‏הצגת רשומות עם תוויות פנאי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פנאי. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 23 באוקטובר 2012

חוג הסילון

אביאל ילינק

בטור קודם נבחנו כמה סוגיות העוסקות בתרבות הפנאי של תושבי ירושלים. השבוע נמשיך לבחון את תרבות הפנאי של הירושלמים ונתבונן בהיבט אחר – מידת ההשתתפות בחוגים. הכוונה היא לשלל המסגרות בהן מועברים שיעורים וסדנאות, מתקיימות פעילויות ספורט וכושר גופני ומתקיימים קורסים שונים (לא כולל קורסים להכשרה מקצועית, השתלמות או לימודים אקדמיים). 

במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2011 נשאלו בני 20 ומעלה האם בשנים-עשר החודשים האחרונים הם השתתפו בחוגים או בקורסים. מהנתונים עולה ש-23% מתושבי ירושלים השתתפו בחוגים בשנה שלפני עריכת הסקר, שיעור הדומה לממוצע בישראל (24%), גבוה מהשיעור באשדוד (21%), אך נמוך מהשיעור בראשון לציון (25), בחיפה (27%) ובתל אביב (37%). מהסקר עולה חלוקה מגדרית מעניינת בקרב תושבי ישראל: נשים השתתפו בחוגים בשיעור הגבוה ב -40% משל גברים. שיעור ההשתתפות בחוגים בקרב נשים עמד על 28% לעומת 20% בלבד אצל גברים. 

ככלל, החוגים המועדפים על ידי האוכלוסייה הם חוגי ספורט כדוגמת התעמלות, אימון בחדר כושר או משחקי ספורט למיניהם. שיעור המשתתפים בחוגי ספורט (מאלו שענו שהשתתפו בחוגים) בירושלים עמד על 56% והיה נמוך מהממוצע בישראל (62%), מהשיעור בתל אביב (63%), ומהשיעור בחיפה (81%). כצפוי, שיעור תושבי ירושלים שהשתתפו בשיעורי יהדות, תורה או דת היה הגבוה מבין תושבי הערים הגדולות ועמד על 37%. זאת בהשוואה ל-21% בישראל, ו-12% בתל אביב ובחיפה. חוגים נפוצים נוספים בקרב האוכלוסייה הם חוגי אמנות כגון מלאכת יד, כתיבה יוצרת, ציור, צילום וכד'. 13% מהירושלמים שדיווחו כי הם משתתפים בחוגים בחרו באחד מהחוגים הללו, שיעור זהה לזה שבחיפה ונמוך ביחס לתושבי ישראל (14%) ולתושבי תל אביב (16%). 





מקור: עיבוד לנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 

שיעור ההשתתפות בחוגים (מאלו שענו שהשתתפו בחוגים) בקרב תושבי ירושלים בשנת 2011: 

ספורט 56%, שיעורי תורה, יהדות ודת 37%, חוגי אמנות 13%, לימודי שפות 7%, שיעורי רוחניות 5%, משחקי חשיבה או קלפים 4%, מוסיקה 4%, תרבות (קלנוע ספרות וכד') 4%, מיומנויות מחשב 4%, 

יום ראשון, 12 באוגוסט 2012

מה עושים הירושלמים בשעות הפנאי?

אביאל ילינק 

הסקר החברתי השנתי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כלל השנה שאלות שעוסקות בתרבות הפנאי של תושבי ישראל. בין השאר נשאלו הנסקרים בסקר האם ביקרו בהצגות תיאטרון, מופעי בידור או הצגות ילדים בשנה האחרונה. מהנתונים עולה כי רק 28% מתושבי ירושלים ביקרו באחד מן המופעים הנ"ל בשנה האחרונה. שיעור זה הוא נמוך מאוד בהשוואה לשיעור בקרב תושבי תל אביב-יפו (63%), ראשון לציון ופתח תקווה (59%) וחיפה (52%). 

שיעור המבקרים הנמוך מושפע מהרכב קבוצות האוכלוסייה בעיר. כך למשל, במגזר היהודי, רק 9% מהירושלמים שהגדירו עצמם כחרדים ביקרו באירועי תרבות מהסוג הנ"ל וזאת לעומת 46% מהדתיים ו-68% מהחילונים. השוני בשיעור המבקרים קיים גם בין תושביה היהודים של ירושלים לבין תושביה הערבים. שיעור המבקרים בקרב היהודים עמד על 38% ואילו בקרב הערבים הוא עמד על 7% בלבד. 

שיעור הירושלמים שמבקרים בקולנוע מושפע גם הוא מהרכב קבוצות האוכלוסייה בעיר. שיעור המבקרים בקולנוע בקרב הירושלמים עמד על 25% והיה נמוך לעומת השיעור בתל אביב (66%), ראשון לציון (55%), חיפה (50%) ופתח תקווה (49%). 

ומה לגבי קריאת ספרים? שיעור הירושלמים שדיווחו כי קראו ספרים בשעות הפנאי בשנה האחרונה עמד על 63% והיה נמוך מהשיעור בפתח תקווה (64%), בראשון לציון (65%), בחיפה (67%) ובתל אביב –יפו (72%). מידת הדתיות בקרב היהודים אינה משפיעה באופן מיוחד על שיעורי קריאת ספרים והם דומים בין הקבוצות השונות. לעומת זאת ניכר בירושלים שוני בין היהודים לערבים - שיעור היהודים שקראו ספרים בשנה האחרונה עמד על 72% והיה גבוה מזה של הערבים שעמד על 43%. 

מעניין לציין כי בין הירושלמים שדיווחו כי קראו ספרים, 40% הקדישו לכך עד שעתיים בשבוע, 29% הקדישו לכך בין שעתיים לחמש שעות בשבוע, 12% בין חמש לעשר שעות בשבוע, ו-10% הקדישו לקריאת ספרים עשר שעות ויותר. 9% נוספים דיווחו כי אינם קוראים באופן קבוע. 



מקור: עיבוד לנתוני הסקר החברתי של הלמ"ס 2011 







יום רביעי, 10 בפברואר 2010

העיר במספרים: קום והתהלך בארץ

מיכל קורח
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

בישראל ישנם 67 אתרים של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (אתרים קולטי קהל בתשלום ולא בתשלום). בשנת 2008 ביקרו באתרים אלו 7.9 מיליון איש ואישה – 68% ישראלים ו-32% תיירים. מספר המבקרים באתרים הללו נמצא בעלייה מתמדת, והוא עלה מ-3.7 מיליון בשנת 2001 ל-6.1 מיליון בשנת 2005 ול-7.9 מיליון בשנת 2008.

מבין כלל המבקרים שיעור המבקרים הגבוה ביותר נמדד במחוז הצפון (40%) ובמחוז הדרום (27%). עם זאת יש לציין שמחוזות אלו מתפרסים על פני שטחים נרחבים יחסית, מספר האתרים בהם גדול, ובהתאם גם מספר המבקרים (כשלושת רבעי מהאתרים נמצאים במחוזות הצפון והדרום). שיעור המבקרים במחוז ירושלים (הכולל גם את אזור יהודה ושומרון) עמד על 12%.

הנתונים מצביעים על כך שבקרב המבקרים ניכרת העדפה לאתרים בהם ישנם מקורות מים. מבין אתרי הנופש, האתרים הפופולריים ביותר, הם: מעיינות הבניאס, עין גדי וחוף בית ינאי. מבין האתרים ההיסטוריים, האתרים הפופולריים ביותר הם: מצדה, קיסריה וקומראן.

במחוז ירושלים (כולל אזור יהודה ושומרון) ישנם 9 אתרי נופש ואתרים היסטוריים. בשנת 2008 ביקרו באתרים אלו 944,600 איש ואישה – 57% ישראלים ו-43% תיירים. אתר הנופש הפופולרי ביותר הוא מערת אבשלום (הנטיפים) - בו ביקרו 198,900 איש ואישה (מרביתם ישראלים). האתר ההיסטורי הפופולרי ביותר הוא קומראן, בו גם ביקרו 389,300 איש ואישה (מרביתם תיירים).

מקור: תיירות 2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

יום רביעי, 3 בפברואר 2010

העיר במספרים: באוויר, בים וביבשה

מיכל קורח
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

בשנת 2008 נמדדו ברחבי העולם 922 מיליון תנועות תיירים. 51% מהן לצורכי בילוי, פנאי ונופש, 15% לצרכי עבודה ועסקים ו-27% לצרכים אחרים כגון ביקור קרובים וחברים, סיבות דתיות, טיפולים רפואיים ועוד. המדינות המובילות בעולם בכניסות תיריים היו צרפת (79.3 מיליון), ארצות הברית (58.0 מיליון), ספרד (57.3 מיליון) וסין (53.0 מיליון). יש לציין שעיקר ביקורי התיירים נרשמו במדינות הסמוכות למקום המגורים.

שנת 2008 היתה שנת שיא במספר היציאות של ישראלים לחו"ל - 4.2 מיליון, מרביתן (85%) בדרך האוויר. הגיל הממוצע של היוצאים עמד על 40 שנה. חציון השהות הממוצע הוא 7 ימים.

מנתוני הסקר החברתי, שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה שבשנת 2008 32% מבני 20 ומעלה בישראל יצאו לנופש או לטיול בחו"ל (ב-12 החודשים שקדמו לראיון). שיעור היהודים שיצאו לנופש בחו"ל (33%), היה גבוה משיעור הערבים (25%).
הנותנים מצביעים על כך שבקרב האוכלוסייה היהודית ישנו קשר בין מידת הדתיות לבין שיעור הנוסעים לטיול או לנופש בחו"ל. 43% מהחילונים יצאו לחו"ל, לעומת 29% ממסורתיים, 18% מהדתיים ו-13% מהחרדים.
כמו כן ישנו קשר בין השכלה לבין שיעור הנוסעים לחו"ל. שיעור הנוסעים לחו"ל בקרב מסיימי בית ספר תיכון (ללא תעודת בגרות) עמד על 23%, לעומת 35% בקרב בעלי תעודת בגרות, ו-48% בקרב בעלי השכלה אקדמית.

כפי שניתן לראות בגרף המצורף, שיעור היוצאים לנופש בחו"ל בקרב תושבי ירושלים בני 20+ עמד על 29%, והוא נמוך בהשוואה לתל אביב (47%), חיפה (39%), ראשון לציון (34%), וגבוה מבאשדוד (23%).


מקורות: אתר האינטרנט של ארגון התיירות העולמי – www.unwto.org, הסקר החברתי 2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יום רביעי, 20 בינואר 2010

העיר במספרים: בנק ללא עמלות?

ד"ר מאיה חושן
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

"בנק הזמן" הינו תוכנית קהילתית חדשנית בה כל אחד יכול לתת וכל אחד יכול לקבל. בנק זה מושתת על הרעיון שאנשים "מפקידים" את זמנם בבנק על ידי מתן עזרה לאחרים בתחומים מגוונים, ו"פודים" את זמנם כאשר הם צריכים שמָשהו ייעשה למענם. בבנק אין "מתנדבים" אלא "תורמי זמן ומקבלי זמן".

בבנק זה הזמן של כולם שווה - כל אחד הוא גם נותן וגם מקבל. חברי הקהילה מתחברים לחברים אחרים בקהילה וכך נוצרת שרשרת של נתינה וקבלה, שמחזקת את תשתית הקהילה.

את רעיון בנק הזמן הגה ויזם בשנות ה-80 בארצות הברית, ד"ר אדגר כאהן. כיום פועל הבנק בכ-80 מדינות ברחבי העולם. בירושלים בנק הזמן הוא יוזמה משותפת של החברה למרכזים ולמינהלים קהילתיים בירושלים, החברה למתנ"סים, הג'וינט והקרן לירושלים. הפיילוט של בנק הזמן החל ב-2002 במינהל הקהילתי גינות העיר ובמינהל הקהילתי קריית מנחם. לאור ההצלחה, נפתחו סניפים נוספים, וכיום ישנם בעיר 12 סניפים של בנק הזמן, הפועלים במינהלים הקהילתיים, בהם ישנם כ-2,500 חברים.

בעקבות הצלחת התוכנית בירושלים, היא החלה לפעול בישובים נוספים, וכיום היא פועלת ב-40 קהילות ברחבי הארץ.

בירושלים יש לבנק הזמן 10 סניפים הפועלים בשכונות שמרבית אוכלוסייתן שייכות למגזר הכללי (חילונים ודתיים), סניף אחד במגזר החרדי (הר נוף), וסניף אחד במגזר הערבי (בית צפאפה). 70% מחברי בנק הזמן הן נשים. 45% מחברי בנק הזמן לא התנדבו בעבר, וזו להם המעורבות החברתית הראשונה. כ-70% מחברי בנק הזמן הינם אנשים עובדים (שאינם פנסיונרים או סטודנטים).
4 התחומים המבוקשים והפעילים ביותר הם: אנגלית, מחשבים, טיפולים אלטרנטיביים, עזרה בלימודים.


מקור: אילה וול - רכזת בנק הזמן www.bankhazman.org.il

יום ראשון, 30 באוגוסט 2009

העיר במספרים: חיים בסרט

מיכל קורח
מכון ירושלים לחקר ישראל

מזה מספר שנים חלה פריחה בתעשיית הקולנוע הישראלי. פריחה זו באה לידי ביטוי בגידול ניכר במספר הסרטים המופקים בישראל מידי שנה ובזכייתם של סרטים ישראלים בפרסים יוקרתיים בפסטיבלים שונים הנערכים ברחבי העולם. פריחה זו נובעת, בין היתר, מהחלתו של חוק הקולנוע הישראלי בשנת 2001 שהגדיל באופן משמעותי את תקציב תעשיית הקולנוע. בשנים 2008-2004 נחתם הסכם על פיו תעביר המדינה מידי שנה 58 מיליון ש"ח לתעשיית הקולנוע. בהסכם לשנים 2013-2009 אף הוגדל הסכום ועמד על 67 מיליון לשנה.

בשנים 2002-2000 הופקו בישראל בממוצע כ-9 סרטים באורך מלא בשנה, לעומת 23 סרטים בממוצע בשנה שהופקו בשנים 2007-2003. לשם השוואה באותן שנים הופקו בצרפת ובבריטניה, שתי תעשייניות הקולנוע הגדולות באירופה, 18 סרטים ו-9 סרטים בממוצע לשנה, בהתאמה. בארה"ב, תעשיינית הסרטים הגדולה בעולם, הופקו 128 סרטים בממוצע לשנה.

בשנת 2007 נמכרו כ-9.1 מיליון כרטיסים בבתי הקולנוע (כולל רק בתי קולנוע החברים בהתאחדות ענף הקולנוע ולא כולל סינימטקים) ברחבי הארץ. הסרטים הישראלים שבהם נרשם מספר הצופים הגדול ביותר הם: בופור (280,000 מבקרים), ביקור התזמורת (235,000) ונודל (215,000). הסרטים הלא ישראלים בהם היה מספר המבקרים הגבוה ביותר הם: רטטוי, שרק 3 והארי פוטר ומסדר עוף החול. יוצא איפוא שהסרטים הישראלים הנצפים ביותר הם סרטים למבוגרים, בעוד שהסרטים הלא-ישראלים הנצפים ביותר הם סרטים לילדים ונוער, אליהם על פי רב מצטרפים גם הוריהם.

בשנת 2007 היו במחוז ירושלים 3 בתי קולנוע בהם היו 2,900 מושבים. בבתי קולנוע אלו נמכרו 667.3 אלף כרטיסים (כולל רק בתי קולנוע החברים בהתאחדות ענף הקולנוע ולא כולל סינימטקים ופסטיבלים). מספר הכרטיסים הגדול ביותר נמכר במחוז תל אביב – 4.9 מיליון ובמחוז המרכז – 1.6 מיליון.
פסטיבל הקולנוע בירושלים, המתקיים מידי שנה, הינו אבן שואבת למבקרים. בשנת 2007 עמד מספר המבקרים בפסטיבל על 64,000, המספר הגבוה ביותר של מבקרים בפסטיבלי קולנוע שהתקיימו בארץ. פסטיבלים נוספים שמשכו קהל מבקרים גדול הם מבקרים פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה - 60,700 ופסטיבל קולנוע דרום - 25,000.

כרטיסים שנמכרו בבתי קולנוע, לפי מחוז, 2007 (אלפים)
מקורות: קולנוע בישראל 2007, מינהל התרבות, משרד המדע, התרבות והספורט והמרכז למידע ולמחקרי תרבות. שנתון סטטיסטי לישראל 2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יום ראשון, 23 באוגוסט 2009

העיר במספרים: גן החיות התנ"כי

אביאל ילינק
מכון ירושלים לחקר ישראל

גן החיות התנ"כי הוקם לראשונה בשנת 1940 בחלקה קטנה ברחוב הרב קוק במרכז ירושלים ו מאז עבר גלגולים רבים. הגן כפי שהוא מוכר לנו כיום נפתח בשנת 1993 באזור מנחת (מלחה) שבדרום מערב העיר. גן החיות כולל מספר רב של מיני בעלי חיים ומספר המינים נמצא בעליה מתמדת. בשנת 2008 היו בגן 237 מינים שונים של בעלי חיים לעומת 208 מינים בלבד בשנת 2007. בגן גם אגם גדול, משטחי דשא נרחבים ושפע פינות חמד. האטרקציות כוללות לא רק את בעלי החיים אלא גם רכבת קטנה, גן פסלים הכולל 22 פסלי בעלי חיים ומרכז מבקרים הבנוי בצורת תיבת נח.

הגן משתרע על שטח של 250 דונם ושטחו צפוי לגדול בעתיד הקרוב ב- 205 דונם נוספים. השטח שיתווסף לגן החיות נמצא מערבית לו, ובו מתוכננים שטחי תצוגה חדשים כגון אקוואריום גדול לחיות מים, קפיטריה ומבני מנהלה ושירות.

כפי שעלה מדירוג אתרי התיירות והפנאי שערכה חברת "דן אנד ברדסטריט ישראל", בשנים 2005-2007 היה גן החיות התנ"כי אתר התיירות והפנאי הפופולארי בארץ. בשנת 2007 מספר המבקרים בגן החיות הגיע לשיא של 693 אלף מבקרים.
שנת 2008 הייתה טובה מעט פחות מהשנה הקודמת לה. בשנה זו ירד מספר המבקרים בגן ל-687 אלף מבקרים. בשנה זו גן החיות דורג שלישי בארץ בדירוג מספר המבקרים. למקום הראשון הגיע הגן הלאומי מצדה בו נרשמו 720 אלף מבקרים ולמקום השני הגיע הגן הלאומי קיסריה בו נרשמו כ-715 אלף מבקרים. למקום הרביעי ברשימת אתרי התיירות הפופולאריים הגיע הספארי ברמת גן עם כ-580 אלף מבקרים ולמקום החמישי אתר חמת גדר בו נרשמו חצי מיליון מבקרים.
מבקרים בגן החיות התנ"כי (אלפים)
מקורות: אתר גן החיות התנכ"י, אתר חברת "דן אנד ברדסטריט".

יום שני, 13 ביולי 2009

העיר במספרים: והגית בו יומם ולילה

מיכל קורח

הטור בשבוע שעבר עסק בספריות העירוניות המספקות שירות לאוכלוסייה החילונית והדתית. הטור הנוכחי עוסק בסיפריות המשרתות את המגזר החרדי.

עד להקמת האגף לתרבות תורנית בעיריית ירושלים, בשנת 1994, לא היו בירושלים ספריות תורניות ציבוריות. הדעה הרווחת הייתה שהאוכלוסייה החרדית יכולה להשתמש בשירותי הספריות העירוניות הפרושות בעיר, ולבחור מתוך מגוון הספרים את אלו המתאימים לה. אולם בשל אורח החיים של האוכלוסייה החרדית, חלק גדול ממנה נמנע שנים רבות מלהשתמש בשירותי הספריות העירוניות. זאת משום שהאוכלוסייה החרדית מעדיפה ספריות שבהן הספרים יהיו מותאמים לאורח החיים ולמנהגים המקובלים, שתהייה הפרדה בין בנים ובנות, גברים ונשים, ושהספריות ימוקמו בשכונות החרדיות.
יש לציין שהביקוש לספריות בקרב האוכלוסייה החרדית גבוה מאוד משום שמשפחות חרדיות על פי רב אינן מחזיקות טלוויזיה בבית ואינן משתמשות באינטרנט, והזמן המוקדש לקריאה הוא רב. כמו כן ההכנסה הנמוכה יחסית למשק בית מגבילה את היכולת לרכוש ספרים.
בשנת 2008 היו בירושלים בשכונות החרדיות 7 ספריות תורניות וספרייה ניידת. בספריות אלו היו רשומים 10,400 מנויים, מרביתם ילדים. מספר ההשאלות הממוצע למנוי עמד על 31 ספרים בשנה, לעומת 16 ספרים בשנה בספריות המשרתות את האוכלוסייה החילונית והדתית.
במהלך השנים חלה עלייה במספר המנויים בספריות התורניות מ-5,800 מנויים בשנת 2006 ל-7,300 בשנת 2007 ול-10,400 מנויים בשנת 2008. הסיבה לעלייה הניכרת במספר המנויים בשנת 2008 נעוצה בתיקון חוק הספריות הציבוריות שנכנס לתוקף בינואר 2008, שביטל את דמי המנוי לספרייה. מספר המנויים הגדול ביותר נרשם בספריות הללו: רוממה (2,400 מנויים), בית וגן (2,050), ורמות (1,550).

מנויים בספריות התורניות בירושלים, 2008

מקורות: נתונים שהתקבלו מהאגף לתרבות תורנית בעיריית ירושלים. תכנית אב למוסדות תרבות ופנאי במגזר החרדי שהוכנה על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיריית ירושלים.

יום שני, 6 ביולי 2009

העיר במספרים: ספרים רבותי, ספרים

מיכל קורח

ברחבי ירושלים פרושות 25 סיפריות עירוניות (לא כולל ספריות תורניות המשרתות את האוכלוסייה החרדית, להן יוקדש טור נפרד). בשנת 2008 היו רשומים בספריות אלו 33,000 מנויים, כמחציתם (48%) ילדים. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר המנויים בסיפריות העירוניות, מ-26,400 בשנת 2005 ל-27,800 בשנת 2006 ול-33,000 בשנת 2008. הסיבה לעלייה הניכרת במספר המנויים בשנת 2008 נעוצה בתיקון חוק הספריות הציבוריות שנכנס לתוקף בינואר 2008, שביטל את דמי המנוי לספרייה.

י
ש לציין שהעלייה במספר המנויים באה לאחר מספר שנים בהן חלה ירידה במספר המנויים בספריות בישראל ככלל. הירידה בשימוש בספריות נבעה משינויים בסדרי עדיפויות של צריכת הפנאי, מהתחזקות אמצעי התקשורת ההמוניים, ובעיקר מהתפתחות מקורות מידע חדשים וזמינים, בעיקר האינטרנט. כאמור ביטול דמי המנוי בשנת 2008 תרם רבות לעלייה במספר המנויים.

מערך הספריות בירושלים כולל ספריות שכונתיות, ספריות מתמחות (ספרייה לאומנות, ספרייה למוזיקה וספרייה ברוסית), ספרייה מרכזית וספרייה ניידת. בספריות ישנם ספרים וכן שירותי מולטימדיה, אינטרנט ומאגרי מידע. בשכונות בהן ישנה אוכלוסייה אנגלוסקסית וצרפתית גדולה יש בספריה גם ספרים באנגלית ובצרפתית. כמו כן נערכות בספריות פעילויות תרבותיות כגון שעת סיפור, מועדון קריאה, מפגש עם סופרים ועוד.
הספרייה ברוסית היא הספרייה הגדולה ביותר בארץ בשפה הרוסית, והיא משרתת הן את תושבי ירושלים, והן את תושבי היישובים הסמוכים לעיר. הספרייה הניידת משרתת שכונות חדשות שבהן אין עדיין ספרייה קבועה (דוגמת הר חומה), או שכונות בעלות אוכלוסייה מצומצמת, בהן אין הצדקה להקים ספרייה קבועה.


מספר המנויים הגדול ביותר בשנת 2008 נרשם בספריות הללו: בית הכרם (4,500 מנויים), גילה (2,900), בקעה ורמות (2,600). מספר ההשאלות הממוצע למנוי עמד על 16 ספרים בשנה. ככלל מספר ההשאלות בקרב ילדים במגזר הדתי גבוה ממספר ההשאל
ות בקרב ילדים במגזר החילוני. הספריות בהן מספר ההשאלות הגבוה ביותר נרשם בהר נוף ובגבעת שאול. כולם מוזמנים לספריות העירוניות הפרושות ברחבי העיר!
מנויים בספריות עירוניות נבחרות בירושלים, (אלפים), 2008


מקורות: נתונים שהתקבלו מהנהלת הספריות העירוניות, תכנית אב לספריות בירושלים, שנערכה על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיריית ירושלים, 2007.