משק בית

יאיר אסף-שפירא

בסוף שנת 2016 התגוררו בישראל כ-2.5 מיליון משקי בית. משק בית (מ"ב) מוגדר כקבוצת אנשים (או אדם אחד) המתגוררים בדירה, ויש להם תקציב הוצאות משותף למזון. לדוגמה, משפחה יכולה להוות מ"ב, אך גם שותפים החולקים את תקציב המזון יוגדרו ככזה.

מה מספר הנפשות במשק הבית בו אתם מתגוררים? גודלו הממוצע של מ"ב בישראל הוא 3.3 נפשות, אך בקרב קבוצות האוכלוסייה השונות קיים שוני. כך, לדוגמה, בקרב האוכלוסייה היהודית מספר הנפשות הממוצע במ"ב הוא 3.1, ובקרב האוכלוסייה הערבית הוא מגיע ל-4.5. בירושלים גודל משק הבית הממוצע הוא 3.9, ובקרב האוכלוסייה היהודית בעיר – 3.4.

אך כידוע, הממוצע אינו מספר את הסיפור במלואו. משקי בית בדרך כלל מתחילים קטנים, בני נפש אחת או שתיים, גדֵלים, ולאחר מכן מתפצלים, קטֵנים, וחוזר חלילה. חלק גדול מתקופת החיים של אדם הוא מבלה במשק בית קטן, ולכן חלק גדול ממשקי הבית (43%) הם בעלי נפש אחת או שתיים. בקרב האוכלוסייה היהודית משקי הבית הקטנים יותר שכיחים (47%), ובמיוחד בתל אביב ובחיפה, שם הם מהווים 70% ו- 63% ממשקי הבית בהתאמה. בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים זהה חלקם של משקי הבית הקטנים לזה שבישראל – 47%.

בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל משקי הבית הקטנים הרבה פחות נפוצים, וחלקם עומד על 19% ממשקי הבית. בירושלים עומד חלקם של משקי הבית הקטנים בקרב האוכלוסייה הערבית על 15% בלבד.

למשקי בית קטנים יש צרכים שונים, הם משתמשים בשירותים שונים, ומן הסתם מחפשים דירות קטנות יותר. חלקן של דירות קטנות (עד 3 חדרים) בבנייה חדשה בישראל נמוך באופן יחסי (9.5%), ולאור הנתונים נראה כי יש לשקול את הגדלתו.

משקי בית ודתיות

יאיר אסף-שפירא

www.jiis.org.il

בכל שנה, ביום ירושלים, מפרסם מכון ירושלים לחקר ישראל את "השנתון הסטטיסטי לירושלים". השנתון הוא מקור הנתונים העיקרי על העיר, וככזה (גם) כותבי הבלוג הזה משתמשים בו באופן קבוע.

פעמים רבות, אנו בוחנים לעומק את נתוני האוכלוסייה (נפשות), אבל היום אני רוצה להפנות את המבט לנתונים אודות משקי בית. משק בית מוגדר כאדם או מספר אנשים החולקים דירת מגורים, ומקיימים תקציב הוצאות מזון משותף. בדרך כלל יכלול משק הבית רווק/ה, משפחה או שותפים. כשמנסים להעריך את הדרישה לדיור ולשירותים נוספים, נתוני משקי בית הם לפעמים חשובים יותר מנתוני נפשות.

בישראל ישנם 2.3 מיליון משקי בית, 210,100 מתוכם חיים בירושלים. חלקה של ירושלים מתוך משקי הבית בישראל נמוך יותר מחלקה באוכלוסיה (8.8% לעומת 10%), זאת בשל משקי בית גדולים יחסית בבירה (3.9 נפשות לעומת 3.3 בישראל). המאזן בין משקי בית יהודיים לערביים גם הוא שונה בהשוואה למאזן האוכלוסיות – משקי הבית היהודיים מהווים 71% מסך כל משקי הבית, לעומת 63% יהודים באוכלוסיה.

משק בית בירושלים הוא אולי גדול בממוצע, אולם עדיין, ב-38% ממשקי הבית בעיר יש אדם אחד או שניים. משקי בית אלה כוללים את הסטודנטים הרבים שיש בירושלים ומבוגרים-צעירים אחרים. 

בקרב משקי הבית היהודיים, נתון זה עולה ל-47%, או כמעט מחצית ממשקי הבית – מעט גבוה יותר מהנתון עבור משקי בית יהודיים בישראל (46%). אחוז כה גבוה של משקי בית קטנים מעלה את השאלה כיצד יתכן שגודלו הממוצע של משק בית בירושלים גדול מזה של משק בית בישראל. התשובה טמונה בשיעורם הגבוה של משקי בית המורכבים מ-7 נפשות ומעלה בירושלים (15% לעומת 5.9% בישראל).

החל משנה זו, הודות לשינויים בסקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קיימים נתונים בנוגע להתפלגות של משקי בית לפי זהות דתית. בקרב משקי הבית היהודיים, 45% הם משקי בית חילוניים ומסורתיים, משקי בית "דתיים מאוד" וחרדיים מהווים 33% ומשקי בית דתיים מהווים 22%. 

בקרב משקי הבית הערביים, משקי בית מסורתיים וחילוניים מהווים 64% (רובם הצהירו שהם מסורתיים), ומשקי בית דתיים (כולל שיעור קטן מאוד של משקי בית שהם "מאוד דתיים") מהווים 36%.

תרגום: אלון קופרארד