‏הצגת רשומות עם תוויות צפיפות מגורים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות צפיפות מגורים. הצג את כל הרשומות

יום שני, 30 בינואר 2017

בית עם גינה או דירת גג?


יאיר אסף-שפירא
מכון ירושלים למחקרי מדיניות  http://jerusaleminstitute.org.il

לפי נתוני הבנק העולמי, הצפיפות בישראל היא מהגבוהות במדינות העולם (387 תושבים בממוצע לקילומטר רבוע). בנוסף, אנו חיים באחת המדינות המעוירות בעולם, כאשר 91% מהאוכלוסייה מתגורר ביישובים עירוניים. 
ניתן היה לצפות, אפוא, שהבנייה בישראל תתאפיין בצפיפות גבוהה ובבנייה בקומות, על-מנת לחסוך בשטח. נתוני התחלות הבנייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי הדברים אינם בהכרח כך. עד השנים 2009-10 רוב יחידות הדיור בישראל נבנו בבניינים נמוכים בני 1-4 קומות (52% בשנים 2009-10). מתוך הבנייה הנמוכה, רובן הגדול של יחידות הדיור איננו בבינוי של 3-4 קומות, אלא דווקא של 1-2 קומות, כלומר בתים צמודי קרקע, המהווים כ-80% מהבנייה הנמוכה בישראל. 
החדשות הטובות הן שהיקף הבנייה הנמוכה (1-4 קומות) נמצא בירידה, ובשנים 2014-15 היקפה הוא רק 38% מיחידות הדיור בישראל, לעומת 20% בבניינים בני 5-8 קומות, ו-42% בבניינים בני 9 קומות ומעלה. בשנים 2014-15 עבר לראשונה שיעור הבנייה הגבוהה (9 קומות ומעלה) את הנמוכה (1-4 קומות). עם זאת, כאמור, מתוך הבנייה הנמוכה, עדיין מהווים צמודי הקרקע (1-2 קומות) את הרוב הגדול (כ-80%), ושיעור זה יציב. 31% מיחידות הדיור שנבנו בישראל בשנים 2014-15 היו בצמודי קרקע.
ומה קורה במרכזים המטרופוליניים? ניכר שהמגמה דומה – עלייה בשיעורן של יחידות הדיור בבנייה גבוהה, וירידה בבנייה הנמוכה. בירושלים שיעור הבנייה הנמוכה (1-4 קומות) עמד בשנים 2014-15 על 26%, והבנייה הגבוהה (9 קומות ומעלה) על 47%. בירושלים עברה הבנייה הגבוהה את הנמוכה לראשונה בשנים 2008-09, כלומר שירושלים מקדימה בכ-6 שנים את ישראל. ליבת מטרופולין תל אביב – בעיר תל אביב - יפו והערים הנושקות לה -- מקדימה את ירושלים, ובה עברה הבנייה הגבוהה את הנמוכה כבר בשנים 2003-04, כלומר חמש שנים לפני ירושלים, ו-11 שנים לפני ישראל.
אפילו בערים המטרופוליניות – ירושלים וליבת מטרופולין תל אביב – מהווה הבנייה בצמודי קרקע אחוז גבוה מהבנייה הנמוכה. בירושלים היוו יחידות הדיור בצמודי קרקע 40% מכלל הבנייה הנמוכה בשנים 2014-15 (ו-11% מכלל הבנייה), ובליבת מטרופולין תל אביב הן היוו 54% מכלל הבנייה הנמוכה (ו-7%  מכלל הבנייה). ניתן להניח כי הדרישה לבנייה פרברית צמודת קרקע קיימת גם בערים, ואולי קיימת גם מחשבה שכך ניתן למשוך לעיר אוכלוסייה "טובה", אך לא בטוח שזה טיפוס הבנייה המתאים למדינה צפופה כמו שלנו.



יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

צפיפות

מאת: יאיר אסף-שפירא

צפיפות מגורים גבוהה פירושה מספר תושבים גדול המתגורר על שטח קטן יחסית. בניגוד לעבר, המגמה כיום בתכנון בישראל, כפי שנקבעה בין היתר בתכנית המיתאר הארצית תמ"א 35 היא לצופף את הישובים, על-מנת לייעל את השימוש בקרקע, ולמנוע כרסום בשטחים הפתוחים.

בתכנון מבחינים בין צפיפות נטו, המבטאת את מידת הניצול של המגרש הבודד, לבין צפיפות ברוטו, הבוחנת את הניצול של כלל השטח - כולל שטחים ציבוריים, רחובות ושטחים פתוחים. לרוב נמדדת הצפיפות ביחידות דיור לדונם (1,000 מטר רבוע), אך בבחינה של עיר שלמה ראוי לבחון גם את מספר התושבים לדונם בכל אזור.

בשל חוסר בנתונים באיזורים הערביים, לא נכללו אזורים אלו בניתוח.

האזורים הצפופים ביותר, בהם עולה הצפיפות על 25 תושבים לדונם, הם האזורים החרדיים במרכז העיר, הכוללים את השכונות גאולה; כרם אברהם; בית ישראל; ושכונת הבוכרים. שכונות אלו מתאפיינות בבינוי צפוף - ברובו טוּרי, רחובות צרים ומיעוט שטחים פתוחים. נתון זה מלמד שצפיפות גבוהה אינה מושגת בהכרח על-ידי בנייה גבוהה. בנוסף, צפיפות גבוהה מאפיינת את האזורים שמואל הנביא; סנהדריה; חלק מנחלאות; מרכזה של שכונת בית וגן; וגבעת שאול. כל האזורים הללו מתאפיינים בין היתר במשקי בית גדולים יחסית. אחד מהיתרונות להן זוכות שכונות אלו כתוצאה מהצפיפות הגבוהה הוא מרחקי הליכה קצרים לשרותים שונים בשכונה ובקרבתה. יתרון נוסף הוא חיי הרחוב התוססים.

בצפיפויות הנמוכות, מ-6 תושבים לדונם ומטה, נמצאות שכונות עתירות שטחים לא מבונים, כגון אזורים בשולי העיר (לדוגמה חלקים מפסגת-זאב), אך גם אזורים הכוללים פארקים גדולים (כגון רמת דניה), או דרכים רחבות (כגון האזורים הסמוכים לדרך חברון). ניתן לשער כי אזורים אלו מתאפיינים במרחקי הליכה גדולים, המובילים להישענות על רכב פרטי או תחבורה ציבורית.

מקור הנתונים: עיבוד לנתוני מפקד האוכלוסין 2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה