מיצוי זכויות

דפנה שמר

מכון ירושלים למחקרי מדיניות http://jerusaleminstitute.org.il

הארנונה בירושלים יקרה במיוחד, הכי יקרה בישראל. בשנת 2014, היה סכום חיוב הארנונה בירושלים 1,173,000,000 ₪ על 212,000 יחידות דיור. ההנחות בארנונה היוו 26% מסכום חיוב הארנונה, ו 40% מההנחות בארנונה ניתנו לתושבים משכונות בירושלים בהן המעמד הסוציו אקונומי נמוך (סוציו אקונומי  5-2, כאשר 20 הוא מעמד סוציו אקונומי הגבוה ביותר, לפי מפקד 2008)

בדיקת האזורים בירושלים בהם המעמד הסוציו אקונומי נמוך, מעלה תמונה מעניינת באשר למיצוי הזכויות של תושבי מזרח ומערב העיר. אזורים אלו מובחנים גיאוגרפית וחברתית כאזורים בהם גרים חרדים (במערב העיר) וכאזורים בהם גרים פלסטינים (במזרח העיר). 

במערב ירושלים רוב (72%) הנכסים השייכים לדיירים במעמד סוציו אקונומי נמוך הם במעמד 4 ו 5, בעוד שבמזרח ירושלים רק (49%) מהנכסים שייכים לדיירים במעמד סוציו אקונומי 4 ו 5.

בהתבסס על ההנחה שאנשים ממעמד סוציו אקונומי זהה יקבלו הנחה זהה בארנונה מטעמי הכנסה, נבדקו אזורים במעמד סוציו אקונומי נמוך במערב העיר ובמזרח העיר. נבדק כמה הנחות מטעמי הכנסה התקבלו בשכונה, מתוך הדירות בשכונה. עלה כי אחוז ההנחות בארנונה מטעם הכנסה מתוך הדירות במערב העיר (39%) גבוה ממזרח העיר (26%). לשם השוואה באזורים בהם המעמד הסוציו אקונומי גבוה (19-15) ניתנת הנחה מטעם הכנסה על 6%  מהדירות בשכונות במעמד סוציו אקונומי גבוה.

גם במזרח וגם במערב ירושלים ישנה ירידה באחוז ההנחה שהתקבל על הכנסה ככול שעולים בדירוג הסוציו אקונומי של השכונות, בשכונות מזרח ירושלים  במעמד סוציו אקונומי 2 התקבלה הנחה על 27% מהדירות, במערב ירושלים במעמד סוציו אקונומי 2 ההנחה עומדת על 42% מהדירות. בשכונות מזרח ירושלים במעמד סוציו אקונומי 5 התקבלה הנחה על 15% מהדירות, במערב ירושלים 35% הנחה. 

כאשר נבדקת גביית הארנונה מהחיוב נטו, החיוב ללא ההנחות, בקרב מעמד סוציו אקונומי נמוך עולה כי במזרח העיר אחוזי הגבייה (72%) נמוכים ממערב העיר (85%), גם כאן ככול שעולים במעמד הסוציו אקונומי מ 2 ל 5, ישנה עלייה בגביית הארנונה. במעמד סוציו אקונומי גבוה (19-15) ישנם אחוזי גבייה גבוהים – 96%.

ניתן לסכם ולהגיד שבעלי הדירות במערב העיר ממצים את הזכויות שלהם מהארנונה טוב יותר מתושבי מזרח העיר,  ייתכן שכתוצאה מכך גביית הארנונה במערב העיר יעילה יותר מאשר במזרח העיר. 

נכסי העירייה; נכסי הציבור

רות אברהם

נכסי עירייה הם נכסים הנמצאים בבעלות או בשכירות של העירייה ומנוהלים על ידיה. אלו הם בעצם משאב עירוני נדיר ורובם נמצאים בשימוש מחלקות העירייה השונות או עמותות המקבלות אותם בהליך של הקצאת קרקעות. 

בשנת 2012 גיבשו "הסדנא לידע ציבורי" בשיתוף תנועת "התעוררות" רשימה של נכסי עירייה בירושלים. הרשימה מונה 2590 נכסים ששטחם הכולל הינו כ-3400 דונמים, שהם כ- 3% משטחה הכולל של ירושלים. 68% מתוך הנכסים שמופו משמשים מוסדות חינוך ביניהם: גני ילדים, בתי ספר יסודיים ותיכוניים, ישיבות, אולפנות ועוד; 11% משמשים לצרכי קהילה, ספורט, נוער ורווחה; 8% הם מקלטים; ה-13% הנותרים מתחלקים בין גופי תרבות, ספריות, תחנות טיפות חלב, משרדים, מחסנים וכו'.

תושבי מזרח ירושלים מהווים 37% מאוכלוסיית העיר, עם זאת רק כ-10% מתוך נכסי העירייה ממוקמים באזור זה. בשכונות חרדיות שאוכלוסייתן מהווה כ-20% מתושבי העיר, ממוקמים כ- 25% מתוך הנכסים שמופו. בשכונות מזרח העיר ישנם פחות משני נכסים לאלף תושבים. בשכונות החרדיות והשכונות הגדולות בהן: גילה, פסגת זאב והר חומה ישנם 2-5 נכסים לאלף תושבים בשכונות דרום העיר המאופיינות באוכלוסייה חילונית בהן: בקעה, קריית יובל, עין כרם ומקור חיים יש 5-8 נכסים לאלף איש. הממוצע העירוני עומד על 3.2 נכסים לאלף איש.

100% מתוך גופי התרבות והספריות העירוניות ממוקמים במערב העיר, רק 5% מגופי הקהילה, הנוער והספורט ממוקמים במזרח העיר ורק 3 תחנות לבריאות האם והילד, המהוות 5% מכלל התחנות בעיר, ממוקמות במבני עירייה במזרח העיר. והמקלטים? רק 2 מתוך 196 במזרח העיר.

מיפוי הרחובות, המוסדות והמבנים המזרח העיר מוגבל ולכן יתכן וחלה סטייה בהליך הקידוד הגיאוגרפי של הנכסים. כמו כן, הניתוח התבסס על כמות המבנים ולא שטחם – מה שיכול לגרום לסטייה כיוון שבית ספר ובו אלפי תלמידים כמובן גדול בהרבה בשטחו משטח של צהרון המארח מדי יום ילדים בודדים. השוואה למגמה העולמית מהווה אתגר בגלל שוני בהגדרה של נכסי עירייה בין מדינה למדינה.