מיכל קורחמכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.ilלא אחת מתעוררות בקרבנו תחושות של עצב ובדידות, מתחים וכעסים, המקבלים משנה תוקף בחגים, לאור הארוחות והארועים המשפחתיים. על מנת להקל על תחושות אלו ולתת מענה למתמודדים עם מצבי משבר הוקמה עמותת ער"ן – עזרה ראשונה נפשית. העמותה מפעילה מוקד תמיכה ועזרה נפשית בטלפון (1201 מכל טלפון) ובאינטרנט, תוך הקפדה מוחלטת על סודיות ואנונימיות. שירות זה הוקם בשנת 1971 ביוזמת הגב' מריה ברטה זסלני, לזכרו של בעלה, הפסיכיאטר ד"ר אריה זסלני. הסניף הראשון של ער"ן שכן בביתה, ועד שנת 1983 הוקמו 4 סניפים נוספים: בתל-אביב, בחיפה, בבאר-שבע ובנתניה, שפעלו בחסות העיריות. בשנת 1983 אוגדו כל הסניפים לעמותה ארצית אחת.כיום פועל השירות ב-10 מוקדים בארץ: ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, נתניה, כפר סבא, כרמיאל, חדרה, ראשון לציון ונצרת. השרות העיקרי שמספקת העמותה הוא מענה טלפוני, הפועל 24 שעות ביממה, לכל אדם, בכל סוג של מצוקה. הקו פועל בשלוש שפות: עברית, ערבית ורוסית. כמו כן פועל קו המיועד לחיילים וקו המיועד לאוכלוסיית הקשישים. את המענה לפניות מספקים מתנדבים, הבאים מרקע מקצועי מגוון, ועברו הכשרה מקצועית לצורך מילוי תפקידם. בשנת 2009 נרשמו 135,000 פניות לקו של לער"ן – 58% מהן של נשים. מהתפלגות הפניות לפי נושא עולה שהסיבות העיקריות היו: בדידות (24%), מחלות נפש (19%), יחסים עם בן/בת זוג (9%), יחסים בינאישיים (7%), יחסי הורים-ילדים (6%) ודיכאון (6%).בקרב החיילים הנושאים העיקריים היו זהות מינית (12%), חרדה או טראומה (7%), בעיות במיניות (6%) ותקיפה מינית (4%). בקרב הקשישים הפניות השכיחות היו בגין בדידות (52%) ויחסים בינאישיים (12%). במגזר הערבי הנושאים העיקריים היו יחסים עם בן/בת הזוג (51%) ובדידות (42%).
מקור: נתונים שהתקבלו מעמותת ער"ן.
מיכל קורחמכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.ilבשנת 2008 לכ-66% ממשקי הבית בירושלים היה מחשב ול-45% היה מנוי לאינטרנט. שיעור משקי הבית שהיה ברשותם מחשב בירושלים ושעור בעלי מנוי לאינטרנט נמוך בהשוואה לישראל ולערים הגדולות האחרות, ודומה לאשדוד. (זאת בין היתר משום שבקרב האוכלוסייה החרדית, המונה כ-20% מאוכלוסיית העיר, מקובל לא להחזיק מחשב בבית). השימוש באינטרנט הוא לצרכים שונים: חיפוש מידע, לימודים, קניות, תשלומים, חיפוש עבודה ועוד. בשנים האחרונות מאז ההתפתחויות בתחום המחשבים והטכנולוגיה, נוצר פער הולך וגדל בין אלו המשתלבים בעולם דינמי זה לבין אלו שאינם חשופים לו. על מנת לצמצם פער זה נוסדה בירושלים בשנת 2003, על ידי קבוצת אנשי חינוך והייטק תושבי ירושלים, העמותה "מחשבה טובה". החזון של העמותה הוא להעצים אוכלוסיות חלשות באמצעות הקניית ידע ופיתוח מיומנויות מחשב. לשם כך מעבירה העמותה קורסים להקניית ידע בסיסי במחשבים, לימוד תוכנות, גלישה באינטרנט, רובוטיקה, אנימציה ועוד. האוכלוסייה שמשתתפת בקורסים מגוונת וכוללת, אוכלוסייה יהודית (חילונית, דתית וחרדית) וערבית -נוער בסיכון, קשישים, ילדים, בעלי צרכים מיוחדים, מובטלים ועוד. את הקורסים מעבירים אנשי מקצוע ומתנדבים. העמותה פועלת ב-7 מרכזים קהילתיים בירושלים - 5 במגזר היהודי (תלפיות, תלפיות מזרח, קריית מנחם, רמות פסגת זאב) ו-2 במגזר הערבי (ואדי ג'וז והעיר העתיקה). בשנת 2008 השתתפו בקורסים השונים שהעבירה העמותה כ-3,300 איש ואישה. כמו כן מפעילה העמותה 3 כיתות מחשבים ניידות, שבאמצעותן למעשה ניתן להגיע לכל מקום וללמד כל אוכלוסייה באשר היא. פרוייקט חדש שמפעילה העמותה הוא האקו.לוגי – אקולוגיה וטכנולוגיה למען הקהילה. בשלב ראשון בני נוער בסיכון מוכשרים כטכנאי מחשבים. בני נוער אלו מתקנים מחשבים ישנים הנתרמים על-ידי חברות, ואלו נמסרים לאחר מכן למשפחות מעוטות יכולת. יוצא איפוא שהמשפחות זוכות לקבל מחשב, ובמקביל גם איכות הסביבה יוצאת נשכרת, משום שהמחשבים אינם נזרקים לאשפה. תושבי העיר מוזמנים להשתלב בפעילות העמותה, אם כמשתתפים ו/או כמתנדבים!
מקורות: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתונים שהתקבלו מעמותת מחשבה טובה.
ד"ר מאיה חושןמכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il"בנק הזמן" הינו תוכנית קהילתית חדשנית בה כל אחד יכול לתת וכל אחד יכול לקבל. בנק זה מושתת על הרעיון שאנשים "מפקידים" את זמנם בבנק על ידי מתן עזרה לאחרים בתחומים מגוונים, ו"פודים" את זמנם כאשר הם צריכים שמָשהו ייעשה למענם. בבנק אין "מתנדבים" אלא "תורמי זמן ומקבלי זמן". בבנק זה הזמן של כולם שווה - כל אחד הוא גם נותן וגם מקבל. חברי הקהילה מתחברים לחברים אחרים בקהילה וכך נוצרת שרשרת של נתינה וקבלה, שמחזקת את תשתית הקהילה.את רעיון בנק הזמן הגה ויזם בשנות ה-80 בארצות הברית, ד"ר אדגר כאהן. כיום פועל הבנק בכ-80 מדינות ברחבי העולם. בירושלים בנק הזמן הוא יוזמה משותפת של החברה למרכזים ולמינהלים קהילתיים בירושלים, החברה למתנ"סים, הג'וינט והקרן לירושלים. הפיילוט של בנק הזמן החל ב-2002 במינהל הקהילתי גינות העיר ובמינהל הקהילתי קריית מנחם. לאור ההצלחה, נפתחו סניפים נוספים, וכיום ישנם בעיר 12 סניפים של בנק הזמן, הפועלים במינהלים הקהילתיים, בהם ישנם כ-2,500 חברים. בעקבות הצלחת התוכנית בירושלים, היא החלה לפעול בישובים נוספים, וכיום היא פועלת ב-40 קהילות ברחבי הארץ. בירושלים יש לבנק הזמן 10 סניפים הפועלים בשכונות שמרבית אוכלוסייתן שייכות למגזר הכללי (חילונים ודתיים), סניף אחד במגזר החרדי (הר נוף), וסניף אחד במגזר הערבי (בית צפאפה). 70% מחברי בנק הזמן הן נשים. 45% מחברי בנק הזמן לא התנדבו בעבר, וזו להם המעורבות החברתית הראשונה. כ-70% מחברי בנק הזמן הינם אנשים עובדים (שאינם פנסיונרים או סטודנטים). 4 התחומים המבוקשים והפעילים ביותר הם: אנגלית, מחשבים, טיפולים אלטרנטיביים, עזרה בלימודים.
מקור: אילה וול - רכזת בנק הזמן www.bankhazman.org.il
מיכל קורחמכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.ilהתכנית "קהילה תומכת" פותחה באשל ג'ויינט, בשיתוף השירות לזקן במשרד הרווחה, והיא פועלת ברחבי הארץ באמצעות הרשויות המקומיות וארגונים של המגזר השלישי. מטרת התכנית לספק מענה לצרכיהם של קשישים עצמאיים המעוניינים להמשיך ולהתגורר בביתם ובסביבה המוכרת להם, תוך שמירה על עצמאות ואיכות חיים טובה. התכנית מספקת סל שירותים הכולל: שירותי אב/אם קהילה (המסייעים בצרכי היום-יום ומבצעים תיקונים קלים), לחצן מצוקה, שירותים רפואיים, ופעילות חברתית. התכנית פועלת בכל רחבי הארץ, ונכון ליוני 2009 פעלו ברחבי הארץ 234 קהילות תומכות, שבהן היו חברים כ-44,000 קשישים. הקהילות נותנות שירותים לקהל יעד הטרוגני: יהודים וערבים, דתיים, חילוניים וחרדים, עולים חדשים וותיקים. התכנית פועלת בערים גדולות וקטנות, ובמועצות אזוריות בהן ישנם קיבוצים ומושבים. ממחקר הערכה שנערך בקרב החברים בקהילה תומכת ברחבי הארץ עולה ששני שליש מהם ציינו שהתכנית תרמה להגברת הביטחון האישי שלהם, וכרבע ציינו כי ההצטרפות לתכנית אפשרה להם להישאר לגור בבית ולא לעבור לסידור מוסדי כלשהו. כמו כן ההצטרפות לתכנית הקלה על ילדי הקשישים, ותרמה לקשישים מבחינה חברתית. הקהילות התומכות בירושלים מופעלות על ידי העמותות "עידן" ו"משגב לקשיש" והמינהלים הקהילתיים, בשותפות המחלקה לזקן בעיריית ירושלים.במהלך השנים עלה בהדרגה מספר הקהילות התומכות בירושלים, מ-3 בשנת 1998 ל-13 קהילות בשנת 2003 ול-19 קהילות בשנת 2008, בהן היו חברים 2,900 בתי אב - 66% מהם של יחידים. יש לציין שניצולי שואה ואוכלוסייה נזקקת זכאיות לסבסוד (תלוי במבחן הכנסה) ממשרד הרווחה והעירייה. הקהילות התומכות פרושות בכל רחבי העיר, ומשרתות אוכלוסייה יהודית - חילונית, דתית, וחרדית - וערבית. ישנם אזורים בהם פועלת יותר מקהילה תומכת אחת. הסיבה לכך היא מספר הקשישים הגבוה באזור, יחד עם ביקוש גבוה לשירות (המספר המקסימלי של בתי אב לקהילה הוא 200, על מנת לספק שירות מיטבי וראוי). עם שכונות אלו נמנות הגבעה הצרפתית, גילה, שכונת הבוכרים וסביבתה וקריית יובל. 
מקור: אתר האינטרנט של אשל, נתונים שהתקבלו מהמחלקה לזקן בעיריית ירושלים.
מקור: נתונים שהתקבלו מעמותת ער"ן.
