בקרב גברים בעלי תעודת הבגרות עמד על 54% בהשוואה ל- 47% בקרב נשים, שיעור המועסקים בקרב הגברים בעלי תואר ראשון עמד על 77% בהשוואה ל- 70% בקרב הנשים. ובקרב בעלי תואר שלישי המגמה מתהפכת ושיעור הגברים המועסקים (84%) נמוך משיעור הנשים המועסקות (94%).

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עיבודים לסקר כח אדם.

מערכת החינוך הערבית בירושלים

מאת: ד"ר מאיה חושן

בימים אלו מסתיימת שנת הלימודים תשע"א. במערכת החינוך בירושלים לומדים השנה למעלה מ-240,000 תלמידים, 92% מהם לומדים במערכת החינוך שבאחריות ובניהול עירית ירושלים ומשרד החינוך. טור זה עוסק במערכת החינוך הערבית בירושלים. בשנת הלימודים הנוכחית לומדים בבתי הספר שבחינוך הערבי במינהלה לחינוך ירושלים שבעירית ירושלים כ-67,800 תלמידים, והם מהווים כ-31% מהתלמידים במינהל החינוך בעיר. עליהם יש להוסיף כ-20,000 תלמידים במערכת החינוך הערבית הפרטית, שאינה תחת חסות העירייה. יוצא איפוא שאחוז התלמידים במערכת החינוך הערבית מכלל התלמידים במערכת החינוך בירושלים עומד על כ-37% והוא דומה לחלקה של האוכלוסייה הערבית בירושלים - 36%.
לשם השוואה מספר התלמידים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי בירושלים בשנת תשע"א – 67,100, דומה למספר התלמידים בחינוך הערבי - 67,800, בעוד שמספר התלמידים בבתי הספר של החינוך החרדי (באגף לחינוך חרדי שבמינהל חינוך ירושלים) גבוה יותר והוא עומד על כ-94,200 תלמידים.

בעשור האחרון גדל מספר התלמידים בחינוך הערבי בירושלים ביותר מפי שניים - מ-33,200 תלמידים בשנת הלימודים תשס"ב (2001/2002) ל-67,800 בתשע"א (2010/2011). את בתי הספר הערביים שבאחריות ובניהול עיריית ירושלים ומשרד החינוך, ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות – בתי ספר רשמיים ובתי ספר במעמד של מוכר שאינו רשמי. עיקר הגידול בעשור האחרון במערכת החינוך הערבית היה תוצאה של גידול במספר בתי הספר במעמד של מוכר שאינו רשמי. חלקם היו במשך שנים רבות בתי ספר פרטיים והם קיבלו מעמד של מוכר שאינו רשמי שזיכה אותם בתקצוב ממלכתי, ואחרים הם בתי ספר חדשים שניפתחו וקיבלו מעמד של מוכר שאינו רשמי. מספר התלמידים בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים עמד על 2,000 בשנת תשס"ב והוא עלה ל-25,500 תלמידים בשנת תשע"א (גידול של כמעט פי 13). זאת לעומת בתי הספר הרשמיים העירוניים בהם גדל מספר התלמידים בעשור האחרון מ-31,100 ל-42,000 תלמידים (גידול של 35%).

מקור: שנתון סטטיסטי לירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, שנתון המינהלה לחינוך ירושלים, אתר האינטרנט של עיריית ירושלים

אמת או חובה

מאת: מיכל קורח

חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 (המוכר יותר בכינוי חוק חינוך חובה), קובע שכל ילד בישראל חייב להיות במסגרת חינוך (גן ילדים או בית ספר) החל מגיל 5 ועד גיל 17 (בראשית שנת הלימודים). החוק אף קובע כי הלימוד במוסדות חינוך חובה יהיה חינם עד לסיום כיתה י"ב. עם זאת בפועל ישנם תשלומי הורים במערכת החינוך.
בימים אלו עומדת להסתיים ההרשמה לגני החובה העירוניים, הנתונים באחריות עיריית ירושלים, שבדומה לכל הרשויות המקומיות בארץ מחוייבת על פי חוק לספק שירות זה. הילדים בגיל חובה יחבשו בשנה הבאה את ספסלי כיתה א'.
בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"א 2010/11) לומדים בגני חובה (גילאים 6-5) במגזר הממלכתי והממלכתי-דתי בירושלים 5,200 ילדים - 29% מהם בגילאי קדם חובה (גילאים 5-4). כאשר מכסת הילדים בגיל חובה אינה מלאה, מאפשרים לילדים בגיל קדם חובה ללמוד בגן חובה. טור זה יתייחס מעתה ואילך רק לילדים בגיל חובה בגני החובה.
בשנת תשע"א למדו בגני חובה 3,700 ילדים בגיל חובה: מחציתם במגזר הממלכתי ומחציתם במגזר הממלכתי-דתי. בחינת מספר הילדים בגיל חובה מצביעה על כך שבמהלך השנים חלה ירידה במספר הילדים במגזר הממלכתי במקביל לעלייה במספר הילדים במגזר הממלכתי-דתי. מספר הילדים במגזר הממלכתי ירד מ-2,160 בשנת תשס"ג (2002/03), ל-1,870 בשנת תשס"ז (2006/07), והוא נותר דומה בשנת תשע"א (2010/11) - 1,850. מספר הילדים במגזר הממלכתי-דתי לעומת זאת עלה בתקופה זו מ-1,530 ל-1,580 ול-1,840.
מבחינה של הפריסה הגיאוגרפית של הגנים והילדים בהם עולה שהשכונות בהן מספר הילדים הגדול ביותר בגיל חובה במגזר הממלכתי הן: פסגת זאב (260), גילה (200), בית הכרם (200), הר חומה (140) וקטמון (120). מספר הילדים הגדול ביותר בגיל חובה במגזר הממלכתי-דתי הן: פסגת זאב (270), הר חומה (250), קריית משה (140), רמות (100) וקטמון הישנה (100).

מקור: שנתון החינוך, המינהלה לחינוך ירושלים, עיריית ירושלים, ויקיפדיה.

אין כמוה בעולם – מערכת החינוך בירושלים

מאת: ד"ר מאיה חושן

ירושלים ניחנת במגוון אנושי-תרבותי יוצא דופן. העושר החברתי-תרבותי של תושבי ירושלים הוא חלק מיופייה ומאופייה של העיר, אך הוא גם מקור לשסעים ולקונפליקטים. המגוון המורכב הזה בא לידי ביטוי גם במוסדות החינוך בירושלים, שהם אבני-יסוד בחייה הציבוריים ובזהותה של העיר. בירושלים בתי ספר ייחודיים ומיוחדים מכל המינים והמגזרים – הממלכתי, הממלכתי דתי, החרדי והערבי ובהם לומדים בשנת הלימודים הנוכחית תשע"א 217,183 תלמידים. נציין שלראשונה אחרי כעשור וחצי כל מגזרי החינוך מנוהלים כיחידה ארגונית אחת, הלו היא המינהל לשרותי חינוך. מינהל החינוך החדש מאגד את המנהלה לחינוך ירושלים (מנח"י) ואת המינהלה לחינוך חרדי (מנח"ח). במנח"י לומדים בחינוך העברי 58,676 תלמידים מהם 31,692 לומדים בחינוך הממלכתי, ו-26,984 בחינוך הממלכתי דתי. ובחינוך הערבי במנח"י לומדים 67,087 תלמידים. במנח"ח לומדים 91,420 תלמידים.

מערכת החינוך בירושלים היא מערכת החינוך הגדולה בישראל. כאמור בשנת הלימודים הנוכחית לומדים בה 217,183 מגן הילדים ועד כיתה יב'. זאת בלא שנכללו במניינה תלמידים הלומדים בחינוך הערבי הפרטי, שמספרם נאמד בעוד כ – 20,000.

מעניין לשים לב כי מספר התלמידים בירושלים דומה למספרם של כלל תושבי ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל (228,239 תושבים בסוף שנת 2009(, ולמספרם של כלל תושבי אשדוד, העיר החמישית בגודלה בישראל ( 206,400 תושבים).

עוד נציין שמגוון האוכלוסיות, האמונות, התפיסות, הדתות וההעדפות שמאפיינות את תושבי העיר ובתי הספר שלה, יחד עם גודלה של המערכת, מהווים כר פורה ליוזמות חינוכיות שהן דוגמא ומופת לעשייה חינוכית בארץ ומודל לחיקוי ולמידה ועל כך נרחיב באחד הטורים הבאים.

מקור לנתונים: אתר האינטרנט של עירית ירושלים, שנתון חינוך.

העיר במספרים: תוכנית אב למוסדות חינוך חרדי

ד"ר מאיה חושן
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

בדצמבר 2009 יצאה לאור תוכנית אב למוסדות חינוך חרדי בירושלים. התוכנית הוכנה ע"י ק.ש.ת – קידום שרותי תכנון בע"מ, עבור עירית ירושלים. מטרת תוכנית האב לבחון צרכים עתידיים ולאתר שטחים ומבנים, שיאפשרו לספק מענה הולם בתחום הפיסי – בתי ספר וכיתות לימוד – לתלמידי המגזר החרדי עד שנת 2020. צרכים אלו נובעים הן ממחסור עכשווי בכיתות, והן ממחסור צפוי, בשל גידול במספר התלמידים.

לשם הכנת התוכנית נערכה תחזית לאוכלוסיית התלמידים במגזר החרדי בירושלים כולה, וכן על פי אזורים בהם גרים היום וצפויים לגור חרדים במהלך השנים עד שנת 2020. מתחזית התלמידים נגזר הביקוש הצפוי לכיתות. במקביל נערך סקר שבחן את מצבת התלמידים, את מוסדות החינוך הקיימים ואת הקרקעות הפנויות המתאימות לבניית מוסדות חינוך לחינוך החרדי.

בשנת 2005 שהיא שנת הבסיס לעבודה, עמד מספר התלמידים במוסדות החינוך החרדיים בגילאי בית ספר (6-17) על כ-55,800 - 67% מהם גרו באזורים בהם מרבית האוכלוסייה היא חרדית. 15% גרו ב"אזורי תפר", אזורים בהם אחוז החרדים מכלל האוכלוסייה נמצא בתהליך גידול מתמשך. 4% מהתלמידים הגיעו מחוץ לירושלים. עוד כ-9% גרו באזורי העיר האחרים (6% כתובתם לא ידועה).

על פי אומדן של תוכנית האב, בשנת 2020 ילמדו בבתי הספר החרדיים בירושלים כ-69,400 תלמידים. השכונות בהן צפוי המספר הגדול ביותר של תלמידים בני 6-17 (גילאי בית ספר) בחינוך החרדי הן: רמות אלון - כ-8,300 תלמידים, רוממה-קומונה - כ-8,200 תלמידים ורמות שלמה – כ-8,100 תלמידים.

על מנת לספק מענה הולם בתחום הפיזי עד שנת 2020, יש לבנות לחינוך החרדי בירושלים 3 בתי ספר לחינוך מיוחד ועוד כ-600 כיתות בשטח של כ-77,000 מ"ר.

מקור: עיריית ירושלים, תוכנית אב למוסדות חינוך חרדי, דצמבר 2009, הוכן על ידי ק.ש.ת – קידום שרותי תכנון בע"מ.

העיר במספרים: שיקום שכונות בירושלים

שירי בורנשטיין
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

בשנת 1977 החליטו ממשלת ישראל והסוכנות היהודית להפעיל במשותף את פרויקט שיקום השכונות לקידום שכונות מצוקה ברחבי הארץ. כעבור חמש שנים סיימה את מעורבותה הסוכנות היהודית, ואילו הממשלה, באמצעות משרדי הבריאות, החינוך, הרווחה והשיכון, המשיכה להפעיל ועדיין מפעילה את הפרויקט. פרויקט שיקום השכונות מבקש לספק פתרון מקיף ורב-ממדי לשכונות מצוקה באמצעות שיקום פיזי – השקעות בתשתיות פיזיות בבתים ובמרחב הציבורי, ושיקום חברתי - השקעות בחינוך, בריאות ובקהילה, בהתאם לצרכיה. במהלך שנותיו הקיף הפרויקט כ-160 שכונות ואזורי מצוקה ברחבי הארץ, בהם מתגוררים כמיליון תושבים.

בירושלים פעל הפרויקט במספר מוקדים, לאורך השנים. ב-1978 החל הפרויקט לפעול בשכונת עיר גנים (וקרית מנחם), קטמון ח'-ט', מורשה (מוסררה) ושמואל הנביא. בשנת 1979 צורפה שכונת הבוכרים ובית ישראל וב-1980 צורף רחוב שטרן. בשכונות אלו פעל הפרויקט במשך 15-20 שנים.

בשנות התשעים צורפו לפרויקט השכונות אולסוונגר-ברזיל (1993), פת (1994), בית צפאפא ושיכוני תלפיות (1995( ולב העיר (1991) בתחום הפיזי בלבד. בשנת 1998 החל הפרויקט לפעול במתחם שיכוני פאג"י (סנהדריה) ומתחם בתי אונגרין, אורנשטיין וורנר. על פי הנתונים העדכניים, מספר התושבים המתגוררים היום בשכונות בהן פועל הפרויקט בירושלים עומד על 50,000 תושבים (נכון לשנת 2006).

בעשור האחרון חלה ירידה בתקציבי השיקום הפיזי והחברתי בכל הארץ. ב-2007, בעקבות החלטת הממשלה, מרוכזים מאמצי השיקום הפיזי ב-37 שכונות, ואילו בתחום החברתי ממשיך הפרויקט לפעול ב-90 שכונות. השכונות הירושלמיות בהן הושהה הפרויקט בתחום הפיזי הן לב העיר, קטמון ח'-ט', בתי אונגרין ושכונת פת. השיקום החברתי ממשיך בעיר גנים ג', אולסוונגר-ברזיל ובפת, ואילו בבית צפאפא, שיכוני תלפיות ושיכוני פאג"י נמשכים הן השיקום הפיזי והן החברתי.

מקור: נתוני אגף שיקום שכונות חברתי, משרד הבינוי והשיכון.

העיר במספרים: ירושלים - ראה דרכיה וחכם

ד"ר מאיה חושן
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

ירושלים מציעה אין סוף שיעורים ומעבדות בכל תחומי הלימוד ובכל תחומי החיים. את המשאבים הנדירים, הגלויים והחבויים בעיר החליטו במינהלה לחינוך ירושלים למנף למען תלמידי ירושלים. לפיכך פותחה התכנית "פסיפס ירושלמי" שמטרתה להעמיק את הידע, ההיכרות והזיקה של ילדי ירושלים לעירם, ולחזק את מעורבותם החברתית והאזרחית. נקודת המוצא של התכנית הייתה שהעיר מזמנת חוויית למידה אותנטית, מעשירה ומשמעותית. ירושלים היא ככיתת לימוד, עשירה במשאבים: האתרים ההיסטוריים, הגנים, המוזיאונים, הפארקים, ושבילי העיר הם האמצעים הדידקטיים. המתודה החינוכית היא הלמידה החווייתית באתרי העיר וההתנסות האישית.

בשנת תשס"ט סיירו ברחבי ירושלים, במסגרת התכנית "פסיפס ירושלמי" כ-22,000 תלמידים יהודים וערבים, שהיוו כ-80% מתלמידי כיתות ה'-ח'. בנוסף סיירו בעיר גם כ-500 מורים ירושלמים כחלק מההשתלמות הבית ספרית.
עם תום השנה השנייה להפעלת התוכנית במלואה, עולה כי חלק מבתי הספר בחרו בסיורים "ירוקים" בתחומי העיר ובסביבתה, וסיירו בעמק הצבאים ובתחנה לחקר ציפורי ירושלים, בסטף, בחרבת סעדים ובציר המעיינות. בתי ספר אחרים ביקרו באתרים הקדושים לשלוש הדתות בירושלים: הר ציון על שלל אתריו, עין כרם והעיר העתיקה.

בהקשר זה יש לציין שלפני כשבועיים הושקה על ידי שר החינוך, גדעון סער, וראש העיר ירושלים, ניר ברקת, התכנית "נעלה לירושלים". מטרת התכנית לאפשר לכל תלמיד לבקר, לפחות שלוש פעמים, בעיר ירושלים, במהלך 12 שנות לימודיו (זאת לאחר שהתברר שמחצית מתלמידי ישראל לא ביקרו מעולם בירושלים). כיום מסיירים בירושלים כ-290 אלף תלמידים בשנה, והתוכנית החדשה צפויה להגדיל את מספר התלמידים המסיירים לכ-450 אלף.

מקור: נתונים שהתקבלו מהמנהלה לחינוך ירושלים (מנח"י), עיריית ירושלים, אתר האינטרנט של משרד החינוך.

העיר במספרים: בגרות במבחן

ד"ר מאיה חושן

מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

"בחינות הבגרות הן האמצעי הרשמי של מדינת ישראל לקבלת משוב על הידע הנצבר בבית הספר העל יסודי" כך כותבת רחלה שיפר מנהלת אגף הבחינות במשרד החינוך, בפתח הפרסום נתוני בחינות בגרות, המתפרסם מידי שנה. מהפרסום עולה שבשנת תשס"ח (2007/2008) עמד שיעור הזכאים לתעודת בגרות בישראל מקרב הלומדים בכיתות יב' על 60% במגזר העברי. חשוב לציין שלא כל תלמידי יב' ניגשים לבחינות הבגרות. שיעור הניגשים לבחינות הבגרות מקרב הלומדים בכיתות יב' עמד על 93% בחינוך הממלכתי, 94% בחינוך הממלכתי דתי ו-52% בחינוך החרדי-העצמאי.

משרד החינוך מסווג את הרשויות המקומיות לפי מדרג טיפוח. קבוצת מדרג טיפוח גבוהה היא קבוצה הזקוקה לטיפוח במידה מועטה (או במילים אחרת אוכלוסייה ממעמד חברתי-כלכלי גבוה). הנתונים לפי מדרג טיפוח מצביעים על כך ששיעור הזכאות לתעודת בגרות עולה ככל שהמעמד החברתי-כלכלי של אוכלוסיית הרשות גבוה יותר. בתשס"ח היה שיעור הזכאות לתעודת בגרות ברשויות שאוכלוסייתן משתייכת למדרג טיפוח גבוה – 65%, למדרג הבינוני - 57% ולמדרג הנמוך - 50%.

בשנת תשס"ח למדו בירושלים בכיתה יב' בחינוך העברי 4,837 תלמידים (תושבי העיר הלומדים בבתי ספר המגישים לבחינות הבגרות ונמצאים בפיקוח משרד החינוך) - 84% מהם ניגשו לבחינת הבגרות.

ירושלים מסווגת בקבוצת מדרג הטיפוח הבינונית. לשם הדגמה, רשויות נוספות המסווגות בקבוצה זו הן בית שמש, חולון, בת ים וחיפה. בשנת תשס"ח עמד שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך העברי בירושלים על 54%, לעומת 60% בישראל. יש לציין שרבים מבתי הספר בחינוך החרדי העצמאי בירושלים נכללים בחישוב שיעור הזכאות לבגרות, זאת למרות שמספר הניגשים לבגרות בבתי ספר אלו נמוך, ושיעור הזכאים לבגרות בהם נמוך עוד יותר. אי לכך שיעור הזכאות לבגרות בירושלים בבתי הספר בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי גבוה יותר מהנתונים המתפרסמים על ידי משרד החינוך בטור זה. לצערי נתוני הזכאות לתעודת בגרות לפי רשות מקומית וזרם (ממלכתי, ממלכתי-דתי ועצמאי) אינם מתפרסמים על ידי משרד החינוך ולכן אינם מופיעים בטור זה.

על הזכאות לתעודת בגרות בחינוך הערבי באחד הטורים בעתיד.

זכאות לתעודת בגרות בחינוך העברי מקרב הלומדים בכיתה יב', תשס"ח.

מקור: משרד החינוך,נתוני בגרות תשס"ח, אוגוסט 2009, ירושלים.

העיר במספרים: ההון הירושלמי

איתן בלואר
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

תיאורית "ההון האנושי" רואה בגורם האנושי את המרכיב המרכזי בעוצמה הכלכלית של המפעל, העיר או המדינה. התיאוריה מתייחסת למכלול המיומנויות והידע, הגלומים בעובד והנרכשים באמצעות לימודים וניסיון, ובאים לידי ביטוי ברמת עבודתו וב"ערכו" הכלכלי. מחקרים רבים בחנו את התיאוריה מהיבטים שונים, ומצאו שרמת הון אנושי גבוהה מובילה להצלחה כלכלית, וכי אזורים בעלי שיעור גבוה של הון אנושי מצליחים יותר מאזורים בעלי שיעור נמוך של הון אנושי. אחת הדרכים למדידת שיעור ההון האנושי היא בחינת בעלי התארים האקדמאים (תואר ראשון ומעלה) כשיעור מהאוכלוסייה.

בירושלים בשל ריבוי המוסדות להשכלה גבוהה המעניקים תארים אקדמיים, קיים פוטנציאל רב ליצירה ולהתבססות של ההון האנושי כגורם משמעותי בעיר. בעיר ישנם 12 מוסדות אקדמאיים המאושרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה – האוניברסיטה העברית, מכללות אקדמאיות ומכללות לחינוך.

בחינה של שיעור בעלי תארים אקדמאיים מכלל התושבים בני 18 ומעלה בירושלים מצביעה על חולשתה של העיר. בשנת 2007 התגוררו בירושלים כ-93,000 אקדמאיים ושיעורם מתוך כלל אוכלוסיית בני 18 ומעלה עמד על 21%. שיעור זה היה דומה לשיעור הארצי שעמד על 22% (כ- 1,076,200 אקדמאיים התגוררו בישראל). שיעור האקדמיים בירושלים היה נמוך ביחס לתל אביב שבה שיעור התושבים בעלי תארים אקדמאיים היה גבוה בהרבה מהממוצע הארצי - 35% (107,700 אקדמאיים) ולחיפה - 31% (64,700 אקדמאיים). שיעור האקדמאים הנמוך יחסית בירושלים נובע בין היתר מהרכב האוכלוסייה בעיר, הכולל אוכלוסייה חרדית שעל פי רוב אינה לומדת במוסדות להשכלה גבוהה המעניקים תואר אקדמי, ואוכלוסייה ערבית המתאפיינת בשיעור נמוך יחסית של בעלי תארים אקדמיים.

שיעור האקדמאים מקרב בני 18+, 2007

מקורות: עיבוד של נתוני סקר כוח אדם 2007, מקבלי תארים ממוסדות להשכלה גבוהה תשס"ז, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בגרות במבחן

ד"ר מאיה חושן

נתוני בחינות הבגרות לשנת הלימודים תשס"ז שהתפרסמו לאחרונה מצביעים על כך ששיעור הזכאים לתעודת בגרות בישראל, מקרב הלומדים בכיתות יב', עמד על 60% במגזר העברי ו-44% במגזר הערבי.
בחינוך העברי היה שיעור הזכאות לתעודת בגרות הגבוה ביותר בבתי הספר הממלכתיים-דתיים - 64%, מעט נמוך יותר בבתי הספר הממלכתיים - 62%, והנמוך ביותר בבתי הספר העצמאיים (בעיקר חרדים) - 22%. שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב הבנות - 61%, היה גבוה מזה של הבנים - 51%.
דו"ח בנק ישראל לשנת 2007 מציין שבהשוואה בינלאומית הישגי התלמידים הישראלים במבחנים הבינלאומיים נמוכים, והפער בהישגים בין תלמידים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך לבין תלמידים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה הוא מהגדולים במדינות המפותחות.
בשנת תשס"ז למדו בחינוך העברי בירושלים 4,979 תלמידים (תושבי העיר) בכיתה יב' (בבתי ספר המגישים לבחינות הבגרות ונמצאים בפיקוח משרד החינוך) - 85% מהם ניגשו לבחינות הבגרות. 54% מקרב הלומדים ביב' היו זכאים לתעודת בגרות, לאחר מועד חורף תשס"ח. באותה שנה למדו בבתי ספר בפיקוח משרד החינוך בחינוך הערבי בירושלים 365 תלמידים בכיתה יב', – 74% מהם ניגשו לבחינות הבגרות. 19% מקרב הלומדים ביב' היו זכאים לתעודת בגרות. יש לציין שמרבית התלמידים הערבים ניגשים לבחינות הבגרות הפלסטיניות (תווג'יהי) ולכן הם אינם נכללים בנתוני משרד החינוך.
במשרד החינוך מדורגת ירושלים בקבוצת מדרג טיפוח בינונית. ככלל קיים קשר ישר בין דרגת הטיפוח לבין שיעור הזכאות לתעודת בגרות - בשנת תשס"ז שיעור הזכאים לתעודת בגרות (מהלומדים ביב' הגרים ברשות) עמד על 64% בקבוצת מדרג הטיפוח הגבוהה, 57% בקבוצת מדרג הטיפוח הבינונית – ו-51% בקבוצת מדרג הטיפוח הנמוכה. בישובי מטרופולין ירושלים נמדד שיעור הזכאות לתעודת בגרות הגבוה ביותר במודיעין-מכבים-רעות (76%) ובמדרג יורד במבשרת ציון (75%), מועצה אזורית מטה בנימין (69%), מועצה אזורית גוש עציון (64%), מעלה אדומים (62%), מועצה אזורית מטה יהודה (60%), גבעת זאב (59%) ובית שמש (50%).

שיעור הזכאות לבגרות בישובי מטרופולין ירושלים



מקור: משרד החינוך, נתוני בגרות תשס"ז, אוגוסט 2008, ירושלים.
מקור: בנק ישראל, דין וחשבון 2007, עמ' 314.

חינוך חרדי

ד"ר מאיה חושן

חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג 1953, ביטל את הזרמים העצמאיים בחינוך שהיו נהוגים עד אז והעביר את הסמכות הבלעדית על תכני הלימוד ושיטות החינוך לידי המדינה. החוק התיר ללמוד בבתי ספר רשמיים ממלכתיים וממלכתיים דתיים וגם בבתי-ספר "מוכּרים שאינם רשמיים" וב"מוסדות-פטור", שבהם הפיקוח על תכני הלימוד לעיתים מצומצם יותר או שכלל אינו קיים. מוסדות החינוך החרדי בישראל משתייכים רובם ככולם לחינוך הלא-רשמי, ומסונפים לשתי רשתות מרכזיות: החינוך העצמאי – האשכנזי, ומעיין החינוך התורני – הספרדי.

בשנת 1993, כחלק מהסכם קואליציוני, החליט ראש עיריית ירושלים דאז אהוד אולמרט להקים מִנהל נפרד לחינוך חרדי (מנח"ח). ב-1994 עברו כל מוסדות החינוך החרדי מניהול של המנהלה לחינוך ירושלים (מנח"י) למינהל החינוך החרדי. כיום נחלקת אוכלוסיית התלמידים החרדים שלומדים בבתי הספר שבניהול מנח"ח לככשליש ספרדים, כשליש חסידים וכשליש ליטאים.

בשנת הלימודים הנוכחית (תשס"ז) בחינוך החרדי בירושלים במוסדות שבניהול מנח"ח 85,916 תלמידים הלומדים ב - 3,312 כיתות (כולל גנים). לפני עשור שנים, בשנת הלימודים תשנ"ז, עמד מספר התלמידים בחינוך החרדי על 64,013 והוא גדל מאז ב – 34%. לעומת זאת, באותן שנים מספר התלמידים במנח"י - בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי, ירד ב – 10%, מ - 68,391 תלמידים ל- 61,312.

למרות מגמת הגידול הכללית בחינוך החרדי, משנת הלימודים תשס"ג ניכרת ירידה בקצב הגידול של אוכלוסיית התלמידים. בתשס"ג עמד הגידול במספר התלמידים, לעומת השנה הקודמת, על 4.4%, בתשס"ד על 2.4%, בתשס"ו 1.9%, והגידול הנמוך ביותר נרשם בשנת הלימודים הנוכחית - 1.2%.

בכירים במִנהל החינוך החרדי מעריכים, שבמערך בתי הספר החרדיים לומדים במוסדות-פטור שאינם רשומים אפילו במנח"ח, כ-17,500 תלמידים נוספים על אלו שנמנו למעלה, ואלה הם "הקנאים", שנמנעים מקשר עם רשויות המדינה. בין המוסדות הללו נכללים סאטמר, דושינסקי ותולדות-אהרן.

תלמידים בחינוך הממלכתי ובחינוך החרדי בירושלים
מקורות:
אתר עיריית ירושלים: www.jerusalem.muni.il/jer_main/f1_main.html,
מאיה חושן, "אין כמוה בעולם – מערכת החינוך בירושלים" מאמר שיתפרסם בספר 40 שנה לאיחוד העיר, בעריכת אורה אחימאיר ויעקב בר-סימן-טוב, מכון ירושלים לחקר ישראל.