יום שני, 13 ביולי 2009

העיר במספרים: והגית בו יומם ולילה

מיכל קורח

הטור בשבוע שעבר עסק בספריות העירוניות המספקות שירות לאוכלוסייה החילונית והדתית. הטור הנוכחי עוסק בסיפריות המשרתות את המגזר החרדי.

עד להקמת האגף לתרבות תורנית בעיריית ירושלים, בשנת 1994, לא היו בירושלים ספריות תורניות ציבוריות. הדעה הרווחת הייתה שהאוכלוסייה החרדית יכולה להשתמש בשירותי הספריות העירוניות הפרושות בעיר, ולבחור מתוך מגוון הספרים את אלו המתאימים לה. אולם בשל אורח החיים של האוכלוסייה החרדית, חלק גדול ממנה נמנע שנים רבות מלהשתמש בשירותי הספריות העירוניות. זאת משום שהאוכלוסייה החרדית מעדיפה ספריות שבהן הספרים יהיו מותאמים לאורח החיים ולמנהגים המקובלים, שתהייה הפרדה בין בנים ובנות, גברים ונשים, ושהספריות ימוקמו בשכונות החרדיות.
יש לציין שהביקוש לספריות בקרב האוכלוסייה החרדית גבוה מאוד משום שמשפחות חרדיות על פי רב אינן מחזיקות טלוויזיה בבית ואינן משתמשות באינטרנט, והזמן המוקדש לקריאה הוא רב. כמו כן ההכנסה הנמוכה יחסית למשק בית מגבילה את היכולת לרכוש ספרים.
בשנת 2008 היו בירושלים בשכונות החרדיות 7 ספריות תורניות וספרייה ניידת. בספריות אלו היו רשומים 10,400 מנויים, מרביתם ילדים. מספר ההשאלות הממוצע למנוי עמד על 31 ספרים בשנה, לעומת 16 ספרים בשנה בספריות המשרתות את האוכלוסייה החילונית והדתית.
במהלך השנים חלה עלייה במספר המנויים בספריות התורניות מ-5,800 מנויים בשנת 2006 ל-7,300 בשנת 2007 ול-10,400 מנויים בשנת 2008. הסיבה לעלייה הניכרת במספר המנויים בשנת 2008 נעוצה בתיקון חוק הספריות הציבוריות שנכנס לתוקף בינואר 2008, שביטל את דמי המנוי לספרייה. מספר המנויים הגדול ביותר נרשם בספריות הללו: רוממה (2,400 מנויים), בית וגן (2,050), ורמות (1,550).

מנויים בספריות התורניות בירושלים, 2008

מקורות: נתונים שהתקבלו מהאגף לתרבות תורנית בעיריית ירושלים. תכנית אב למוסדות תרבות ופנאי במגזר החרדי שהוכנה על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיריית ירושלים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה