‏הצגת רשומות עם תוויות מחאה חברתית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מחאה חברתית. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 25 בספטמבר 2011

מסע בין המעמדות/סיפור מעמד הביניים

איתן בלואר


בחודשיים האחרונים אנו עדים לגל מחאה חברתית יוצא דופן בישראל. אחת הסיבות המרכזיות שהובילו להתעוררות החברתית הינה שחיקה הולכת וגוברת של מעמד הביניים. בספרות קיימות מספר דרכים להגדיר את מעמד הביניים, אחת מהן מגדירה את מעמד הביניים כמשקי בית בעלי הכנסה שבין 75% ל-200% מההכנסה החציונית הכוללת (ברוטו) של משקי הבית (קיימת חלוקה פנימית שבה המעמד הבינוני-נמוך מוגדר בין 125%-75%, והבינוני-גבוה בין 200%-125%). ניתוח מעמד הביניים להלן מבוסס על נתוני ההכנסות של משקי הבית מהסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוך התאמתם לנתוני ההכנסה החציונית של משקי הבית באותה שנה. בשנת 2009 ההכנסה החציונית למשק בית בישראל עמדה על 10,000 ש"ח.

בשנת 2009 מנה מעמד הביניים בירושלים כ-59,000 משקי בית (מתוכם 36,800 נמנו עם המעמד הבינוני-נמוך ו-22,200 עם המעמד הבינוני-גבוה) והוא היווה כ-35% מכלל משקי הבית בירושלים. שיעור זה היה נמוך מבתל אביב (40%) ומישראל (39%). במעמד הנמוך בירושלים נמצאים למעלה ממחצית משקי הבית בעיר (58%) - 101,300 משקי בית. המעמד הגבוה מנה כ-12,300 משקי בית שהם כ-7% מכלל משקי הבית בעיר. שיעור משקי הבית ממעמד נמוך בתל אביב היה כ-41% ובישראל 48%, וחלקו של המעמד הגבוה עמד על 19% בתל אביב ו-13% בישראל.

בחינה של המגמה בחמש השנים האחרונות מראה שחלה ירידה בשיעור משקי הבית המשתייכים למעמד הבינוני מ-38% (בשנים 2004- 2006) ל-35% בשנים 2009-2007. בתל אביב לעומת זאת המגמה היתה הפוכה ובשנים אלו חלה עליה בשיעור משקי הבית ממעמד בינוני מ-38% ל-42%. בישראל שיעור בני מעמד הביניים לא השתנה ועמד על 40%. אולם יש לזכור, שבחינה של ההכנסות (ברוטו) של משקי הבית איננה מתייחסת להיבט של יוקר המחייה (הוצאות משקי הבית על מסים, דיור, מוצרים וכדומה) שעלה מאוד בשנים האחרונות.








מקור: עיבוד לסקר החברתי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יום שני, 12 בספטמבר 2011

כולם מדברים על צדק-איש לא מדבר על שלום

פרופ יעקב בר סימן-טוב

המחאה החברתית בישראל מתמקדת בצדק חברתי. בשיח המוחים ובשיח הפרשנים נעלם השלום. השלום אינו רלבנטי לעניין הצדק החברתי. משהו מוזר קורה לשלום ומשהו מוזר קורה לקשר בין צדק לשלום. המוחים נזהרים מלדבר על שלום שמא יזהו אותם עם השמאל ועם שוחרי השלום ובכך יאבדו את האשראי הציבורי שניתן להם. הצדק נתפס כמושג חברתי, השלום נתפס כמושג פוליטי. צדק נתפס כמושג מלכד ומאחד. השלום נתפס כמושג מפלג, מפצל ופוגע בלכידות. כל הרוצה בלכידות ייזהר בשלום. מדוע השלום נתפס כמפלג? מדוע נזהרים בשלום? מדוע השלום נתפס כערך פוליטי ולא כערך חברתי?

השלום נתפס כערך פוליטי בגלל המחלוקת בישראל באשר למחירו, אפשרות השגתו ומימושו. שלום שכרוך בפשרה טריטוריאלית הפך מאז יוני 1967 לשלום שמחירו יקר מידי. שלום שהיה ערך ואידיאל שאליו מייחלים וחותרים נעשה לא כדאי אם הוא כרוך בויתורים טריטוריאליים ועקירת יישובים. מאז יוני 1967 נוצרו ערכים חדשים: אידיאולוגיים, טריטוריאליים, ביטחוניים והתיישבותיים, שהפכו למוגנים מפני פשרה ומפני מיקוח בחלק ניכר של האוכלוסייה בישראל. אוכלוסייה זו מעדיפה את הערכים החדשים שנוצרו על פני השלום אם השגת שלום כרוכה במחיר ויתורם.

אולם מחיר השלום אינו הערך המפלג היחיד אלא גם אפשרות השגתו ומימושו. בעוד השטחים והיישובים הם ערכים ריאליים וממשיים השלום נתפס כערך וירטואלי. כישלון תהליך אוסלו הצביע על כך שהשלום הוא לא-וודאי ואולי גם לא ניתן להשיגו, שכן החסמים לשלום שמקורם בצד השני לא יאפשרו השגתו. כישלון תהליך אוסלו ובעיקר העימות האלים שבא בעקבותיו מזער את ערך השלום גם באותו חלק של האוכלוסייה שהיה מוכן לשלם את מחיר השלום ובלבד שיבטיח השגתו. ניצחון הימין בבחירות האחרונות הוא עדות לכך. הימין הצליח לשכנע חלק ניכר מהציבור שאין פרטנר לשלום והשמאל שוגה באשליות באשר להשגתו.

במציאות הישראלית אסור להפריד בין צדק לשלום. צדק ושלום חייבים להיות שלובים זה בזה, אין להפרידם, והם ערכים חברתיים ופוליטיים כאחד, כפי שספר תהילים, פרק פ"ה פסוק 11 מלמד: "חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו." צדק ללא שלום הוא לא צדק. ושלום ללא צדק הוא לא שלום. צדק שאין בו חסד ואמת ספק אם יתקיים. שלום ללא חסד ואמת ספק אם יתקיים. מדינה החותרת לצדק חברתי אסור לה להזניח את השלום ומדינה החותרת לשלום אסור לה להזניח את הצדק החברתי. צדק זה גם למנוע מלחמה וקרבנות מלחמה. צדק הוא גם להפוך כל אבן כדי לעשות שלום. צדק הוא גם להסתכל בלבן של העיניים של הצעירים המוחים ולומר עשינו את כל המאמץ האפשרי, לא רק כדי לקדם את השוויון הכלכלי והחברתי, אלא גם כדי לקדם את השלום, על מנת שאותם צעירים לא יצטרכו לשלם את מחיר המלחמה היכן שניתן למנע אותה בדרכי שלום. שלום גם עשוי לשפר את הכלכלה ולהקטין את עול הביטחון. שלום יוכל לפנות מקורות נוספים למימוש הצדק החברתי. הצעירים הקוראים לצדק חברתי מוטב שלא יזניחו את ערך השלום, שילמדו את הקשר בין צדק לשלום ויראו בשלום ערך חברתי ופוליטי.