מצגות ותקצירי הרצאות מתוך כנס בנושא: "למה צריך מעריך? הערכת פרויקטים חברתיים בירושלים"
מצגות ותקצירי הרצאות מתוך כנס בנושא: "מגמות ושינויים במגזר החרדי"
הצגת רשומות עם תוויות הערכה. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות הערכה. הצג את כל הרשומות
יום ראשון, 22 ביוני 2008
יום חמישי, 15 במאי 2008
אירועים קרובים במכון ירושלים
ערב עיון: דור הנפילים ואחריו
29/5/08 18:00-20:00
לכבוד צאתו לאור של הספר: "31 דמויות – ממעצבי דור המדינה" מאת יובל אליצור, בהוצאת כרמל.
לתכנית הכנס לחצו כאן
למה צריך מעריך? הערכת פרויקטים חברתיים בירושלים
1/6/08 12:00-17:30
כנס מקיף ראשון העוסק בכל נושא ההערכה מבחינה אקדמית, פסיכולוגית וחברתית. בין הדוברים פרופ' יעקוב בר סימן טוב, ד"ר מאיה חושן וד"ר מיה כהנוב ממכון ירושלים, פרופ' אילן יניב וד"ר ריטה סבר מהאוניברסיטה העברית ועוד רבים אחרים.
לתכנית הכנס לחצו כאן
לכל אירועי מכון ירושלים
29/5/08 18:00-20:00
לכבוד צאתו לאור של הספר: "31 דמויות – ממעצבי דור המדינה" מאת יובל אליצור, בהוצאת כרמל.
לתכנית הכנס לחצו כאן
למה צריך מעריך? הערכת פרויקטים חברתיים בירושלים
1/6/08 12:00-17:30
כנס מקיף ראשון העוסק בכל נושא ההערכה מבחינה אקדמית, פסיכולוגית וחברתית. בין הדוברים פרופ' יעקוב בר סימן טוב, ד"ר מאיה חושן וד"ר מיה כהנוב ממכון ירושלים, פרופ' אילן יניב וד"ר ריטה סבר מהאוניברסיטה העברית ועוד רבים אחרים.
לתכנית הכנס לחצו כאן
לכל אירועי מכון ירושלים
יום שלישי, 18 במרץ 2008
זוית אישית: מחקרי הערכה – על מה ולמה?
שירי בורנשטיין
במכון ירושלים לחקר ישראל נערכים מחקרים תומכי מדיניות מסוגים שונים. תחום שכזה הינו תחום מחקרי ההערכה. מחקרי הערכה (evaluation) הינם תחום חדש יחסית, המבקש לבחון מנקודות ראייה שונות תהליכים ותוצרים של חברה או פרויקט, וזאת במטרה לספק תמונת מצב כוללנית ורחבה למקבלי ההחלטות, קובעי המדיניות או מפעילי הפרויקט. בגדול, ההערכה נחלקת לשני שלבים – הערכה מעצבת, המתמקדת בתהליך והמתבצעת במהלך הפרויקט, תוך שהיא מקיימת יחסי גומלין עימו (כלומר – יש לה השפעה בפועל על תכני ואופי הפעילות) והערכה מסכמת המתמקדת בתוצאות, ומתבצעת עם סיום הפרויקט ומעט לאחריו במטרה לבדוק את השפעות הפרויקט ואת מידת הצלחתו בעמידה ביעדים ובהשגת המטרות. ככזה, מחקר ההערכה מוגדר כמחקר יישומי, המשלב נתונים אמפיריים בשטח יחד עם תיאוריות ומתודות אקדמיות, מתוך מטרה לעשות שימוש יישומי בממצאי המחקר.
מכון ירושלים לחקר ישראל מלווה בהערכה פרויקטים אותם מפעילים גופים שונים כדוגמת עיריית ירושלים, הביטוח הלאומי, קרן ירושלים, הדסה, ג'וינט-אשלים, אונסקו ואחרים. גופים אלו מזמינים את מחקרי ההערכה מחוקרי המכון, המספק מבט אובייקטיבי ומקצועי.
הערכה נתפסת לעיתים כמדידה כמותית פשוטה, המתמקדת במבחנים או ציונים, אך אין זה כך, במיוחד כאשר מדובר בהערכת תכניות התערבות חברתית. ולמה הכוונה? ניתן למדוד ללא בעיה האם מפעל עמד ביעד של ייצור 100 אקווריומים בשנה, אך כיצד נוכל למדוד האם ארגון עמד ביעד כדוגמת העצמת נשים או חיזוק קשר בין הורים לילדים? פרויקטים המבקשים לחולל שינוי חברתי מבקשים לממש מספר יעדים, רובם בלתי ניתנים לכימות או מדידה כלל וכלל. עובדה זו דורשת מהחוקרים ללמוד היטב כל התחום, ולנסות למפות את כל מעגלי ההשפעה האפשריים שיש לפרויקט. לאחר שלב הלימוד הארוך נפגשים החוקרים עם גורמים רבים ומגוונים – החל מהתורמים או המממנים, דרך מפעילי הפרויקט והמשתתפים בו, ועד לאותם הגורמים שאינם לוקחים חלק בפרויקט אך מושפעים ממנו במישרין או בעקיפין, וכל זאת במטרה לשמוע וללמוד מהם כיצד הם רואים ותופסים את מטרות הפרויקט ואת מדדי ההצלחה שלו. במקביל, צוות ההערכה לוקח חלק תדיר בפעילויות הפרויקט, משתתף בישיבות, עורך תצפיות ומדווח על בסיס קבוע לאותם בעלי העניין.
במכון ירושלים לחקר ישראל נערכים מחקרים תומכי מדיניות מסוגים שונים. תחום שכזה הינו תחום מחקרי ההערכה. מחקרי הערכה (evaluation) הינם תחום חדש יחסית, המבקש לבחון מנקודות ראייה שונות תהליכים ותוצרים של חברה או פרויקט, וזאת במטרה לספק תמונת מצב כוללנית ורחבה למקבלי ההחלטות, קובעי המדיניות או מפעילי הפרויקט. בגדול, ההערכה נחלקת לשני שלבים – הערכה מעצבת, המתמקדת בתהליך והמתבצעת במהלך הפרויקט, תוך שהיא מקיימת יחסי גומלין עימו (כלומר – יש לה השפעה בפועל על תכני ואופי הפעילות) והערכה מסכמת המתמקדת בתוצאות, ומתבצעת עם סיום הפרויקט ומעט לאחריו במטרה לבדוק את השפעות הפרויקט ואת מידת הצלחתו בעמידה ביעדים ובהשגת המטרות. ככזה, מחקר ההערכה מוגדר כמחקר יישומי, המשלב נתונים אמפיריים בשטח יחד עם תיאוריות ומתודות אקדמיות, מתוך מטרה לעשות שימוש יישומי בממצאי המחקר.
מכון ירושלים לחקר ישראל מלווה בהערכה פרויקטים אותם מפעילים גופים שונים כדוגמת עיריית ירושלים, הביטוח הלאומי, קרן ירושלים, הדסה, ג'וינט-אשלים, אונסקו ואחרים. גופים אלו מזמינים את מחקרי ההערכה מחוקרי המכון, המספק מבט אובייקטיבי ומקצועי.
הערכה נתפסת לעיתים כמדידה כמותית פשוטה, המתמקדת במבחנים או ציונים, אך אין זה כך, במיוחד כאשר מדובר בהערכת תכניות התערבות חברתית. ולמה הכוונה? ניתן למדוד ללא בעיה האם מפעל עמד ביעד של ייצור 100 אקווריומים בשנה, אך כיצד נוכל למדוד האם ארגון עמד ביעד כדוגמת העצמת נשים או חיזוק קשר בין הורים לילדים? פרויקטים המבקשים לחולל שינוי חברתי מבקשים לממש מספר יעדים, רובם בלתי ניתנים לכימות או מדידה כלל וכלל. עובדה זו דורשת מהחוקרים ללמוד היטב כל התחום, ולנסות למפות את כל מעגלי ההשפעה האפשריים שיש לפרויקט. לאחר שלב הלימוד הארוך נפגשים החוקרים עם גורמים רבים ומגוונים – החל מהתורמים או המממנים, דרך מפעילי הפרויקט והמשתתפים בו, ועד לאותם הגורמים שאינם לוקחים חלק בפרויקט אך מושפעים ממנו במישרין או בעקיפין, וכל זאת במטרה לשמוע וללמוד מהם כיצד הם רואים ותופסים את מטרות הפרויקט ואת מדדי ההצלחה שלו. במקביל, צוות ההערכה לוקח חלק תדיר בפעילויות הפרויקט, משתתף בישיבות, עורך תצפיות ומדווח על בסיס קבוע לאותם בעלי העניין.
אנו עושים שימוש במגוון גדול של שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות כדוגמת תצפיות, ראיונות עומק, קבוצות מיקוד, שאלונים וסקרים. את שלל הממצאים אנו משלבים לכדי דו"ח מסכם המביא הן את הנעשה במסגרת הפרויקט והן את מידת עמידתו ביעדים, לצד בחינת מעגלי השפעה רחבים יותר.
הירשם ל-
רשומות (Atom)