‏הצגת רשומות עם תוויות מעורבות חברתית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מעורבות חברתית. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 3 בינואר 2010

העיר במספרים: קהילה תומכת

מיכל קורח
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

התכנית "קהילה תומכת" פותחה באשל ג'ויינט, בשיתוף השירות לזקן במשרד הרווחה, והיא פועלת ברחבי הארץ באמצעות הרשויות המקומיות וארגונים של המגזר השלישי. מטרת התכנית לספק מענה לצרכיהם של קשישים עצמאיים המעוניינים להמשיך ולהתגורר בביתם ובסביבה המוכרת להם, תוך שמירה על עצמאות ואיכות חיים טובה. התכנית מספקת סל שירותים הכולל: שירותי אב/אם קהילה (המסייעים בצרכי היום-יום ומבצעים תיקונים קלים), לחצן מצוקה, שירותים רפואיים, ופעילות חברתית. התכנית פועלת בכל רחבי הארץ, ונכון ליוני 2009 פעלו ברחבי הארץ 234 קהילות תומכות, שבהן היו חברים כ-44,000 קשישים.
הקהילות נותנות שירותים לקהל יעד הטרוגני: יהודים וערבים, דתיים, חילוניים וחרדים, עולים חדשים וותיקים. התכנית פועלת בערים גדולות וקטנות, ובמועצות אזוריות בהן ישנם קיבוצים ומושבים.
ממחקר הערכה שנערך בקרב החברים בקהילה תומכת ברחבי הארץ עולה ששני שליש מהם ציינו שהתכנית תרמה להגברת הביטחון האישי שלהם, וכרבע ציינו כי ההצטרפות לתכנית אפשרה להם להישאר לגור בבית ולא לעבור לסידור מוסדי כלשהו. כמו כן ההצטרפות לתכנית הקלה על ילדי הקשישים, ותרמה לקשישים מבחינה חברתית.

הקהילות התומכות בירושלים מופעלות על ידי העמותות "עידן" ו"משגב לקשיש" והמינהלים הקהילתיים, בשותפות המחלקה לזקן בעיריית ירושלים.
במהלך השנים עלה בהדרגה מספר הקהילות התומכות בירושלים, מ-3 בשנת 1998 ל-13 קהילות בשנת 2003 ול-19 קהילות בשנת 2008, בהן היו חברים 2,900 בתי אב - 66% מהם של יחידים.
יש לציין שניצולי שואה ואוכלוסייה נזקקת זכאיות לסבסוד (תלוי במבחן הכנסה) ממשרד הרווחה והעירייה.
הקהילות התומכות פרושות בכל רחבי העיר, ומשרתות אוכלוסייה יהודית - חילונית, דתית, וחרדית - וערבית. ישנם אזורים בהם פועלת יותר מקהילה תומכת אחת. הסיבה לכך היא מספר הקשישים הגבוה באזור, יחד עם ביקוש גבוה לשירות (המספר המקסימלי של בתי אב לקהילה הוא 200, על מנת לספק שירות מיטבי וראוי). עם שכונות אלו נמנות הגבעה הצרפתית, גילה, שכונת הבוכרים וסביבתה וקריית יובל.

מקור: אתר האינטרנט של אשל, נתונים שהתקבלו מהמחלקה לזקן בעיריית ירושלים.

יום שלישי, 17 בנובמבר 2009

העיר במספרים: ירושלים - ראה דרכיה וחכם

ד"ר מאיה חושן
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

ירושלים מציעה אין סוף שיעורים ומעבדות בכל תחומי הלימוד ובכל תחומי החיים. את המשאבים הנדירים, הגלויים והחבויים בעיר החליטו במינהלה לחינוך ירושלים למנף למען תלמידי ירושלים. לפיכך פותחה התכנית "פסיפס ירושלמי" שמטרתה להעמיק את הידע, ההיכרות והזיקה של ילדי ירושלים לעירם, ולחזק את מעורבותם החברתית והאזרחית. נקודת המוצא של התכנית הייתה שהעיר מזמנת חוויית למידה אותנטית, מעשירה ומשמעותית. ירושלים היא ככיתת לימוד, עשירה במשאבים: האתרים ההיסטוריים, הגנים, המוזיאונים, הפארקים, ושבילי העיר הם האמצעים הדידקטיים. המתודה החינוכית היא הלמידה החווייתית באתרי העיר וההתנסות האישית.

בשנת תשס"ט סיירו ברחבי ירושלים, במסגרת התכנית "פסיפס ירושלמי" כ-22,000 תלמידים יהודים וערבים, שהיוו כ-80% מתלמידי כיתות ה'-ח'. בנוסף סיירו בעיר גם כ-500 מורים ירושלמים כחלק מההשתלמות הבית ספרית.
עם תום השנה השנייה להפעלת התוכנית במלואה, עולה כי חלק מבתי הספר בחרו בסיורים "ירוקים" בתחומי העיר ובסביבתה, וסיירו בעמק הצבאים ובתחנה לחקר ציפורי ירושלים, בסטף, בחרבת סעדים ובציר המעיינות. בתי ספר אחרים ביקרו באתרים הקדושים לשלוש הדתות בירושלים: הר ציון על שלל אתריו, עין כרם והעיר העתיקה.

בהקשר זה יש לציין שלפני כשבועיים הושקה על ידי שר החינוך, גדעון סער, וראש העיר ירושלים, ניר ברקת, התכנית "נעלה לירושלים". מטרת התכנית לאפשר לכל תלמיד לבקר, לפחות שלוש פעמים, בעיר ירושלים, במהלך 12 שנות לימודיו (זאת לאחר שהתברר שמחצית מתלמידי ישראל לא ביקרו מעולם בירושלים). כיום מסיירים בירושלים כ-290 אלף תלמידים בשנה, והתוכנית החדשה צפויה להגדיל את מספר התלמידים המסיירים לכ-450 אלף.