העיר במספרים: מטראז' גבוה

יאיר אסף-שפירא
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

הטור הקודם עסק בדירות למגורים בעלות שטח קטן, הנמצאות בעיקר במרכז העיר - מקום בו הקרקע היא משאב נדיר. מטבע הדברים, אזורים בהם ישנן דירות גדולות, ממוקמים בעיקר בשולי העיר - מקום בו הקרקע הייתה מצויה בשפע כאשר נבנו שכונות הלוויין הגדולות.

בשנת 2009 בשכונות היהודיות, האזורים בהם שטח הדירה הממוצע גדול במיוחד, ועולה על 120 מטר רבוע (מ"ר), הם בשכונות ימין-משה, מלחה, ובשוליים המערביים של שכונת רמות. יש לציין ששטח הדירה הממוצע בירושלים כולה הוא 78 מ"ר.

השכונות בהן ששטח הדירה הממוצע גבוה מ-85 מ"ר, שייכות לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה היא שכונות חדשות בשולי העיר, כגון פסגת זאב, רמת שלמה, הר חומה, הר נוף גבעת משואה, והשוליים המערביים של שכונת רמות. הקבוצה השנייה היא שכונות שאוכלוסייתן מתאפיינת במעמד חברתי-כלכלי בינוני-גבוה, עמן נמנות ממילא, ימין משה, טלביה והמושבה הגרמנית, ארנונה, מלחה, עין-כרם, רמת שרת ורמת דניה.

מבין השכונות הערביות בירושלים, רק בשכונות שועפאט, בית חנינא ובית-צפאפה שטח הדירה הממוצע גדול מ-85 מ"ר. שכונות אלו מתאפיינות באוכלוסייה ממעמד חברתי-כלכלי גבוה יחסית.

על מנת להשלים את התמונה, נבחנה השונוּת בכל אזור, המבטאת את האחידות או המגוון השוררים בגדלי הדירות בו. הבחינה הראתה כי האזורים בהם הדירות אינן מגוונות בגודליהן הם בעיקר בשולי העיר, ובמיוחד בשכונות הר חומה, גבעת משואה, הר נוף, רמת בית הכרם, צפון-מזרחה של שכונת רמות, רמת שלמה ונווה יעקב.

לחץ כאן להגדלת מפה 1.





לחץ כאן להגדלת מפה 2.




נתונים נוספים קיימים במפה בפורמט Google Earth.
לפתיחת המפה בתוכנה לחצו כאן.
להורדת התוכנה (חינם) לחצו כאן.

העיר במספרים: מטראז' נמוך

יאיר אסף-שפירא
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

בשנת 2009 התגוררו תושבי ירושלים ב-194,400 דירות, בשטח כולל של 15,200,000 מטר רבוע (מ"ר). יוצא אפוא שגודל הדירה הממוצע בעיר כולה הוא 78 מ"ר, אך כמו ברוב התחומים בהם אנו עוסקים בירושלים, גם בגדלי הדירות אזורי ירושלים שונים זה מזה. בעוד שבחלק מהאזורים גודל הדירה הממוצע עולה על 120 מ"ר, כגון דרומהּ של שכונת רמות, ימין משה ומלחה, הרי שישנם אזורים בהם שטח הדירה הממוצע קטן מ-50 מ"ר, כגון חלקים מהנחלאות, חלקים מהעיר העתיקה, ועיר דוד. מה מאפיין אזורים בהם שטח הדירות גדול, לעומת אזורים בהם הדירות קטנות? השבוע נתמקד בדירות הקטנות, באחד הטורים הבאים נפנה מבט אל הדירות הגדולות, ובמקביל נפרסם באתר האינטרנט של מכון ירושלים את המפה במלואה. (ראה מטה).

מהתבוננות בפרישה של גדלי הדירות על גבי מפת העיר, ניכר כי השכונות בהן גודל הדירה הממוצע קטן מ-65 מ"ר מרוכזות במרכז העיר. ביניהן ניתן למנות את הנחלאות וסביבות רחוב יפו, כמו גם אזור מאה שערים וכרם אברהם, העיר העתיקה (למעט הרובע היהודי) וסילוואן. אזורים אלו מיושבים בצפיפות, ובאופן טבעי יחידות הדיור קטנות. עם זאת, קיימים בעיר אזורים נוספים בהם הדירות קטנות. אלו כוללים בין היתר את קטמון ח'-ט', חלק מגילה א', חלקים מעיר גנים וקריית מנחם, צפון-מזרחהּ של רמות, חלק מנווה יעקב, ומזרחהּ של תלפיות-מזרח. אזורים אלו מתאפיינים בבנייה בסטנדרטים נמוכים, אוכלוסייה ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, וכאמור - דירות קטנות.

חלק מהאזורים בהם הדירות קטנות, שוכנים בסמיכות לאזורים בעלי דירות גדולות במיוחד. כך ברחוב הנורית (שטח דירה ממוצע 53 מ"ר) ליד אזור רחוב הנרד (104 מ"ר), או נחלת אחים (58 מ"ר) ליד שערי חסד (94 מ"ר) וקריית וולפסון (108 מ"ר). השכנות בין השונים אינה תמיד פשוטה, אך היא מסימני ההיכר של העיר מאז ומתמיד.

מקור הנתונים: מערכת הארנונה, עיריית ירושלים

לחץ כאן להגדלת המפה.




נתונים נוספים קיימים במפה בפורמט Google Earth.
לפתיחת המפה בתוכנה לחצו כאן.
להורדת התוכנה (חינם) לחצו כאן.

העיר במספרים: קהילה תומכת

מיכל קורח
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

התכנית "קהילה תומכת" פותחה באשל ג'ויינט, בשיתוף השירות לזקן במשרד הרווחה, והיא פועלת ברחבי הארץ באמצעות הרשויות המקומיות וארגונים של המגזר השלישי. מטרת התכנית לספק מענה לצרכיהם של קשישים עצמאיים המעוניינים להמשיך ולהתגורר בביתם ובסביבה המוכרת להם, תוך שמירה על עצמאות ואיכות חיים טובה. התכנית מספקת סל שירותים הכולל: שירותי אב/אם קהילה (המסייעים בצרכי היום-יום ומבצעים תיקונים קלים), לחצן מצוקה, שירותים רפואיים, ופעילות חברתית. התכנית פועלת בכל רחבי הארץ, ונכון ליוני 2009 פעלו ברחבי הארץ 234 קהילות תומכות, שבהן היו חברים כ-44,000 קשישים.
הקהילות נותנות שירותים לקהל יעד הטרוגני: יהודים וערבים, דתיים, חילוניים וחרדים, עולים חדשים וותיקים. התכנית פועלת בערים גדולות וקטנות, ובמועצות אזוריות בהן ישנם קיבוצים ומושבים.
ממחקר הערכה שנערך בקרב החברים בקהילה תומכת ברחבי הארץ עולה ששני שליש מהם ציינו שהתכנית תרמה להגברת הביטחון האישי שלהם, וכרבע ציינו כי ההצטרפות לתכנית אפשרה להם להישאר לגור בבית ולא לעבור לסידור מוסדי כלשהו. כמו כן ההצטרפות לתכנית הקלה על ילדי הקשישים, ותרמה לקשישים מבחינה חברתית.

הקהילות התומכות בירושלים מופעלות על ידי העמותות "עידן" ו"משגב לקשיש" והמינהלים הקהילתיים, בשותפות המחלקה לזקן בעיריית ירושלים.
במהלך השנים עלה בהדרגה מספר הקהילות התומכות בירושלים, מ-3 בשנת 1998 ל-13 קהילות בשנת 2003 ול-19 קהילות בשנת 2008, בהן היו חברים 2,900 בתי אב - 66% מהם של יחידים.
יש לציין שניצולי שואה ואוכלוסייה נזקקת זכאיות לסבסוד (תלוי במבחן הכנסה) ממשרד הרווחה והעירייה.
הקהילות התומכות פרושות בכל רחבי העיר, ומשרתות אוכלוסייה יהודית - חילונית, דתית, וחרדית - וערבית. ישנם אזורים בהם פועלת יותר מקהילה תומכת אחת. הסיבה לכך היא מספר הקשישים הגבוה באזור, יחד עם ביקוש גבוה לשירות (המספר המקסימלי של בתי אב לקהילה הוא 200, על מנת לספק שירות מיטבי וראוי). עם שכונות אלו נמנות הגבעה הצרפתית, גילה, שכונת הבוכרים וסביבתה וקריית יובל.

מקור: אתר האינטרנט של אשל, נתונים שהתקבלו מהמחלקה לזקן בעיריית ירושלים.

העיר במספרים: שביעות רצון תושבים משירותי העירייה

שירי בורנשטיין

במסגרת הסקר החברתי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2007 נשאלו תושבי ישובים שונים בישראל (בני 20 ומעלה) אשר נזדקקו לשירותי העירייה בשנה החולפת באשר לשביעות רצונם משירותי העירייה.
בעת מגעיהם עם הרשויות המקומיות, 70% מתושבי חמשת הערים הגדולות בישראל בחרו (או נאלצו) להיפגש אישית עם פקידי העירייה, ואילו 22% בחרו לפנות לשירותי העירייה באמצעות הטלפון או הפקס. במסגרת מגעים אלו, 67% מתושבי תל אביב-יפו וראשון-לציון העניקו לשירותים שקיבלו בעיריות שלהם ציונים גבוהים במיוחד (מרוצה או מרוצה מאד). 61% מתושבי ירושלים ציינו אף הם את שביעות רצונם מהשירות שניתן להם, וכך גם 56% מתושבי חיפה. רק 47% מתושבי אשדוד היו מרוצים משירותי העירייה במקום מגוריהם.
נראה כי בעת מגעם עם הרשויות המקומיות, חשו תושבי ראשון-לציון וירושלים כי זכו לפקידים האדיבים ביותר – 70% מתושבי ראשון-לציון ציינו לחיוב את יחס עובדי העירייה, וכך גם 66% מתושבי ירושלים. לעומתם, 59% מתושבי אשדוד ו-48% מתושבי חיפה ציינו לרעה את יחס עובדי העירייה.
ומה באשר לנגישות ולזמן ההמתנה? גם כאן נראה כי לתושבי ראשון-לציון המפגש עם רשויות העירייה הוא הנוח ביותר – 91% מהתושבים ציינו לחיוב את מיקום המשרדים ו-58% ציינו כי זמן ההמתנה לא הפריע להם במידה משמעותית. מקרב תושבי הערים האחרות, דווקא לתושבים הירושלמים היה קשה יותר להגיע למשרדים- 27% מהירושלמים ציינו כי אינם מרוצים ממיקום המשרד, וכך גם 24% מתושבי אשדוד, 22% מתושבי חיפה ו-20% מתושבי תל אביב-יפו.

בנוגע למשך ההמתנה, 66% מהתל-אביבים ציינו כי זמן ההמתנה לשירות לא הפריע להם. לעומתם, ציינו 58% מתושבי אשדוד כי הם סובלים מזמן המתנה ארוך במיוחד לקבלת השירות. בנושא זה התושבים הירושלמיים היו חלוקים בדעתם – 48% ציינו כי הדבר הפריע להם, ו52% כנראה פשוט המתינו בשקט לתורם.

אחוז התושבים שהשתמשו בשירותי העירייה במהלך 2007

מקור: הסקר החברתי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2007