פוסט על פוסט-דוקטורט

ליאור להרס

מכון ירושלים למחקרי מדיניות www.jerusaleminstitute.org.il

המונח "פוסט-דוקטורט" מתייחס לתקופה של לימודים ומחקר עצמאי לאחר קבלת התואר השלישי, מסגרת המהווה שלב משמעותי בחיים האקדמאיים. תקופה זו יכולה להימשך בין שנה אחת לבין מספר שנים. סקר של הלמ"ס שנערך בשנת 2010 ("סקר קריירה של בעלי תואר שלישי") הראה כי שליש מבעלי תואר שלישי בישראל (33%) השתלמו בלימודי פוסט דוקטורט. בקרב גברים בעלי תואר שלישי – 35% השתלמו בפוסט דוקטורט לעומת 31% בקרב נשים. מבין המשתלמים בפוסט דוקטורט, השיעור הגבוה ביותר הגיע מתחום המדעים הפיזקליים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (33%) ולאחר מכן מהמדעים הביולוגיים (33%). 11% מהפוסט דוקטורנטים היו ממדעי החברה ומשפטים ו-9% ממדעי הרוח. 

עוד מראה הסקר כי כמעט מחצית מהפוסט דוקטורנטים הישראלים (48%) עשו את לימודי הפוסט דוקטורט שלהם בארה"ב, לעומת 32% בישראל וכ-3% באנגליה. ניתן לראות כי כמעט מחצית מהפוסט דוקטורנטיות עשו את לימודי הפוסט דוקטורט בישראל (48%) בעוד שבקרב הגברים השיעור הוא 23% בלבד. הבחנה בין לימודי פוסט דוקטורט על פי תחום לימודים מצביעה על הבדל משמעותי בין גברים ונשים. בעוד שבתחומים של המדעים הפיזקליים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, רוב הפוסט דוקטורנטים היו גברים (75%), במדעי הרוח הרוב היו נשים (58%). במדעי החברה ומשפטים החלוקה היא 60% גברים ו-40% נשים.   

בשנת 2014 נאספו נתונים בשיתוף פעולה של הלמ"ס והאוניברסיטאות בישראל אודות בעלי תואר שלישי שהשתלמו בלימודי פוסט דוקטורט בישראל בשנה זו. מתוכם 58% היו פוסט דוקטורנטים ישראלים ו-42% היו זרים. המוסד האקדמי שבו היה השיעור הגבוה ביותר של תלמידי פוסט דוקטורט בשנת 2014 הוא מכון ויצמן (29%) ולאחר מכן האוניברסיטה העברית (21%) ואוניברסיטת בן גוריון (13%). בקרב הישראלים מחצית היו גברים אך בקרב הזרים 70% היו גברים. נתון זה מחזק את הנתון בסקר משנת 2010 על כך שנשים עושות לימודי פוסט דוקטורט בארצן יותר מאשר גברים. 42% מתלמידי הפוסט דוקטורט בישראל היו עד גיל 35 ו-51% היו בין הגילאים 36-45. מבין הפוסט דוקטורנטים בישראל בשנת 2014 השיעור הגבוה ביותר היה של  תלמידים במדעים ביולוגיים (27%) ומדעים פיזקליים (26%) ולאחר מכן בתחומים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (9%), הנדסה ואדריכלות (9%). 

רבים בישראל חוששים מכך שתלמידי פוסט דוקטורט יישארו בחו"ל ולא ישובו לארץ. נתוני סקר הלמ"ס משנת 2010 מלמדים כי 10% מבעלי תואר שלישי שקיבלו את התואר בין השנים תשמ"ה-תשס"ח (1984/5-2007/8) שהו בחו"ל שלוש שנים ויותר. מתוכם השיעור הגבוה ביותר הוא של בעלי תואר שלישי במתמטיקה (21%) ומדעי המחשב (18%). באופן כללי ניתן לראות כי בקרב בעלי תואר שלישי במדעים המדויקים, שיעור השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר גבוה יותר (14%) מבעלי תואר שלישי במדעי החברה והרוח (4%). בקרב בעלי תואר שלישי במדעים המדויקים ובהנדסה, שיעור התלמידים ששהו בחו"ל תקופה ארוכה גבוה יותר בקרב בוגרי מכון ויצמן (19%) והטכניון (17%) ולאחר מכן בוגרי האוניברסיטה העברית (14%). בקרב בעלי תואר שלישי במדעי החברה והרוח, שיעור התלמידים ששהו בחו"ל תקופה ארוכה גבוה יותר בקרב בוגרי הטכניון (6%), אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית (5%). 

רוח סטודנטיאלית בירושלים

איתן בלואר 

בשנים האחרונות משקיעות עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים מאמצים רבים למשוך סטודנטים ללמוד בעיר ולהשתקע בה בתום לימודיהם. מספרם של הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים עולה עם השנים. בשנת תשע"א (2010/2011) למדו בירושלים כ- 36,500 סטודנטים שהיוו 15% מכלל הסטודנטים בישראל, עליה של 3% לעומת שנת תש"ע בה למדו בירושלים 35,600 סטודנטים, ועלייה של 26% לעומת שנת תש"ס (1999/2000). האוניברסיטה העברית היא המוסד להשכלה גבוהה בעל מספר הסטודנטים הגבוה ביותר בעיר. מספר זה עמד בשנת תשע"א על 20,400 והיווה 56% מתוך כלל הסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים. 10,800 למדו במכללות האקדמיות בעיר (30%) ו-5,300 סטודנטים למדו במכללות אקדמיות לחינוך (14%). מתוך כלל הסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים בשנת תשע"א 34% התגוררו בעיר, 6% התגוררו בשאר יישובי מחוז ירושלים, 18% התגוררו במחוז המרכז, 12% במחוז יו"ש, 9% במחוז תל אביב, 5% במחוז חיפה והיתר (15%) בפריפריה הצפונית והדרומית. 

ניתן לחלק את הסטודנטים שגרים בירושלים על בסיס אלו הלומדים במוסדות להשלכה גבוהה בעיר ואלו הלומדים מחוץ לעיר. מספר הסטודנטים שהתגוררו בירושלים בשנת תשע"א עמד על 22,100. מתוכם 12,300 סטודנטים גרו ולמדו בירושלים, והיתר (9,800 סטודנטים ירושלמים) למדו במוסדות להשכלה גבוהה מחוץ לירושלים. הסטודנטים לתואר ראשון שהתגוררו בירושלים נטו יותר למקצועות בתחום מדעי הרוח בהשוואה לכלל הסטודנטים בארץ. אחוז הסטודנטים שהתגוררו בירושלים בשנת תשע"א ולמדו מקצועות מתחום מדעי הרוח עמד על 36% והוא היה גבוה בהשוואה לישראל (26%). לעומת זאת שיעורם של הסטודנטים שהתגוררו בירושלים ולמדו את מקצועות מדעי החברה (27%) היה נמוך בהשוואה בישראל (34%). 

מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

הרשמות לאוניברסיטה

התרשמות ראשונית
מיכל קורח
יולי 2007

בישראל פועלות האוניברסיטאות הבאות: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן גוריון, הטכניון, מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה.
שנת הלימודים האקדמית הסתיימה בשבוע שעבר. ההרשמה לשנת הלימודים הבאה החלה בינואר ומסתיימת בימים אלה.

לשנת הלימודים תשס"ו נרשמו לתואר ראשון לאוניברסיטאות שצויינו לעיל (למעט האוניברסיטה הפתוחה ומכון ויצמן) כ-36,000 מועמדים – 56% מהם נשים. 90% מהנרשמים נרשמו למוסד אחד או שניים, 10% נרשמו ל-6-3 מוסדות.
האוניברסיטה המבוקשת ביותר, אליה נרשמו המספר הגבוה ביותר של מועמדים לתואר ראשון היא אוניברסיטת תל-אביב – 12,733, ולאחר מכן לאוניברסיטת בר-אילן (9,672) ולאוניברסיטת בן-גוריון (8,856). לאוניברסיטה העברית נרשמו 7,761 מועמדים.

היחס בין הביקוש (מספר המועמדים) לבין ההיצע (מספר הסטודנטים שיתקבלו ללימודים) הוא הגבוה ביותר (בכלל האוניברסיטאות) ברפואה (3.7 מועמדים לסטודנט), משפטים (2.9), ומקצועות עזר רפואיים (2.5). היחס בין הביקוש להיצע הוא הנמוך ביותר במדעים פיזיקליים (1.3), מדעי הרוח (1.3) וחקלאות (1.4).

שיעור הקבלה הגבוה ביותר נרשם באוניברסיטת בר-אילן (86%), באוניברסיטה העברית (72%) ובאוניברסיטת חיפה (70%). אולם חלק מהמועמדים נרשמו, כאמור, ליותר מאוניברסיטה אחת, ולאחר קבלת תוצאות ההרשמה, באם הם התקבלו ליותר מאוניברסיטה אחת, בחרו באיזו מהאוניברסיטאות הם מעוניינים ללמוד. שיעור המועמדים שהתקבלו ללימודים באוניברסיטה והחליטו לממש את זכותם וללמוד בה הוא הגבוה ביותר באוניברסיטת בן גוריון (85%), באוניברסיטת תל אביב (73%) ובאוניברסיטת בר אילן (66%). באוניברסיטה העברית בחרו ללמוד 56% מהמועמדים שהתקבלו אליה.

הרשמות לתואר ראשון באוניברסיטאות ותוצאותיהן, תשס"ו

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.