השכלה >>> תעסוקה

דפנה שמר

הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים ניכרת ההשפעה של השכלה על התעסוקה. לפי סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2016, שיעור המועסקים בקרב יהודים בגילאי העבודה העיקריים (64-25) בישראל הוא 82%, בעוד ששיעור התעסוקה בקרב בעלי תואר ראשון יהודים הוא 89%, ועולה ל 91% בקרב בעלי תואר שני ול-92% בקרב בעלי תואר שלישי. בקרב בעלי תעודת בגרות יהודים (שלא למדו לימודי המשך) שיעור התעסוקה הינו 81%. בקרב האוכלוסייה הערבית שיעור התעסוקה נמוך ועומד על 53%, אחוז דומה לבעלי תעודת בגרות (54%), אולם בקרב בעלי תואר ראשון ערבים, אחוז התעסוקה גבוה יותר, ועומד על 77%. 

היחס בין שיעור התעסוקה וההשכלה אצל גברים ונשים יהודים עולה בצורה דומה, אולם אצל הערבים ישנם פערים גדולים בין גברים לנשים. בקרב הגברים הערבים, אחוז המועסקים הינו 75%, שיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים בעלי תעודת בגרות הינו 82% ושיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים בעלי תואר ראשון הינו 88%. אצל הנשים הערביות אחוז התעסוקה נמוך ועומד על 32%, בקרב הערביות בעלות תעודת בגרות אחוז המועסקות הוא 30% ואחוז המועסקות הערביות בעלות תואר ראשון הוא 68%. הסיכוי שאישה ערביה בעלת תואר שני תועסק הוא גבוה יותר -  82%.

בירושלים שיעורי התעסוקה אומנם נמוכים יותר אבל המגמות דומות. אצל הערבים שיעור המועסקים בגילאי העבודה הוא 49%, אצל הגברים הערבים 80%, גברים ערבים בעלי תואר ראשון 86% וגברים ערבים בעלי תעודת בגרות 83%. ואצל הנשים הערביות שיעור התעסוקה הוא 20%, אצל בעלות תעודת בגרות 12% ואצל בעלות תואר ראשון 43%.

המועצה להשכלה גבוהה טוענת ששוק ההשכלה הגבוהה הגיע למיצוי מבחינת מספר הסטודנטים. בניסיון לאמוד את המיצוי של האוכלוסיות השונות במוסדות להשכלה גבוהה הוצלבו שלוש שכבות גיל (בני 22-20) עם כמות הסטודנטים בתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות. נמצא שכ-60% מהיהודים הלא חרדים בני 22-20 לומדים במוסדות להשכלה גבוהה ו-23% מהערבים לומדים במוסדות להשכלה גבוהה. נראה שהערבים רחוקים מאוד מהיהודים במימוש לימודים להשכלה גבוהה. אחוז הנשים הערביות במשלחי יד אקדמיים גבוה (35%) יחסית למשלחי יד אחרים ודומה לזה של הנשים היהודיות (33%). כלומר ההשכלה מהווה מפתח לתעסוקה אצל נשים ערביות. מכאן שעידוד השכלה גבוהה לנשים ערביות יכול להניב תשואות גבוהות בשיעורי התעסוקה שלהן.

פוסט על פוסט-דוקטורט

ליאור להרס

מכון ירושלים למחקרי מדיניות www.jerusaleminstitute.org.il

המונח "פוסט-דוקטורט" מתייחס לתקופה של לימודים ומחקר עצמאי לאחר קבלת התואר השלישי, מסגרת המהווה שלב משמעותי בחיים האקדמאיים. תקופה זו יכולה להימשך בין שנה אחת לבין מספר שנים. סקר של הלמ"ס שנערך בשנת 2010 ("סקר קריירה של בעלי תואר שלישי") הראה כי שליש מבעלי תואר שלישי בישראל (33%) השתלמו בלימודי פוסט דוקטורט. בקרב גברים בעלי תואר שלישי – 35% השתלמו בפוסט דוקטורט לעומת 31% בקרב נשים. מבין המשתלמים בפוסט דוקטורט, השיעור הגבוה ביותר הגיע מתחום המדעים הפיזקליים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (33%) ולאחר מכן מהמדעים הביולוגיים (33%). 11% מהפוסט דוקטורנטים היו ממדעי החברה ומשפטים ו-9% ממדעי הרוח. 

עוד מראה הסקר כי כמעט מחצית מהפוסט דוקטורנטים הישראלים (48%) עשו את לימודי הפוסט דוקטורט שלהם בארה"ב, לעומת 32% בישראל וכ-3% באנגליה. ניתן לראות כי כמעט מחצית מהפוסט דוקטורנטיות עשו את לימודי הפוסט דוקטורט בישראל (48%) בעוד שבקרב הגברים השיעור הוא 23% בלבד. הבחנה בין לימודי פוסט דוקטורט על פי תחום לימודים מצביעה על הבדל משמעותי בין גברים ונשים. בעוד שבתחומים של המדעים הפיזקליים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, רוב הפוסט דוקטורנטים היו גברים (75%), במדעי הרוח הרוב היו נשים (58%). במדעי החברה ומשפטים החלוקה היא 60% גברים ו-40% נשים.   

בשנת 2014 נאספו נתונים בשיתוף פעולה של הלמ"ס והאוניברסיטאות בישראל אודות בעלי תואר שלישי שהשתלמו בלימודי פוסט דוקטורט בישראל בשנה זו. מתוכם 58% היו פוסט דוקטורנטים ישראלים ו-42% היו זרים. המוסד האקדמי שבו היה השיעור הגבוה ביותר של תלמידי פוסט דוקטורט בשנת 2014 הוא מכון ויצמן (29%) ולאחר מכן האוניברסיטה העברית (21%) ואוניברסיטת בן גוריון (13%). בקרב הישראלים מחצית היו גברים אך בקרב הזרים 70% היו גברים. נתון זה מחזק את הנתון בסקר משנת 2010 על כך שנשים עושות לימודי פוסט דוקטורט בארצן יותר מאשר גברים. 42% מתלמידי הפוסט דוקטורט בישראל היו עד גיל 35 ו-51% היו בין הגילאים 36-45. מבין הפוסט דוקטורנטים בישראל בשנת 2014 השיעור הגבוה ביותר היה של  תלמידים במדעים ביולוגיים (27%) ומדעים פיזקליים (26%) ולאחר מכן בתחומים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (9%), הנדסה ואדריכלות (9%). 

רבים בישראל חוששים מכך שתלמידי פוסט דוקטורט יישארו בחו"ל ולא ישובו לארץ. נתוני סקר הלמ"ס משנת 2010 מלמדים כי 10% מבעלי תואר שלישי שקיבלו את התואר בין השנים תשמ"ה-תשס"ח (1984/5-2007/8) שהו בחו"ל שלוש שנים ויותר. מתוכם השיעור הגבוה ביותר הוא של בעלי תואר שלישי במתמטיקה (21%) ומדעי המחשב (18%). באופן כללי ניתן לראות כי בקרב בעלי תואר שלישי במדעים המדויקים, שיעור השוהים בחו"ל שלוש שנים ויותר גבוה יותר (14%) מבעלי תואר שלישי במדעי החברה והרוח (4%). בקרב בעלי תואר שלישי במדעים המדויקים ובהנדסה, שיעור התלמידים ששהו בחו"ל תקופה ארוכה גבוה יותר בקרב בוגרי מכון ויצמן (19%) והטכניון (17%) ולאחר מכן בוגרי האוניברסיטה העברית (14%). בקרב בעלי תואר שלישי במדעי החברה והרוח, שיעור התלמידים ששהו בחו"ל תקופה ארוכה גבוה יותר בקרב בוגרי הטכניון (6%), אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית (5%). 

לומדים עצמם לדעת

מאת: איתן בלואר

עיריית ירושלים משקיעה מאמצים רבים במיתוגה של העיר כמרכז להשכלה גבוהה על מנת שתהווה אבן שואבת לסטודנטים מכל רחבי הארץ. לעיר חוזקות רבות בתחום ההשכלה הגבוהה - החל מריכוז של מוסדות אקדמיים ועל-תיכונים וכלה במוסדות לימוד תורניים. מרכזיותה של ירושלים באה לידי ביטוי בשיעור גבוה של לומדים במוסדות הלימוד השונים בהשוואה לערים אחרות. בשנת 2009 למדו במוסדות אלו כ-76 אלף ירושלמים בני 20 ומעלה, והם היוו כ-17% מבני 20 ומעלה המתגוררים בעיר. שיעור הלומדים בירושלים מכלל בני 20 ומעלה גבוה בהשוואה לתל אביב (11%), חיפה (11%) וישראל (10%). בירושלים ישנם מוסדות תורניים רבים המיועדים לגברים בלבד (ישיבות גדולות). אי לכך בקרב הלומדים בולט חלקם של הגברים לעומת הנשים- 63% ו- 37% בהתאמה. בערים הגדולות חלקם של הגברים והנשים דומה: בתל אביב - 49% גברים ו-51% נשים, ובחיפה ובישראל 47% ו- 53% בהתאמה.

את הלומדים ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות: סטודנטים לתואר אקדמי, לתעודה על-תיכונית ותלמידי ישיבות גדולות. בשנת 2009 מקרב הלומדים בירושלים 49% למדו לתואר אקדמי (37 אלף סטודנטים, 56% מהם נשים), 33% למדו בישיבות גדולות (25 אלף תלמידים, רובם ככולם גברים) ו- 8% למדו לימודי תעודה במוסדות על-תיכוניים (6 אלף סטודנטים, 63% מהם נשים).

שיעור הלומדים לתואר אקדמי מתוך כלל הלומדים בירושלים (49%) נמוך מבישראל (63%), כך גם בקרב הלומדים במוסדות על-תיכוניים ( 8% ו-13% בהתאמה). לעומת זאת שיעור הלומדים בישיבות גדולות בעיר (33%) היה גבוה מזה שבישראל (13%).

מקור: עיבוד לסקר כח אדם 2009, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

חרדים לעתידנו

מאת: מיכל קורח

להשכלה בכלל ולהשכלה גבוהה בפרט יש קשר חיובי לרמת ההכנסה של אדם ואיכות חייו מחד, ולרמת ההתפתחות הכלכלית-חברתית של המדינה כולה מאידך. ההשכלה הגבוהה נחשבת ל"זהב השחור" של העידן הגלובלי. להשכלה גבוהה חשיבות רבה בישראל שבה ההון האנושי הוא המשאב העיקרי.

נתונים חדשים של מפקד האוכלוסין שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדצמבר 2008, מאפשרים בחינה מעמיקה של סוג ההשכלה לפי שכונות.

מנתונים אלה עולה שהתפלגות ההשכלה לפי התעודה הגבוהה ביותר בירושלים דומה לזו שבישראל. 36% מתושבי ירושלים בני 15 ומעלה היו בעלי השכלה תיכונית (58% מהם בעלי תעודת בגרות), זאת בהשוואה ל-40% בישראל (57% מהם בעלי תעודת בגרות). 11% היו בעלי השכלה על-תיכונית לא אקדמית (12% בישראל) ו-22% בעלי תואר ראשון ומעלה (23% בישראל).

יש לציין שבירושלים נרשם אחוז גבוה של גברים שלמדו בישיבה – 27% (7% בישראל). מבין הערים בנות 100,000 תושבים ומעלה רק בבני ברק נרשם שיעור גבוה יותר של גברים שלמדו בישיבה (67%).
ובאשר לבעלי תארים אקדמיים - האחוז הגבוה ביותר (54%-45%) של בעלי תואר ראשון ומעלה נרשם בשכונות רסקו, גבעת מרדכי, המושבה הגרמנית, קטמון הישנה, רחביה, הגבעה הצרפתית, אבו-תור, בקעה וימין משה. האחוז הנמוך ביותר (10%-2%) של בעלי תואר ראשון ומעלה נרשם בשכונות החרדיות גאולה, מאה שערים, סנהדריה, תל ארזה, רוממה, מקור ברוך ורמת שלמה).

אולם יש לציין שהאוכלוסייה החרדית אינה מקשה אחת וישנן שכונות שרב אוכלוסייתן חרדית בהן נרשם אחוז גבוה יחסית של בעלי תואר ראשון ומעלה, דוגמת הר נוף (28%) וגבעת שאול (20%).

בקרב האוכלוסייה החרדית (בעיקר בקרב הגברים) במשך שנים רבות לא היה מקובל לרכוש השכלה גבוהה בכלל והשכלה אקדמית בפרט. זאת משום שההגברים מקדישים את מרבית זמנם ללימודים בישיבה. אולם בשנים האחרונות גדלה המודעות לצורך בשילוב האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה, בין היתר באמצעות הגדלת ההשתתפות והנגישות של אוכלוסייה זו במערכת ההשכלה הגבוהה.
מקורות: מפקד האוכלוסין והדיור 2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ישראל מציגה: הפרדוקס החינוכי, המרכז ללימודים אקדמיים, ד"ר חנה בר ישי.

העיר במספרים: ההון הירושלמי

איתן בלואר
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

תיאורית "ההון האנושי" רואה בגורם האנושי את המרכיב המרכזי בעוצמה הכלכלית של המפעל, העיר או המדינה. התיאוריה מתייחסת למכלול המיומנויות והידע, הגלומים בעובד והנרכשים באמצעות לימודים וניסיון, ובאים לידי ביטוי ברמת עבודתו וב"ערכו" הכלכלי. מחקרים רבים בחנו את התיאוריה מהיבטים שונים, ומצאו שרמת הון אנושי גבוהה מובילה להצלחה כלכלית, וכי אזורים בעלי שיעור גבוה של הון אנושי מצליחים יותר מאזורים בעלי שיעור נמוך של הון אנושי. אחת הדרכים למדידת שיעור ההון האנושי היא בחינת בעלי התארים האקדמאים (תואר ראשון ומעלה) כשיעור מהאוכלוסייה.

בירושלים בשל ריבוי המוסדות להשכלה גבוהה המעניקים תארים אקדמיים, קיים פוטנציאל רב ליצירה ולהתבססות של ההון האנושי כגורם משמעותי בעיר. בעיר ישנם 12 מוסדות אקדמאיים המאושרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה – האוניברסיטה העברית, מכללות אקדמאיות ומכללות לחינוך.

בחינה של שיעור בעלי תארים אקדמאיים מכלל התושבים בני 18 ומעלה בירושלים מצביעה על חולשתה של העיר. בשנת 2007 התגוררו בירושלים כ-93,000 אקדמאיים ושיעורם מתוך כלל אוכלוסיית בני 18 ומעלה עמד על 21%. שיעור זה היה דומה לשיעור הארצי שעמד על 22% (כ- 1,076,200 אקדמאיים התגוררו בישראל). שיעור האקדמיים בירושלים היה נמוך ביחס לתל אביב שבה שיעור התושבים בעלי תארים אקדמאיים היה גבוה בהרבה מהממוצע הארצי - 35% (107,700 אקדמאיים) ולחיפה - 31% (64,700 אקדמאיים). שיעור האקדמאים הנמוך יחסית בירושלים נובע בין היתר מהרכב האוכלוסייה בעיר, הכולל אוכלוסייה חרדית שעל פי רוב אינה לומדת במוסדות להשכלה גבוהה המעניקים תואר אקדמי, ואוכלוסייה ערבית המתאפיינת בשיעור נמוך יחסית של בעלי תארים אקדמיים.

שיעור האקדמאים מקרב בני 18+, 2007

מקורות: עיבוד של נתוני סקר כוח אדם 2007, מקבלי תארים ממוסדות להשכלה גבוהה תשס"ז, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

העיר במספרים: י-ם בה מכללות

איתן בלואר

האוניברסיטה העברית נתפסת כאחד המוסדות המרכזיים ביותר עבור כלכלת העיר, ולעיתים נראה שמקומם של יתר המוסדות האקדמיים בעיר נשכח. אולם, מוסדות אלו הולכים ותופסים מקום נכבד ב"ייצור" של הון אנושי (אקדמאים) בירושלים, שבא לידי ביטוי במגמת צמיחתם המהירה. לדוגמה ניתן לראות שלפני עשור (תשנ"ט) מנתה אוכלוסיית הסטודנטים במכללות האקדמאיות בירושלים (המאושרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה) כ-3,000 סטודנטים ב-4 מכללות והם היוו כ-12% מכלל הסטודנטים בעיר. בשנת תשס"ז גדלה אוכלוסייה זו ומנתה 7,300 סטודנטים ב-7 מכללות, והם היוו כ-25% מכלל הסטודנטים בעיר.

בשנת תשס"ז פעלו בעיר 7 מכללות (כרבע מכלל המכללות בארץ), ובהן למדו 7,300 סטודנטים (10% מכלל הסטודנטים במכללות האקדמיות בארץ). לשם השוואה, בשנה זו למדו בעיר ת"א כ- 13,800 סטודנטים (20% מהסטודנטים במכללות בארץ) ב- 3 מכללות בלבד. יש לציין שבניגוד למרבית המכללות בארץ, המכללות בירושלים מתמחות בתחומים שאינם נלמדים באוניברסיטה העברית,לדוגמה בצלאל בעיצוב ואומנות, מכון לב משלב לימודי תורה והשכלה גבוהה ומכללת "הדסה" משלבת טכנולוגיה ועיצוב. זו יכולה להיות אחת הסיבות לכך שמספר הסטודנטים בהן אינו גדול.

סך כל הנשים במכללות ברחבי הארץ עמד בשנת תשס"ז על 32,600 סטודנטיות שהיוו כ-46% מכלל הסטודנטים בארץ. בירושלים למדו במכללות 3,800 סטודנטיות שהיוו 53% מכלל הסטודנטים בעיר, שיעור זה גבוה משיעור הסטודנטיות הארצי. מרבית המכללות בירושלים מתאפיינות ברוב נשי. כך במכללת "הדסה" עמד שיעורן של הסטודנטיות על 68% מכלל הסטודנטים, במכון שכטר שיעורן היה 77% ובבצלאל 58%. לעומת זאת במכללה להנדסה שיעורן היה רק 20% מכלל הסטודנטים.

סטודנטים במכללות אקדמיות בירושלים, תשס"ז.

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, תשס"ז, 2008.

חרדים לעתידם – לימודים גבוהים בציבור החרדי

אסף מלחי

השינויים הרבים שחלו בשנים האחרונות בעקבות פתיחתם של מסלולים ומסגרות להכשרה אקדמית ומקצועית לציבור החרדי, יצרו צורך חיוני בהערכת התאמתם של מסגרות אלו לצורכי ציבור זה ובהערכת מידת רצונם של צעירים חרדים לרכוש השכלה אקדמית במסגרות שונות. בשנה האחרונה (2006/7) נערך במכון ירושלים לחקר ישראל מחקר כמותי, ראשון מסוגו, בקרב כ-550 נשאלים חרדים (גברים ונשים) מכל הזרמים, אשר בחן את עמדותיו של הציבור החרדי ביחס לרכישת השכלה אקדמית. בנוסף זיהה המחקר את החסמים המרכזיים העומדים בפני צעירים חרדים בהשתלבות במסלולים אקדמיים שונים.

ממצאי המחקר העלו כי למעלה ממחצית הגברים החרדים הנשאלים (כ-60%) היו מעוניינים לרכוש השכלה אקדמית, וכי למעלה מרבע מהנשאלים (28%) אף היו מוכנים ללמוד במסגרות אקדמיות שאינן מיועדות לחרדים בלבד. בנוסף, נמצא כי 75% מהנשאלים היו מעוניינים לקבל מידע מעודכן אודות מסלולי לימוד ומוסדות אקדמאים, וכ-80% מהם מבקשים לשפר את ידיעותיהם באנגלית ומחשבים.

במסגרת מחקר זה נבחנו גם עמדותיה ודעותיה של קבוצת סטודנטים חרדים שכללה 310 נשאלים (מתוכם 190 גברים חרדים), ביחס למסלול האקדמי. בשונה מההערכות של גורמים העוסקים בתחום, נמצא כי המניע המרכזי לבחירת תחום הלימודים בקרב סטודנטים חרדים (כ-65%) קשור לעניין האישי של הסטודנט בתחום הלימוד ולאו דווקא לאפשרויות למצוא עבודה באותו תחום. מרבית הסטודנטים החרדים במסגרת מחקר זה טענו כי לא מצאו קושי בשמירה על אורח החיים החרדי במהלך לימודיהם.

בהתייחס לחסמים המרכזיים בהשתלבות חרדים בלימודים טענו 75% מהסטודנטים החרדים כי החסם המרכזי ללימודים קשור בצורך בסיוע כספי בתקופת הלימודים (הן במימון הלימודים והן בסיוע למחיית הסטודנט), וכי בהינתן סיוע כספי למימון הלימודים וסיוע נוסף למחיית הסטודנט, עשויים חרדים נוספים לפנות למסלול האקדמי.

נכונות ללימודים גבוהים, כאשר הסטודנט זוכה הן למימון הלימודים והן לסיוע למחייתו

מקור: אסף מלחי, בצלאל כהן ודן קאופמן, "עמדות ביחס להשכלה גבוהה בציבור החרדי בישראל", מכון ירושלים לחקר ישראל, (לקראת פרסום)

לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים