ועמך כולם צדיקים?

מאת: ענבל דורון

הפשיעה בישראל במגמת ירידה בחמש השנים האחרונות, כך קובע הדו"ח השנתי של משטרת ישראל. מעניין אם כן לבחון מה מצב הפשיעה בירושלים?

בשנת 2009 הורשעו על עבירות פליליות כ-11,550 מתושבי ירושלים, אשר היוו 1.5% מהאוכלוסייה כולה. 1,400 מתוכם היו ילדים ונוער מתחת גיל 17 (12%). כמו כן בולט חלקם של עבריינים צעירים בגילאי 21-17 (19%).

התפלגות תחומי הפשיעה של כלל העבריינים בירושלים מראה כי 36% ביצעו עבירות נגד הסדר הציבורי, 21% עבירות נגד גופו של אדם, 19% עבירות רכוש ו-13% עבירות סמים.

שיעור הגברים בקרב העבריינים בולט מאוד ועומד על 88%. תחומי הפשיעה בהם מעורבים גברים באופן כמעט בלעדי (מעל 95% ממבצעי העבירות היו גברים) הם עבירות נגד חיי אדם, עבירות מין, עבירות סמים ועבירות רישוי. התפלגות העבירות שבוצעו על ידי נשים מראה כי מרביתן היו עבירות נגד גופו של אדם (37%) ונגד הסדר הציבורי (32%).

בעוד שברב התחומים לא ניתן להצביע על מגמת שינוי במספר העבירות לאורך השנים, ניתן להבחין בעלייה ברורה במספר עבירות הסמים שבוצעו בעשור האחרון. בשנת 1999 נפתחו כ-315 תיקי חקירה על סחר בסמים וכ-710 תיקים על שימוש בסמים. כעשור לאחר מכן, בשנת 2009, נפתחו כ-610 תיקים על סחר בסמים (גידול של כמעט 100%) וכ-1,120 תיקים על שימוש בסמים (גידול של 60%).
מקורות: משטרת ישראל: לשכת הדובר, השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל, 2009.

כי מציון תצא תרופה

ד"ר דן קאופמן

עובדה ידועה היא כי העיר ירושלים הינה אחת מהערים העניות בישראל. לעובדה זו סיבות רבות וביניהן, שיעור השתתפות נמוך של תושבי העיר בכוח העבודה ומיעוט יחסי של מועסקים בתעשייה (תחום בו השכר גבוה יחסית) לעומת מספר רב של מועסקים במגזר הציבורי (תחום בו השכר נמוך יחסית). מכאן, שלא רק מועטים יחסית הם התושבים העובדים בעיר ירושלים, אלא שאלו העובדים מועסקים ברובם בתחומים בהם השכר נמוך.

לאור האמור ערך מכון ירושלים לחקר ישראל, בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים, מחקר מקיף במטרה לאתר תחומים בעלי פוטנציאל תרומה משמעותי לכלכלתה של ירושלים. במסגרת זו זוהה תחום מדעי החיים כאחד מהתחומים הבולטים העשויים לשמש מנוע צמיחה כלכלי לעיר. נתוני המחקר מצביעים על קיומו של ריכוז תעשייתי משמעותי בתחומי הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי השואב את כוחו מעצמת המחקר האקדמי הקיים בירושלים כמו גם מקיומם של מוסדות רפואיים מובילים ובראשם בתי החולים הדסה ושערי צדק בהם מתרכז מחקר רפואי מהמתקדמים בעולם.

מנתוני ביו-ירושלים (http://www.biojerusalem.org.il/), הגוף האחראי על קידום התעשייה והתעסוקה בתחום מדעי החיים בירושלים, עולה כי כ- 43% מהמחקר הביוטכנולוגי בישראל וכמחצית מהמחקר הרפואי מתקיימים במוסדות מחקר ירושלמים. האוניברסיטה העברית דורגה במקום ה 12 בעולם במספר הפטנטים בתחום הביוטכנולוגיה וכ-1,800 בוגרים לתארים שונים מסיימים את לימודיהם בכל שנה בירושלים. האוניברסיטה העברית, כמו גם בית החולים הדסה, מפעילים מערך מתקדם למסחור הידע האקדמי הנוצר בתחומם, דבר הבא לידי ביטוי בהקמת חברות סטארט-אפ רבות וביצירת רווחים ממכירת ידע לחברות בארץ ובחו"ל. מוסדות אלו אף הקימו לאחרונה, במשותף, פארק תעשיות גדול העתיד לשמש בסיס לחברות ביוטכלוגיות חדשות. בירושלים פועלות כ - 100 חברות בתחומי הפארמה, הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי מהן כ- 60 חברות העוסקות בפיתוח תרופות חדשות. חברות אלו מעסיקות 3,060 עובדים. לדברי דר' שירלי קוטנר מנהלת ביו-ירושלים אנו עדים בשנים האחרונות למגמת התפתחות בתחום מדעי החיים והרפואה (ביומד) ולעלייה ניכרת בשיעור ההשקעות בתחום זה בירושלים. מגמה זו עתידה למצוא את ביטויה בהמשך התחזקות התחום בירושלים והפיכתה של ירושלים לבירת תעשיית הביומד של ישראל.

למידע נוסף על המחקר באתר האינטרנט של המכון לחצו כאן

מועסקים בחברות בתחום מדעי הרפואה בירושלים, לפי תחום (בסוגריים מספר החברות)

מקור הנתונים: פרויקט מחדש"ים – מכון ירושלים לחקר ישראל, במימון האיחוד האירופי והרשות לפיתוח ירושלים.

לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים

זוית אישית: אל תחשוב- תעשה

דני בנדל

כשאני מסביר מה זה מכון ירושלים לחקר ישראל שבו אני עובד, אני נתקל בהרבה קשיים- מה בעצם אנחנו עושים פה כל היום? באנגלית המכון נקרא Think Tank. אז מה, אנחנו יושבים וחושבים כל היום? בגדול, כן! מבצעים מחקרים על נושאים יישומיים שעל הפרק ומגישים את ההמלצות לקובעי מדיניות שונים, בין אם זה רשות מקומית או ראש הממשלה. אבל מדי פעם יוצא שאנחנו לא רק חושבים אלה גם עושים. אחת מיוזמות המכון אשר הבשילו ממחקר מקיף קרמה עור וגידים דווקא פה במכון ונקראת תוכנית "ניצוץ". תוכנית זו התפתחה צמחה והצליחה ובשנה האחרונה התחיל צוות המדיניות לחדשנות לנהל תוכנית תמיכה חדשה לארגונים בירושלים. המימון לתוכנית מגיע מהרשות לפיתוח ירושלים.

התוכנית מסבסדת באופן משמעותי פרויקטים של חדשנות בארגונים ירושלמים. הפרויקטים האלו נעשים בהנחיית יועצי חדשנות מובילים מהמגזר הפרטי ומסייעים לארגונים להתחדש ולהגדיל את פעילותם והיקף המכירות שלהם.
התוכנית עוזרת לארגונים בשלל תחומים בין אם מדובר בבתי עסק ומפעלי תעשייה ובין אם במוזיאונים, מוסדות אומנות ומכללות. הגישה שמסייעת לכל ארגון למצוא את הדרך שלו לצעוד קדימה ולהתמודד עם התחרות שמסביבו מאפשרת לארגונים לקבל כלים חיוניים המותאמים אליהם. כשכל הדוגמאות והכלים מותאמים לעולם הפנימי שלך כארגון, התוכנית הופכת לנכס ולא ל"עוד שיעור על מינהל עסקים".

אנו מקווים שהתוכנית תסייע לעיר לפרוח, לשגשג ולהראות לשאר הארץ מה זאת יצירתיות, חדשנות וקדמה.

לתכנית ניצוץ באתר מכון ירושלים לחקר ישראל