הקהילה האתיופית בירושלים

אביאל ילינק 

מזה כחצי שנה מנהלים פעילים בני העדה האתיופית מאהל מחאה מול משרד ראש הממשלה בירושלים כנגד הגזענות כלפיהם בחברה הישראלית ולמען שוויון הזדמנויות. המחאה נולדה בעקבות מספר מקרים בהם הופרדו תלמידים ממוצא אתיופי מחבריהם לבית הספר. בני הקהילה טוענים גם לאפליה בבואם לשכור דירות, לאפליה בשוק התעסוקה ולקיפוח תרבותי מצד הממסד הישראלי. 

הקהילה האתיופית בישראל התגבשה בעקבות גלי העלייה שהחלו עם מבצע "משה" בשנת 1984, ונמשכו לאורך שנות ה-90' ושנות האלפיים. רגע השיא של עלייה זו במבצע "שלמה" בשנת 1991 במסגרתו הועלו כ-14 אלף מיהודי אתיופיה באמצעות רכבת אווירית שנמשכה סוף שבוע בודד. 

האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל נאמדת בכ-120 אלף נפש והיא מהווה 1.6% מאוכלוסיית המדינה. זו אוכלוסייה צעירה יחסית - מעל 70% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 34. כמו כן, 34% מבני הקהילה האתיופית כיום הם ילידי ישראל. 

מספרם של בני הקהילה האתיופית המתגוררים בירושלים נמוך יחסית ועומד על כ-5,000 נפש אשר מהווים 0.6% בלבד מאוכלוסיית העיר. גם בשאר הערים הגדולות שיעור בני הקהילה האתיופית נמוך יחסית – בחיפה מתגוררים כ-4,300 (1.6%) ובתל אביב כ- 2,000 בלבד (0.5%). העיר בעלת המספר הגבוה ביותר היא נתניה בה מתגוררים כ-10,000 מבני הקהילה שמהווים 5.3% מהאוכלוסייה בעיר. בני הקהילה האתיופית מהווים שיעור גבוה יחסית מהאוכלוסייה בקריית מלאכי (15.5%), עפולה (8.2%), יבנה (7.3%), קריית גת (6.7%) וחדרה (6%). 

ומה לגבי הישובים סביב ירושלים? בבית שמש מתגוררים כ-3,100 מבני הקהילה האתיופית והם מהווים 3.9% מהאוכלוסייה של העיר. במבשרת ציון מתגוררים כ-1,100 (4.7%), ובמעלה אדומים כ- 900 (2.6%). בירושלים מספרם בולט במיוחד בשכונת עיר גנים ג' (אזור רחוב הנורית) בה מתגוררים כ-800 מבני הקהילה (24% מאוכלוסיית האזור). כ-500 מתגוררים במבני השיכונים בשכונת תלפיות מערב באזור רחוב הקצין סילבר (15% מאוכלוסיית האזור), כ-400 מתגוררים בשכונת גונן ט' (15%), וכ- 300 מתגוררים בחלקה המערבי של נווה יעקב. 

מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

העיר במספרים: האוכלוסייה האתיופית בישראל ובירושלים

מיכל קורח
בשנת 1984 החל גל העלייה הגדול הראשון מאתיופיה לישראל שכונה 'מבצע משה'. כעבור עשור נערך מבצע נוסף להעלאת יהודי אתיופיה - "מבצע שלמה".
בסוף שנת 2006 מנתה הקהילה האתיופית בישראל 110,700 נפשות, והם היוו כ-2% מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. 69% מהם עולים ו-31% ילידי ישראל שאביהם נולד באתיופיה.
היישובים בהם גרים מספר גדול ביותר של בני הקהילה האתיופית הם: נתניה (10,200), אשדוד (6,200), באר שבע (6,200) רחובות (6,200), וחיפה (5,500). הישובים בהם האוכלוסייה האתיופית מהווה שיעור גבוה יחסית מאוכלוסיית היישוב הם: שדה יעקב (מושב בעמק יזרעאל) – 30%, קריית מלאכי – 17%, באר יעקב – 11% וגדרה - 9%.

האוכלוסייה האתיופית בישראל היא אוכלוסייה צעירה בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית, ומתאפיינת באחוז גבוה של ילדים ובאחוז נמוך של קשישים. בשנת 2006 שיעור הילדים בני 0-14 בקרב האוכלוסייה האתיופית עמד על 36% (לעומת 25% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית), ושיעור הקשישים עמד על 5% בלבד (לעומת 11% בקרב כלל האוכלוסייה היהודית).
בשנת 2006 מנתה הקהילה האתיופית בירושלים 4,500 תושבים, והיא היוותה 1% מהאוכלוסייה היהודית בעיר. השכונות העיקריות בהן גרה אוכלוסייה אתיופית הן: עיר גנים ג', קטמון ט' ושיכוני תלפיות. יישובים סביב ירושלים בהם מתגוררת אוכלוסייה אתיופית הם: בית שמש (2,500) מבשרת ציון (1,400) ומעלה אדומים (500).

מידי יום ירושלים נערך טקס ממלכתי שבו מציינים יהודי אתיופיה את מותם של 4,000 מבני קהילתם שנספו במדבריות סודן, בדרכם למדינת ישראל. מיקום האנדרטה בירושלים ועריכת טקס האזכרה ביום ירושלים הם אות וסמל לזיקתם החזקה של יהודי אתיופיה לעיר. עד שנת 2007 התקיים טקס הזיכרון באנדרטה זמנית שנבנתה בשנת 1989 לזכר הניספים בקיבוץ רמת רחל (הסמוך לירושלים). בשנת 2007 נחנכה אנדרטה קבועה בהר הרצל ובסמוך לה נערך הטקס. האנדרטה כוללת אלמנטים המאפיינים את אתיופיה ואת המסע לישראל - בהם נוף המדבריות ובקתות העץ.

אוכלוסייה אתיופית בערים נבחרות, 2007 (אלפים)

מקור: האוכלוסייה האתיופית בישראל, נתונים דמוגרפים, 2006, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.