‏הצגת רשומות עם תוויות בנייה לגובה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בנייה לגובה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 30 בינואר 2017

בית עם גינה או דירת גג?


יאיר אסף-שפירא
מכון ירושלים למחקרי מדיניות  http://jerusaleminstitute.org.il

לפי נתוני הבנק העולמי, הצפיפות בישראל היא מהגבוהות במדינות העולם (387 תושבים בממוצע לקילומטר רבוע). בנוסף, אנו חיים באחת המדינות המעוירות בעולם, כאשר 91% מהאוכלוסייה מתגורר ביישובים עירוניים. 
ניתן היה לצפות, אפוא, שהבנייה בישראל תתאפיין בצפיפות גבוהה ובבנייה בקומות, על-מנת לחסוך בשטח. נתוני התחלות הבנייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי הדברים אינם בהכרח כך. עד השנים 2009-10 רוב יחידות הדיור בישראל נבנו בבניינים נמוכים בני 1-4 קומות (52% בשנים 2009-10). מתוך הבנייה הנמוכה, רובן הגדול של יחידות הדיור איננו בבינוי של 3-4 קומות, אלא דווקא של 1-2 קומות, כלומר בתים צמודי קרקע, המהווים כ-80% מהבנייה הנמוכה בישראל. 
החדשות הטובות הן שהיקף הבנייה הנמוכה (1-4 קומות) נמצא בירידה, ובשנים 2014-15 היקפה הוא רק 38% מיחידות הדיור בישראל, לעומת 20% בבניינים בני 5-8 קומות, ו-42% בבניינים בני 9 קומות ומעלה. בשנים 2014-15 עבר לראשונה שיעור הבנייה הגבוהה (9 קומות ומעלה) את הנמוכה (1-4 קומות). עם זאת, כאמור, מתוך הבנייה הנמוכה, עדיין מהווים צמודי הקרקע (1-2 קומות) את הרוב הגדול (כ-80%), ושיעור זה יציב. 31% מיחידות הדיור שנבנו בישראל בשנים 2014-15 היו בצמודי קרקע.
ומה קורה במרכזים המטרופוליניים? ניכר שהמגמה דומה – עלייה בשיעורן של יחידות הדיור בבנייה גבוהה, וירידה בבנייה הנמוכה. בירושלים שיעור הבנייה הנמוכה (1-4 קומות) עמד בשנים 2014-15 על 26%, והבנייה הגבוהה (9 קומות ומעלה) על 47%. בירושלים עברה הבנייה הגבוהה את הנמוכה לראשונה בשנים 2008-09, כלומר שירושלים מקדימה בכ-6 שנים את ישראל. ליבת מטרופולין תל אביב – בעיר תל אביב - יפו והערים הנושקות לה -- מקדימה את ירושלים, ובה עברה הבנייה הגבוהה את הנמוכה כבר בשנים 2003-04, כלומר חמש שנים לפני ירושלים, ו-11 שנים לפני ישראל.
אפילו בערים המטרופוליניות – ירושלים וליבת מטרופולין תל אביב – מהווה הבנייה בצמודי קרקע אחוז גבוה מהבנייה הנמוכה. בירושלים היוו יחידות הדיור בצמודי קרקע 40% מכלל הבנייה הנמוכה בשנים 2014-15 (ו-11% מכלל הבנייה), ובליבת מטרופולין תל אביב הן היוו 54% מכלל הבנייה הנמוכה (ו-7%  מכלל הבנייה). ניתן להניח כי הדרישה לבנייה פרברית צמודת קרקע קיימת גם בערים, ואולי קיימת גם מחשבה שכך ניתן למשוך לעיר אוכלוסייה "טובה", אך לא בטוח שזה טיפוס הבנייה המתאים למדינה צפופה כמו שלנו.



יום ראשון, 6 באפריל 2008

מגדל דוד

יאיר אסף-שפירא

ככלל, מתאפיינות ערים, ובפרט ערים גדולות, בבנייה לגובה. גורמים רבים משפיעים על גובה הבנייה, ביניהם ערך הקרקע ומדיניות תכנון עירונית (כגון השאיפה לשימור קו הרקיע). גם מעורבות הציבור בתכנון עשויה להשפיע. בחלק מהערים בישראל מתפתחת בנייה לגובה בהיקפים גדולים, וניתן לראות זאת למשל ברמת-גן. בירושלים ניטש ויכוח לגבי הבנייה לגובה – האם, ובעיקר היכן לאפשר בנייה כזו – אך עדיין אין מדיניות ברורה ומוסכמת.

בשנת 2006 הסתיימה בנייתן של 1,655 דירות בירושלים. 19% מהדירות נבנו בבניינים נמוכים בני 1-2 קומות – מרביתם בני שתי קומות, 14% בבניינים בני 3-4 קומות, 64% בבניינים בני 5-10 קומות – מרביתם בני 5-8 קומות, ו-3% בבניינים בני 11-15 קומות. בירושלים לא הסתיימה בשנת 2006 בנייתם של בניינים גבוהים בני 16 קומות ומעלה.
מניתוח נתונים של שלוש השנים 2004-2006 עולה כי בשנים אלו רבע (24%) מהדירות שנבנו בירושלים היו בבניינים בני 1-2 קומות. שיעור דומה של בנייה נמוכה מאפיין בנוסף לירושלים ערים פרבריות כגון ראשון לציון, הרצליה, רעננה, אריאל, קריית-אתא וכפר-סבא. לשם השוואה, בתל-אביב-יפו הוותה הבנייה הנמוכה 10%, במעלה אדומים 8%, ובחיפה 7%.

8% מהדירות שנבנו בירושלים בשנים אלו היו בבניינים בני 11-15 קומות. שיעור דומה של בנייה בגובה זה מאפיין גם הוא ערים פרבריות כגון נתניה, פתח-תקווה, אשקלון ורעננה.

ירושלים מתאפיינת בשיעור נמוך של בנייה גבוהה - בבניינים בני 16 קומות ומעלה. רק 3% מהדירות שנבנו בשנים 2004-2006 נבנו בבניינים בגובה זה. שיעורים דומים של בנייה גבוהה נרשמו בערים ראשון לציון ותל-אביב-יפו. יוצא אפוא שבישראל הערים המתאפיינות בבנייה גבוהה, אינן בהכרח הגדולות ביותר. הערים בהן היוותה הבנייה בבניינים בני 16 קומות ומעלה יותר מ-20% מכלל הבנייה היו ערים בטבעת הפנימית או התיכונה של מטרופולין תל-אביב: קריית אונו, הוד השרון, גבעתיים, בת-ים ורמת-גן

דירות בירושלים, בבניינים שבנייתם הסתיימה בשנים 2004-2006, לפי קומות


מקור הנתונים: הבינוי בישראל 2006, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לוח 26