צעירים בשכונות

שעיה רוזנבלום

בכל דיון על עתידה הדמוגרפי של העיר ירושלים והשכונות השונות בה, יש לתת את הדעת על דפוסי המגורים של קבוצת האוכלוסייה הצעירה, בגילאי 20-34. בגיל זה אנשים מתחילים את החיים העצמאיים לאחר הצבא, הכוללים לימודים גבוהים, עבודה, נישואין והקמת משפחה. להחלטות האישיות בנוגע למגורים המתקבלות בתקופה זו, יש משקל משמעותי בקביעת דמותה של העיר ושל שכונותיה השונות. בקרב האוכלוסייה החרדית, צעירים המקימים משפחה לרוב לא מסוגלים לרכוש או לשכור דירה בשכונות בהן נולדו, והם מהגרים אל מחוץ לירושלים. מיעוטם מסוגל לרכוש דירה בירושלים, אך רק בשכונות חילוניות פריפריאליות, וכך אנו מקבלים את תופעת ההתחרדות.. בטור זה אסקור את השכונות בהן מהווים הצעירים אחוז גבוה (מעל ל-40%) מקרב תושבי השכונה בגילאי 20+, לאורך השנים 2011-2015.

מלבד האזורים בהם שוכנים המעונות של האוניברסיטה העברית ובהם, באופן לא מפתיע, יש ריכוז צעירים של בין 50% ל-94% מהאוכלוסייה, הנתונים לגבי ריכוזי הצעירים האחרים עשויים ללמד אותנו על העדפות המגורים של צעירים חילוניים ודתיים מחד, ועל כיווני ההתפשטות של צעירים חרדים בעלי משפחות מאידך.

הנתון הבולט ביותר הוא כי השכונות החרדיות מובילות בשיעור הצעירים, עם שיעורים של עד 60% (בבית וגן) מתוך תושבי השכונה הבוגרים. גם בשכונות ערביות רבות נרשם שיעור גבוה של צעירים, עד כדי 51% (בענאתה החדשה). קבוצות אוכלוסייה אלו מתאפיינות בשיעור פריון גבוה (3.23 אצל הערבים, ו-6.9 אצל החרדים) ולכן אוכלוסייתן צעירה יחסית לחברה הישראלית הכללית.

ניתוח מעמיק יותר של הנתונים יכול ללמד אותנו על דפוסי ההתחרדות בשכונות מסוימות בירושלים, וכן על השכונות המועדפות על הצעירים החילוניים והדתיים בירושלים.

בנווה יעקב הנתונים מראים כי בחלק העליון (המערבי) של השכונה ישנו גידול מתמשך במספר הצעירים – מ-3,840 בשנת 2011 ל-4,450 בשנת 2015 - עלייה של כ-15%, ובחלקם מתוך תושבי השכונה (בגילאי 20+) – מ-45.5% בשנת 2011 ל- 51% בשנת 2015. הסיפור מאחורי הנתונים הוא, שבשנים האחרונות החלה מגמה של התחרדות, המתפשטת מכיוון החלק התחתון של השכונה (שהוא חרדי מהקמתו), אל החלק העליון. כאשר בוחנים את חלקן של קבוצות האוכלוסייה המייצגות משפחות צעירות (גילאי 0-9 וגילאי 25-39), האזור המתחרד של נווה יעקב ניצב בראש האזורים הצעירים בירושלים עם שיעור של 62% מכלל תושבי חלקה העליון של השכונה.

כאשר בודקים את ריכוזי הצעירים בגילאי 20-34, עולה כי האזורים המועדפים עליהם הם שכונותיה השונות של נחלאות, ומרכז העיר במשולש התחום על ידי הרחובות יפו-המלך ג'ורג'-אגרון, (בין 41% ל-53% מכלל תושבי האזור). אזורים אלו חוו עליה של 14% במספר המוחלט של הצעירים, בין השנים 2011 ל-2015 מ-3,554 ל-4,050. ברחביה שיעור הצעירים מכלל תושביה הבוגרים של השכונה עומד על 43%. השכונה פופולרית בקרב סטודנטים הלומדים בעיר, אך גם עבור זוגות צעירים חרדים ממוצא אמריקני. שיעור הגידול הגבוה ביותר נרשם בחלקה הצפוני של השכונה הסמוכה לשכונת שערי חסד החרדית ברובה. בקרב אוכלוסיית המשפחות הצעירות, שכונת נחלאות מובילה מבין השכונות הלא חרדיות עם כ-51% מקרב תושבי השכונה. עם זאת, אחוז הילדים בשכונה נמוך ביחס לשכונות אחרות כגון תלפיות, גילה, פסגת זאב, עיר גנים וניות, ונראה שהאחוז הגבוה נובע מריכוז של צעירים בגילאי 25-29 ללא ילדים ולאו דווקא ממשפחות צעירות. 

מתוך הנתונים שצוינו, עולה תמונה ברורה של השכונות נחלאות ומרכז העיר כאזור מגורים זמני לצעירים שלא הקימו עדיין משפחה. זאת לעומת ריכוזי הצעירים החרדיים המלמדים על השתקעות קבועה באזורים הנבחרים.

קילו אלכסנדר וכמה יונתן

דפנה שמר

בישראל ישנם 267 קיבוצים, מתוכם 243 שייכים לתנועה הקיבוצית,  18 קיבוצים הם של הקיבוץ הדתי, והשאר תחת ארגונים אחרים. בקיבוצים חיים נכון לשנת 2013  157,525 תושבים המהווים קרוב ל 2% מתושבי מדינת ישראל, בשנה האחרונה חל  גידול של 3% באוכלוסיית הקיבוצים (בישראל חל גידול של קרוב ל 2%). בקיבוץ הקטן ביותר – קיבוץ נערן (גם: נירן), חיים נכון לסוף שנת 2013  - 71 חברים, בקיבוץ הגדול ביותר – מעגן מיכאל, מתגוררים 1768 חברים. 

במטרופולין ירושלים ישנם 10 קיבוצים בהם גרים 6,167 חברים, המהווים 0.5% מאוכלוסיית המטרופולין. הקיבוץ הראשון שהוקם במטרופולין ירושלים הוא קריית ענבים בשנת 1920. מחצית מתוך קיבוצי המטרופולין הם קיבוצים במודל השיתופי.

לפי סקר שנערך באוניברסיטת חיפה, 29% מהקיבוצים הם שיתופיים – ישובים שבהם בעלות הקניין היא בידי הכלל, וישנו שיווין ושיתוף ביצור, בצריכה ובחינוך. 71% הינם קיבוצים מתחדשים – קיבוצים שעברו הפרטה. 

לאורך השנים חלה ירידה בתמיכתם של חברי קיבוצים בהקמת שכונה קהילתית צמודה לקיבוץ: בשנת 2002 תמכו כשני שליש מהנשאלים בהקמת שכונה כזו, ואילו ב 2014 רק 42% תומכים ברעיון. בקיבוצים השיתופים 28% תומכים ברעיון ואילו בקיבוצים המתחדשים 48% תומכים בו.

אז כמה באמת שוקלים לעזוב את הקיבוץ? – רק 7% הצהירו שהם חושבים על כך לעיתים קרובות, ירידה מהסקר ב 2002 בו 18% הצהירו שהם חושבים על כך לעיתים קרובות. 15% הצהירו שהם לפעמים חושבים על לעזוב ו 78% הצהירו שלעיתים רחוקות הם חושבים על לעזוב את הקיבוץ (לעומת 53% בשנת 2002).

הקיבוצניקים חושבים שמקום המגורים שלהם הוא טוב – 64% מהם השיבו כך, 29% נוספים חושבים שהקיבוץ הוא מקום טוב מאוד לחיות בו ו 7% חושבים שהקיבוץ הוא מקום לא טוב לחיות בו. בקיבוצים השיתופיים רק 3% חושבים שהקיבוץ הוא לא מקום טוב לחיות בו. מ 2002 חלה עלייה באחוז המשיבים שחושבים שהקיבוץ הוא מקום טוב מאוד לחיות בו.

בשנים האחרונות חלה עלייה באחוז הקיבוצניקים שחושבים שקליטת בני קיבוץ תזיק להמשך קיומו של הקיבוץ: מ 19% בשנת 2009 ל 28% השנה (2014). לעומתם 57% חושבים שקליטת בני קיבוץ תועיל לקיבוץ. בקיבוצים השיתופיים 53% חושבים שקליטת בני קיבוץ תזיק ואילו בקיבוצים המתחדשים 18% חושבים שהיא תזיק.

מקור הנתונים:

מיכל פלגי ואליאט אורחן, סקר דעת קהל בקיבוצים בשנת 2014, המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה.

מרחב לצעירים

איתן בלואר

מכון ירושלים לחקר ישראל


מחקרים הראו שלצעירים פוטנציאל להביא להתחדשות עירונית ולצמיחה כלכלית מקומית, לכן זיהוי הפיזור המרחבי והמגמות הצפויות של הצעירים בירושלים יכול לסייע להבנת המצב העירוני ולתכנון העתידי שלה. ירושלים היא בין הערים הצעירות בישראל בשל אחוז גבוה של ילדים, אך מבחינת אחוז הצעירים (בני 20- 34) היא דומה למגמה הארצית. בסוף 2008 היוו הצעירים כ- 22% מאוכלוסיית ירושלים (170 אלף), בדומה לשיעור הצעירים בחיפה - 22% (57 אלף) ובישראל- 23% (1,665 אלף) , אך נמוך מבתל אביב - 30% (116 אלף).

זיהוי השכונות בהן גרים מספר הצעירים הגדול ביותר יכול לסייע בתכנון מדיניות ותשתיות המוכוונות לצעירים כגון קווי אוטובוסים למוקדי הבילוי, ההשכלה הגבוהה וכד'. בניגוד לדעה הרווחת מרבית הצעירים אינם מתגוררים במרכז העיר ובסביבתו, אלא פיזורם דומה לפיזור האוכלוסייה בעיר. כלומר, בשכונות הגדולות בירושלים גרים מספר הצעירים הגבוה ביותר. בשנת 2008 התגוררו בשכונת רמות 9,500 צעירים (5.5% מכלל הצעירים בעיר), פסגת זאב - 9,300 צעירים (5.5%) שועפט - 8,400 צעירים (5%) והעיר העתיקה - 8,000 צעירים (5.0%). בחינה של אחוז הצעירים מכלל אוכלוסיית השכונה הינו מדד שיכול להעיד על אופייה הצעיר של שכונה, ועל מידת הפוטנציאל שלה לעבור תהליכי התחדשות. בשנת 2008 השכונות בהן אחוז הצעירים בשכונה היה הגבוה ביותר הן מרכז העיר 37% צעירים מתוך כלל אוכלוסיית השכונה, הגבעה הצרפתית (37%), נחלאות (32%), רחביה (30%) וקרית היובל (27%). שכונות אלו הן גם האטרקטיביות ביותר מבחינת הגירת צעירים אליהן, כפי שבא לידי ביטוי באחוז המהגרים לשכונה (הנכנסים) מכלל הצעירים. כך למשל מרכז העיר, רחביה ונחלאות 68%-65% מסך כל המהגרים אל השכונה היו צעירים, טלביה - 53% והגבעה הצרפתית - 50%.

מקור: עיבוד לנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מרחב לצעיר

איתן בלואר

מחקרים הראו שלצעירים פוטנציאל להביא להתחדשות עירונית ולצמיחה כלכלית מקומית, לכן זיהוי הפיזור המרחבי והמגמות הצפויות של הצעירים בירושלים יכול לסייע להבנת המצב העירוני ולתכנון העתידי שלה. ירושלים היא בין הערים הצעירות בישראל בשל אחוז גבוה של ילדים, אך מבחינת אחוז הצעירים (בני 20- 34) היא דומה למגמה הארצית. בסוף 2008 היוו הצעירים כ- 22% מאוכלוסיית ירושלים (170 אלף), בדומה לשיעור הצעירים בחיפה - 22% (57 אלף) ובישראל- 23% (1,665 אלף) , אך נמוך מבתל אביב - 30% (116 אלף).

זיהוי השכונות בהן גרים מספר הצעירים הגדול ביותר יכול לסייע בתכנון מדיניות ותשתיות המוכוונות לצעירים כגון קווי אוטובוסים למוקדי הבילוי, ההשכלה הגבוהה וכד'. בניגוד לדעה הרווחת מרבית הצעירים אינם מתגוררים במרכז העיר ובסביבתו, אלא פיזורם דומה לפיזור האוכלוסייה בעיר. כלומר, בשכונות הגדולות בירושלים גרים מספר הצעירים הגבוה ביותר. בשנת 2008 התגוררו בשכונת רמות 9,500 צעירים (5.5% מכלל הצעירים בעיר), פסגת זאב - 9,300 צעירים (5.5%) שועפט - 8,400 צעירים (5%) והעיר העתיקה - 8,000 צעירים (5.0%).

בחינה של אחוז הצעירים מכלל אוכלוסיית השכונה הינו מדד שיכול להעיד על אופייה הצעיר של שכונה, ועל מידת הפוטנציאל שלה לעבור תהליכי התחדשות. בשנת 2008 השכונות בהן אחוז הצעירים בשכונה היה הגבוה ביותר הן מרכז העיר 37% צעירים מתוך כלל אוכלוסיית השכונה, הגבעה הצרפתית (37%), נחלאות (32%), רחביה (30%) וקרית היובל (27%). שכונות אלו הן גם האטרקטיביות ביותר מבחינת הגירת צעירים אליהן, כפי שבא לידי ביטוי באחוז המהגרים לשכונה (הנכנסים) מכלל הצעירים. כך למשל מרכז העיר, רחביה ונחלאות 68%-65% מסך כל המהגרים אל השכונה היו צעירים, טלביה - 53% והגבעה הצרפתית - 50%.

מקור: עיבוד לנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

העיר במספרים: צעירים במרכז

אביאל ילינק
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

בסוף שנת 2008 התגוררו במרכז העיר כ-5,000 נפשות. קבוצת האוכלוסייה הגדולה ביותר במרכז העיר על פי גיל הייתה קבוצת הצעירים בני 20-34. שיעור הצעירים מקרב כלל אוכלוסיית מרכז העיר עמד על 37%, שיעור הגבוה בהשוואה לשיעור הצעירים מקרב כלל האוכלוסייה בירושלים שעמד על 22% בלבד, ומקרב האוכלוסייה היהודית שעמד על 23%. אחת הסיבות לשיעור הגבוה של צעירים היא חלוקת מלגות לסטודנטים המתגוררים במרכז העיר על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, וזאת כחלק מפרויקט התחדשותו.

ניתוח גילאי האוכלוסייה באזורים השונים במרכז העיר חושף שוני גדול בפריסה המרחבית של הצעירים. אזור מדרחוב בן יהודה והרחובות שמאי והלל התאפיין בשיעור הגבוה ביותר של צעירים. באזור זה שיעור הצעירים עמד על 50% מהאוכלוסייה. מאפיין נוסף הוא שיעור גבוה במיוחד של בני 24-29 שהיוו 24% מהאוכלוסייה (מחצית מהצעירים).
באזור הרחובות טרומפלדור, שמואל הנגיד ולב רחביה עמד שיעור הצעירים על 29%. באזור בולט גם השיעור הגבוה של האוכלוסייה המבוגרת המתגוררת בו. שיעור האוכלוסייה מעל גיל 70 באזור עמד על 23%. זאת לעומת שיעור של 6% בקרב כלל האוכלוסייה בעיר ו-8% בקרב האוכלוסייה היהודית בעיר.
באזור הרחובות אדלר, הרב שמואל סלנט ואתיופיה (מצפון לרחוב הנביאים) שיעור הצעירים בני 20-34 נמוך באופן יחסי ועמד על 22%. אזור זה מאופיין בשיעור גבוה מאד של ילדים בני 0-14 - 54%. ההסבר לכך הוא השיעור הגבוה של אוכלוסייה חרדית הגרה באזור זה ומתאפיינת בשיעור ילודה גבוה. באזור זה גם שיעור נמוך של אוכלוסייה מבוגרת - פחות מאחוז אחד מהאוכלוסייה היה מעל גיל 70.

מקור: נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

העיר במספרים: י-ם של צעירים

אביאל ילינק
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

לאחרונה נדמה שקובעי המדיניות מדברים יותר ויותר על הצורך במתן מענה הולם לצרכי הצעירים. לפני מספר ימים התקיים בחסות המשנה לראש הממשלה סילבן שלום, כנס צעירים ארצי שעסק בסוגיות הנוגעות לצעירים. בימים אלו ממש, מארגן "פורום ארגוני הצעירים של ירושלים" את כנס ירושלים לצעירים אשר יערך בחודש ינואר 2010. אין הגדרה מפורשת למיהו צעיר אך לצורך הצגת הנתונים צעירים הוגדרו כנשים וגברים בגילאי 20-39 העושים את צעדיהם הראשונים בבניית חייהם כמבוגרים, וטרודים בעיקר ברכישת השכלה, בבניית הקריירה, בהתבססות כלכלית, וביסוס חיי משפחה. להלן מספר נתונים על הצעירים בירושלים.

בשנת 2007 עמד מספר הצעירים בירושלים על 208,000. שיעור הצעירים מכלל אוכלוסיית העיר עמד על כ-28%, וזאת בדומה לשנת 1996. ניתן לטעון אם כך ששיעור אוכלוסיית הצעירים מקרב כלל האוכלוסייה נשאר יציב. על פי תחזית האוכלוסייה לשנת 2020 שיעור הצעירים מקרב כלל האוכלוסייה בירושלים יעמוד על כ-28%. המגמה העולה מהנתונים, אם כן, היא של יציבות מתמשכת בשיעור הצעירים מכלל האוכלוסייה בעיר. תדמית העיר כ"עיר מזדקנת" אינה באה לידי ביטוי בנתונים.

בחלוקה של הצעירים לקבוצות אוכלוסייה ניתן להבחין במספר מגמות:
שיעור הצעירים היהודים, הלא חרדים, מכלל הצעירים בעיר ירד באופן ניכר בין השנים 1996-2007 (מ-53% ל-43%). שיעור זה צפוי להמשיך ולרדת ל-40% בשנת 2020. לעומת זאת, שיעור הצעירים החרדים עלה בין השנים 1996-2007 (מ-15% ל-20%). אך על פי תחזית האוכלוסייה, בשנת 2020 שיעור זה צפוי להיות דומה לשיעור כיום. שיעור הצעירים הערבים עלה גם הוא בין השנים 1996-2007 (מ-31% ל-35%). המגמה המעניינת הבאה לידי ביטוי בנתונים היא של המשך העלייה בשיעור הצעירים הערבים שצפויים להוות 40% מהצעירים בעיר בשנת 2020.
לסיום, על פי תחזית האוכלוסייה, החלוקה לקבוצות אוכלוסייה בקרב צעירים בני 20-39 בירושלים בשנת 2020 צפויה להיות כדלהלן: יהודים כללי (לא חרדים) 40%, ערבים 40%, חרדים 20%.
מקור: תחזית האוכלוסייה לשנת 2020 הוכנה על ידי פרופ' סרגיו דלה פרגולה ל"תוכנית מתאר מקומית ירושלים 2000" בראשות משה כהן. עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ע"י מכון ירושלים לחקר ישראל עבור נייר לקביעת מדיניות צעירים בירושלים שעורכת הקרן לירושלים.

העיר במספרים: צעירים במרכז

מיכל קורח

השאיפה להישאר צעיר, הן בגיל והן ברוח, מקננת בקרב רבים מאיתנו. בשנת 2007 חיו בישראל 1.1 מיליון צעירים (בני 20-29) והם היוו 16% מכלל אוכלוסיית ישראל. בירושלים, כמו בישראל, היוו הצעירים 16%, בתל אביב 18%, ובחיפה 15%. באילת נרשם השיעור הגבוה ביותר של צעירים – 25%.

עם סיום התיכון ו/או לאחר השירות הצבאי/לאומי כל צעיר מתחיל לנתב את דרכו בחיים. ההחלטות שמתקבלות בתחילת שנות העשרים מעצבות את המשך חייו של הצעיר. אולם מסתבר שלצעירים רבים חסרה "כתובת" לפנות אליה לתמיכה ולעזרה בקבלת החלטות. על מנת לספק מענה לצעירים אלו יזם ג'ויינט ישראל בשנת 2006 את הקמתם של מרכזי צעירים. מטרתם של מרכזים אלו היא לגבש מענה כולל, מוסדר ומקיף לצרכי צעירים ביישובים בהם הם חיים, ולשים את נושא הצעירים על סדר היום הלאומי. ליוזמת הג'ויינט חברו משרדים ממשלתיים, עיריות וקרנות פרטיות. בשנת 2008 פעלו 25 מרכזי צעירים ביישובים שונים בארץ בינהם ירושלים, אור עקיבא, שדרות, רחובות וכפר סבא.

בשנת 2007 גרו בירושלים 118,200 צעירים. מזה שלוש שנים פועל בעיר מרכז צעירים הנקרא צעירים במרכז. המרכז מתמקד בארבעה תחומים עיקריים: השכלה, תעסוקה, עולים חדשים ומעורבות חברתית. פעילויות המרכז כללו בין היתר ייעוצים פרטניים, סדנאות אבחון ותעסוקה, עריכת קבוצת יזמות חברתית, אירועי אומנות ותרבות על ידי צעירים יוצרים, פורום חשיבה ופעילויות בשכונות העיר.
בשנת 2008 הסתייעו בשירותי המרכז 12,500 צעירים. צעירי העיר מוזמנים להיעזר בשירותים הרבים והמגוונים שמספק המרכז!

בני 29-20 בירושלים ובערים נבחרות, 2007 (אלפים)



מקורות: מידע שהתקבלו מצעירים במרכז. אתר האינטרנט של ג'וינט ישראל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.