איתן בלואר
בחודשיים האחרונים אנו עדים לגל מחאה חברתית יוצא דופן בישראל. אחת הסיבות המרכזיות שהובילו להתעוררות החברתית הינה שחיקה הולכת וגוברת של מעמד הביניים. בספרות קיימות מספר דרכים להגדיר את מעמד הביניים, אחת מהן מגדירה את מעמד הביניים כמשקי בית בעלי הכנסה שבין 75% ל-200% מההכנסה החציונית הכוללת (ברוטו) של משקי הבית (קיימת חלוקה פנימית שבה המעמד הבינוני-נמוך מוגדר בין 125%-75%, והבינוני-גבוה בין 200%-125%). ניתוח מעמד הביניים להלן מבוסס על נתוני ההכנסות של משקי הבית מהסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוך התאמתם לנתוני ההכנסה החציונית של משקי הבית באותה שנה. בשנת 2009 ההכנסה החציונית למשק בית בישראל עמדה על 10,000 ש"ח.
בשנת 2009 מנה מעמד הביניים בירושלים כ-59,000 משקי בית (מתוכם 36,800 נמנו עם המעמד הבינוני-נמוך ו-22,200 עם המעמד הבינוני-גבוה) והוא היווה כ-35% מכלל משקי הבית בירושלים. שיעור זה היה נמוך מבתל אביב (40%) ומישראל (39%). במעמד הנמוך בירושלים נמצאים למעלה ממחצית משקי הבית בעיר (58%) - 101,300 משקי בית. המעמד הגבוה מנה כ-12,300 משקי בית שהם כ-7% מכלל משקי הבית בעיר. שיעור משקי הבית ממעמד נמוך בתל אביב היה כ-41% ובישראל 48%, וחלקו של המעמד הגבוה עמד על 19% בתל אביב ו-13% בישראל.
בחינה של המגמה בחמש השנים האחרונות מראה שחלה ירידה בשיעור משקי הבית המשתייכים למעמד הבינוני מ-38% (בשנים 2004- 2006) ל-35% בשנים 2009-2007. בתל אביב לעומת זאת המגמה היתה הפוכה ובשנים אלו חלה עליה בשיעור משקי הבית ממעמד בינוני מ-38% ל-42%. בישראל שיעור בני מעמד הביניים לא השתנה ועמד על 40%. אולם יש לזכור, שבחינה של ההכנסות (ברוטו) של משקי הבית איננה מתייחסת להיבט של יוקר המחייה (הוצאות משקי הבית על מסים, דיור, מוצרים וכדומה) שעלה מאוד בשנים האחרונות.
בחודשיים האחרונים אנו עדים לגל מחאה חברתית יוצא דופן בישראל. אחת הסיבות המרכזיות שהובילו להתעוררות החברתית הינה שחיקה הולכת וגוברת של מעמד הביניים. בספרות קיימות מספר דרכים להגדיר את מעמד הביניים, אחת מהן מגדירה את מעמד הביניים כמשקי בית בעלי הכנסה שבין 75% ל-200% מההכנסה החציונית הכוללת (ברוטו) של משקי הבית (קיימת חלוקה פנימית שבה המעמד הבינוני-נמוך מוגדר בין 125%-75%, והבינוני-גבוה בין 200%-125%). ניתוח מעמד הביניים להלן מבוסס על נתוני ההכנסות של משקי הבית מהסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוך התאמתם לנתוני ההכנסה החציונית של משקי הבית באותה שנה. בשנת 2009 ההכנסה החציונית למשק בית בישראל עמדה על 10,000 ש"ח.
בשנת 2009 מנה מעמד הביניים בירושלים כ-59,000 משקי בית (מתוכם 36,800 נמנו עם המעמד הבינוני-נמוך ו-22,200 עם המעמד הבינוני-גבוה) והוא היווה כ-35% מכלל משקי הבית בירושלים. שיעור זה היה נמוך מבתל אביב (40%) ומישראל (39%). במעמד הנמוך בירושלים נמצאים למעלה ממחצית משקי הבית בעיר (58%) - 101,300 משקי בית. המעמד הגבוה מנה כ-12,300 משקי בית שהם כ-7% מכלל משקי הבית בעיר. שיעור משקי הבית ממעמד נמוך בתל אביב היה כ-41% ובישראל 48%, וחלקו של המעמד הגבוה עמד על 19% בתל אביב ו-13% בישראל.
בחינה של המגמה בחמש השנים האחרונות מראה שחלה ירידה בשיעור משקי הבית המשתייכים למעמד הבינוני מ-38% (בשנים 2004- 2006) ל-35% בשנים 2009-2007. בתל אביב לעומת זאת המגמה היתה הפוכה ובשנים אלו חלה עליה בשיעור משקי הבית ממעמד בינוני מ-38% ל-42%. בישראל שיעור בני מעמד הביניים לא השתנה ועמד על 40%. אולם יש לזכור, שבחינה של ההכנסות (ברוטו) של משקי הבית איננה מתייחסת להיבט של יוקר המחייה (הוצאות משקי הבית על מסים, דיור, מוצרים וכדומה) שעלה מאוד בשנים האחרונות.
