יום שישי, 22 בדצמבר 2017

יד שנייה מירושלמי

ליאור רגב

על פי נתוני איגוד יבואני הרכב, בשנת 2016 נרשם שיא במסירת כלי הרכב בישראל. רכישת כלי רכב חדשים תורמת להצערת מלאי הרכבים שנוסע על כבישי ישראל: כלי הרכב החדשים מצוידים במערכות בטיחות משוכללות, רמת הזיהום שלהם פחותה, והנסיעה שלהם שקטה יותר וחסכונית יותר. עם זאת, כל עוד הרכישה של רכבים חדשים לא מתאזנת עם הוצאה מכלל שימוש של רכבים ישנים, אלו אינן בהכרח חדשות טובות. העלייה הכללית במספר הרכבים מובילה להגדלת הצפיפות בכביש, ובהתאמה לגידול בעומסי התחבורה, פליטות מזהמים והתרופפות העצבים של הנהג הישראלי.

לאור השלכות אלו, מעניין לראות היכן מלאי הרכב מתחדש, והיכן הוא נותר מאחור ומתיישן. בבחינה של הערים הגדולות, נראה שהתשובה ברורה – על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2016, כ-40% מהרכבים שבעליהם מתגוררים בירושלים היו בני עשור ומעלה. זאת בהשוואה ל- 25% מהרכבים בישראל, 21% בחיפה, ו- 15% בתל אביב, ו- 14% בלבד בראשון לציון.
ההזדקנות של מלאי הרכב בירושלים בולטת גם בבחינה של ממוצע גילאי הרכב: בירושלים הנתון עומד על 8.6 שנים. זאת בהשוואה לממוצע של 6.5 שנים בישראל, 5.9 בחיפה, 4.8 בתל אביב, ו- 4.6 בראשון.

כאשר בוחנים את מגמות רכישת הרכב מדי שנה, מתגלים פערים דרמטיים בין ירושלים לערים הגדולות. בכבישי ראשון לציון, כך נדמה, נוסעים הרכבים החדשים ביותר: כמעט מחצית (47%) מכלי הרכב בעיר עלו על הכביש בשנים 2014-2016, בהשוואה ל- 43% מהרכבים בתל אביב ושליש (33%) מהרכבים בחיפה. הנתון המקביל בירושלים עומד על 16%. בחינה של השנה האחרונה מגלה ש- 18% מהרכבים בראשון לציון עלו על הכביש ב- 2016, לעומת 16% בתל אביב, 12% בחיפה, ו- 6% בירושלים.

ניסינו להציע הסברים שונים לתופעה זו – אולי אלו חברות הליסינג שרשומות באזור המרכז, ופועלות ללא לאות לחדש את מלאי הרכבים שלהם; אולי הלוואות האשראי הנדיבות והריביות הנמוכות שהבנקים הציעו לרוכשים (עליהן כתבו בר-אלי ודורי בינואר 2017 בכתבה ב-TheMarker). ייתכן שבשונה מהטבות הניתנות בחוזה אישי של חברות פרטיות באזור המרכז המעודד רכישת רכב חדש, הטבות המס במגזר הציבורי בירושלים וכוח הקנייה החלש של התושבים מעודדים החזקת רכבים ישנים.

ואולי זו פשוט הנוסטלגיה של ירושלים, הקושי להיפרד מהעבר, החדש האסור מן התורה, הצניעות ויראת השם שגורמים לאנשים לדבוק בסובארו מודל 89'. אולי.


יום שישי, 8 בדצמבר 2017

איפה ההייטק?


יאיר אסף-שפירא

בשנת 1995 עבדו בתחום ההייטק בירושלים 9,800 עובדים שכירים, כך עולה מהפרסום "התפתחות תחום ההייטק בישראל, 2014-1995", שהוציאה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בישראל כולה עבדו בתחום ההייטק באותה שנה 115,900 שכירים, כך שהעובדים בירושלים היוו 8.4% מכלל העובדים בתחום. האם זה הרבה או מעט? חלקם של כלל העובדים (בכל התחומים) שעבדו בירושלים, מתוך כלל העובדים בישראל היה גבוה יותר (10%), ולכן ניתן לומר שירושלים כנראה בלטה בתחומים אחרים, ולאו דווקא בהייטק. 

תשע-עשרה שנה מאוחר יותר, בשנת 2014, היקף העובדים בהייטק בעיר עלה מאוד, והגיע ל-15,200 שכירים. האם ירושלים בולטת יותר בתחום ההייטק? אחוז עובדי ההייטק המועסקים בירושלים ירד (מ-8.4% ל-5.3%), אך גם אחוז המועסקים בירושלים מכלל ישראל (בכל התחומים) ירד במקצת (מ-10% ל-8.8%). הבולטוּת בתחום ההייטק, המוגדרת כיחס ביניהם, ירדה גם היא (מ-0.8 ל-0.6).

ואילו ערים כן בולטות בתחום ההייטק? ראשית, בדקנו את תל אביב. אחוז המועסקים בתל אביב מכלל ישראל הוא 11.4%, ואחוז המועסקים בהייטק בתל אביב, מכלל המועסקים בתחום זה בישראל, דומה, ועומד על 11.6%. היחס הוא 1.02, כלומר שתל אביב בולטת בתחום ההייטק בערך באותה מידה בה היא בולטת בתחומים אחרים. הערים שבהן תחום ההייטק הוא אחד הבולטים במיוחד הן רחובות (יחס של 2.3), ופתח תקווה (1.9). המשמעות היא שהאחוז שמהווים עובדי ההייטק בכל אחת מערים אלו מכלל עובדי ההייטק בישראל, הוא בערך פי שניים מהאחוז שמהווים כלל העובדים בכל אחת מהערים, מכלל העובדים בישראל (יש לציין שלא נבדקו ערים קטנות יותר, ולכן נפקד מקומן של הרצליה ורעננה למשל).

ההייטק ברחובות ובפתח תקווה היה תחום בולט גם בשנת 1995, אבל האם ישנן ערים שהצליחו להבליט את התחום בתשע-עשרה השנים הללו? מסתבר שכן. הללו הן נתניה, שהצליחה להעלות את הבולטות של תחום ההייטק מ-0.7 לכדי 1.4, וחיפה, שהצליחה להעלות את הבולטות של ההייטק מ-0.9, ל-1.3. גם הכיוון ההפוך קיים, למשל ברמת-גן, שבשנת 1995 בולטות ההייטק בה הייתה גבוהה (1.3), וב-2014 ירדה ל-0.7.

בעולם התעסוקה, ובמיוחד בהייטק, מתרחשים שינויים כל הזמן. גם מאז שנת 2014, שם מסתיימים הנתונים המובאים בפרסום של הלמ"ס, דברים ממשיכים להשתנות. בירושלים אושר לפני מספר חודשים מתחם גדול של חברת "מובילאיי", שנרכשה על-ידי "אינטל", ועתידה להעסיק במתחם אלפי עובדים, ובנוסף הוכרז על הקמת מרכז פיתוח של "רפאל", העוסקת בפיתוח אמצעי לחימה, בירושלים – מרכז העתיד להעסיק כמה מאות עובדים. ייתכן שמרכזים אלו ישנו את המגמה. בבדיקה מפורטת ניכר כי לאחר ירידה רצופה בין השנים 1995-2009, משנת 2010 הירידה נבלמה, והחלה עלייה בבולטוּת של תחום ההייטק בעיר.