ד"ר מאיה חושןמכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.ilירושלים היא הגדולה בערי ישראל באוכלוסייתה ומתאפיינת במגוון האוכלוסיות שבה. כפועל יוצא גם מערכת החינוך בעיר היא הגדולה בערי ישראל ומורכבת הן במגזריה, הן בזרמי החינוך שבה והן בשפע דגמי בתי הספר שבה. בשנת הלימודים הנוכחית - תש"ע - 2009/2010 מונה מערכת החינוך בירושלים 224,000 תלמידים. יוצא איפוא שמספר התלמידים במערכת החינוך בירושלים הוא בסדר גודל של כלל התושבים של עיר גדולה בישראל, שמוגדרת כעיר שמספר תושביה הוא 200,000 נפש ומעלה. לשם השוואה בספטמבר 2009 נאמדה אוכלוסיית ראשון לציון ב-227,600 נפש ואוכלוסיית אשדוד ב-211,300 נפש.מבחינת מספר התלמידים לפי מיגזר עולה שבמגזר העברי לומדים 142,200 תלמידים, אשר מהווים 63% מכלל התלמידים: במנח"י (המינהלה לחינוך ירושלים) לומדים 57,2000 תלמידים המהווים 40% מהחינוך העברי ובמנח"ח (האגף לחינוך חרדי) לומדים 85,000 תלמידים המהווים 60% מהחינוך העברי.במגזר העברי במנח"י 54% מהתלמידים לומדים בחינוך הממלכתי ו-46% לומדים בחינוך הממלכתי דתי.במגזר הערבי בירושלים לומדים 83,000 תלמידים שמהווים 37% מכלל התלמידים בירושלים. 74% מהתלמידים במגזר הערבי לומדים בחינוך הממלכתי ו-26% לומדים בחינוך הערבי הפרטי, שאינו תחת ניהול ופיקוח עירוני או ממלכתי (לכן גם הנתונים לגביו הם אומדן בלבד).בשל מגוון האוכלוסיות המתגוררות בירושלים, היא התברכה בדגמים רבים של בתי ספר בכל אחד מהמגזרים. כך נמצא לצד בתי הספר העירוניים בתי ספר ייחודיים - ניסויי, לאומנות, יהודי-ערבי, חילוני-דתי, בתי ספר כניסייתיים בהם לומדת אוכלוסייה נוצרית ומוסלמית ועוד. נראה מסובך? לנהל את מערכת החינוך, להוביל אותה ולהנהיג אותה מורכב ומסובך הרבה יותר.
מקור: מנח"י - שנתון החינוך תש"ע, עירית ירושלים.
ד"ר מאיה חושןמכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il"בחינות הבגרות הן האמצעי הרשמי של מדינת ישראל לקבלת משוב על הידע הנצבר בבית הספר העל יסודי" כך כותבת רחלה שיפר מנהלת אגף הבחינות במשרד החינוך, בפתח הפרסום נתוני בחינות בגרות, המתפרסם מידי שנה. מהפרסום עולה שבשנת תשס"ח (2007/2008) עמד שיעור הזכאים לתעודת בגרות בישראל מקרב הלומדים בכיתות יב' על 60% במגזר העברי. חשוב לציין שלא כל תלמידי יב' ניגשים לבחינות הבגרות. שיעור הניגשים לבחינות הבגרות מקרב הלומדים בכיתות יב' עמד על 93% בחינוך הממלכתי, 94% בחינוך הממלכתי דתי ו-52% בחינוך החרדי-העצמאי.
משרד החינוך מסווג את הרשויות המקומיות לפי מדרג טיפוח. קבוצת מדרג טיפוח גבוהה היא קבוצה הזקוקה לטיפוח במידה מועטה (או במילים אחרת אוכלוסייה ממעמד חברתי-כלכלי גבוה). הנתונים לפי מדרג טיפוח מצביעים על כך ששיעור הזכאות לתעודת בגרות עולה ככל שהמעמד החברתי-כלכלי של אוכלוסיית הרשות גבוה יותר. בתשס"ח היה שיעור הזכאות לתעודת בגרות ברשויות שאוכלוסייתן משתייכת למדרג טיפוח גבוה – 65%, למדרג הבינוני - 57% ולמדרג הנמוך - 50%.
בשנת תשס"ח למדו בירושלים בכיתה יב' בחינוך העברי 4,837 תלמידים (תושבי העיר הלומדים בבתי ספר המגישים לבחינות הבגרות ונמצאים בפיקוח משרד החינוך) - 84% מהם ניגשו לבחינת הבגרות.
ירושלים מסווגת בקבוצת מדרג הטיפוח הבינונית. לשם הדגמה, רשויות נוספות המסווגות בקבוצה זו הן בית שמש, חולון, בת ים וחיפה. בשנת תשס"ח עמד שיעור הזכאים לתעודת בגרות בחינוך העברי בירושלים על 54%, לעומת 60% בישראל. יש לציין שרבים מבתי הספר בחינוך החרדי העצמאי בירושלים נכללים בחישוב שיעור הזכאות לבגרות, זאת למרות שמספר הניגשים לבגרות בבתי ספר אלו נמוך, ושיעור הזכאים לבגרות בהם נמוך עוד יותר. אי לכך שיעור הזכאות לבגרות בירושלים בבתי הספר בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי גבוה יותר מהנתונים המתפרסמים על ידי משרד החינוך בטור זה. לצערי נתוני הזכאות לתעודת בגרות לפי רשות מקומית וזרם (ממלכתי, ממלכתי-דתי ועצמאי) אינם מתפרסמים על ידי משרד החינוך ולכן אינם מופיעים בטור זה.
על הזכאות לתעודת בגרות בחינוך הערבי באחד הטורים בעתיד.
זכאות לתעודת בגרות בחינוך העברי מקרב הלומדים בכיתה יב', תשס"ח.
מקור: מנח"י - שנתון החינוך תש"ע, עירית ירושלים.
