העיר במספרים: יום עסל ויום בסל

מיכל קורח
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

לא אחת מתעוררות בקרבנו תחושות של עצב ובדידות, מתחים וכעסים, המקבלים משנה תוקף בחגים, לאור הארוחות והארועים המשפחתיים. על מנת להקל על תחושות אלו ולתת מענה למתמודדים עם מצבי משבר הוקמה עמותת ער"ן – עזרה ראשונה נפשית. העמותה מפעילה מוקד תמיכה ועזרה נפשית בטלפון (1201 מכל טלפון) ובאינטרנט, תוך הקפדה מוחלטת על סודיות ואנונימיות. שירות זה הוקם בשנת 1971 ביוזמת הגב' מריה ברטה זסלני, לזכרו של בעלה, הפסיכיאטר ד"ר אריה זסלני. הסניף הראשון של ער"ן שכן בביתה, ועד שנת 1983 הוקמו 4 סניפים נוספים: בתל-אביב, בחיפה, בבאר-שבע ובנתניה, שפעלו בחסות העיריות. בשנת 1983 אוגדו כל הסניפים לעמותה ארצית אחת.

כיום פועל השירות ב-10 מוקדים בארץ: ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, נתניה, כפר סבא, כרמיאל, חדרה, ראשון לציון ונצרת. השרות העיקרי שמספקת העמותה הוא מענה טלפוני, הפועל 24 שעות ביממה, לכל אדם, בכל סוג של מצוקה. הקו פועל בשלוש שפות: עברית, ערבית ורוסית. כמו כן פועל קו המיועד לחיילים וקו המיועד לאוכלוסיית הקשישים. את המענה לפניות מספקים מתנדבים, הבאים מרקע מקצועי מגוון, ועברו הכשרה מקצועית לצורך מילוי תפקידם.

בשנת 2009 נרשמו 135,000 פניות לקו של לער"ן – 58% מהן של נשים. מהתפלגות הפניות לפי נושא עולה שהסיבות העיקריות היו: בדידות (24%), מחלות נפש (19%), יחסים עם בן/בת זוג (9%), יחסים בינאישיים (7%), יחסי הורים-ילדים (6%) ודיכאון (6%).
בקרב החיילים הנושאים העיקריים היו זהות מינית (12%), חרדה או טראומה (7%), בעיות במיניות (6%) ותקיפה מינית (4%). בקרב הקשישים הפניות השכיחות היו בגין בדידות (52%) ויחסים בינאישיים (12%). במגזר הערבי הנושאים העיקריים היו יחסים עם בן/בת הזוג (51%) ובדידות (42%).

מקור: נתונים שהתקבלו מעמותת ער"ן.

העיר במספרים: מחשב(יה) חיובית

מיכל קורח

מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

בשנת 2008 לכ-66% ממשקי הבית בירושלים היה מחשב ול-45% היה מנוי לאינטרנט. שיעור משקי הבית שהיה ברשותם מחשב בירושלים ושעור בעלי מנוי לאינטרנט נמוך בהשוואה לישראל ולערים הגדולות האחרות, ודומה לאשדוד. (זאת בין היתר משום שבקרב האוכלוסייה החרדית, המונה כ-20% מאוכלוסיית העיר, מקובל לא להחזיק מחשב בבית).

השימוש באינטרנט הוא לצרכים שונים: חיפוש מידע, לימודים, קניות, תשלומים, חיפוש עבודה ועוד. בשנים האחרונות מאז ההתפתחויות בתחום המחשבים והטכנולוגיה, נוצר פער הולך וגדל בין אלו המשתלבים בעולם דינמי זה לבין אלו שאינם חשופים לו. על מנת לצמצם פער זה נוסדה בירושלים בשנת 2003, על ידי קבוצת אנשי חינוך והייטק תושבי ירושלים, העמותה "מחשבה טובה". החזון של העמותה הוא להעצים אוכלוסיות חלשות באמצעות הקניית ידע ופיתוח מיומנויות מחשב. לשם כך מעבירה העמותה קורסים להקניית ידע בסיסי במחשבים, לימוד תוכנות, גלישה באינטרנט, רובוטיקה, אנימציה ועוד. האוכלוסייה שמשתתפת בקורסים מגוונת וכוללת, אוכלוסייה יהודית (חילונית, דתית וחרדית) וערבית -נוער בסיכון, קשישים, ילדים, בעלי צרכים מיוחדים, מובטלים ועוד. את הקורסים מעבירים אנשי מקצוע ומתנדבים.

העמותה פועלת ב-7 מרכזים קהילתיים בירושלים - 5 במגזר היהודי (תלפיות, תלפיות מזרח, קריית מנחם, רמות פסגת זאב) ו-2 במגזר הערבי (ואדי ג'וז והעיר העתיקה). בשנת 2008 השתתפו בקורסים השונים שהעבירה העמותה כ-3,300 איש ואישה. כמו כן מפעילה העמותה 3 כיתות מחשבים ניידות, שבאמצעותן למעשה ניתן להגיע לכל מקום וללמד כל אוכלוסייה באשר היא.

פרוייקט חדש שמפעילה העמותה הוא האקו.לוגי – אקולוגיה וטכנולוגיה למען הקהילה. בשלב ראשון בני נוער בסיכון מוכשרים כטכנאי מחשבים. בני נוער אלו מתקנים מחשבים ישנים הנתרמים על-ידי חברות, ואלו נמסרים לאחר מכן למשפחות מעוטות יכולת. יוצא איפוא שהמשפחות זוכות לקבל מחשב, ובמקביל גם איכות הסביבה יוצאת נשכרת, משום שהמחשבים אינם נזרקים לאשפה.
תושבי העיר מוזמנים להשתלב בפעילות העמותה, אם כמשתתפים ו/או כמתנדבים!

מקורות: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתונים שהתקבלו מעמותת מחשבה טובה.

העיר במספרים: התנדבות בירושלים

ד"ר מאיה חושן
מכון ירושלים לחקר ישראל

ירושלים התברכה במתנדבים רבים. עשרות אלפי מתנדבים פועלים בעיר במסגרות שונות ובתחומי פעילות רבים ומגוונים. על מנת לקדם את נושא ההתנדבות בעיר פועלת בעירייה היחידה העירונית להתנדבות במינהל לשירות קהילה. היחידה מסייעת באופן שוטף בגיוס ובשיבוץ מתנדבים, במתן ידע והכשרה למפעילי המתנדבים ולמתנדבים, וכן דואגת לזכויות המתנדבים (כגון ביטוח) ולמתן הטבות שונות.
היחידה מובילה את המטה הירושלמי להתנדבות ששותפים בו אגפים עירוניים: חברה, מנח''י, מנח''ח, והחברה למינהלים ולמרכזים קהילתיים, וגופים חוץ עירוניים: ג'וינט ישראל, מועצת ארגוני המתנדבים בירושלים ונציגי ארגונים כמו: יד שרה, ויצ''ו, מכללת ''הדסה'', וועדת הארגונים המתנדבים לקליטת עליה.
בשנת 2008 הייתה היחידה בקשר עם כ-240 גורמים מרכזיים המפעילים מתנדבים בעיר. בשנה זו פעלו בגופים השונים שמקבלים שירותים מהיחידה להתנדבות למעלה מ-40,000 מתנדבים, מרביתם בני 18 ומעלה, מכל קבוצות האוכלוסייה והמגזרים בעיר. המתנדבים פועלים בכל תחומי החיים: קהילה, בריאות, איכות הסביבה, אומנויות, חירום ועוד.
בנוסף ל-40,000 המתנדבים הללו פועלים בעיר עוד עשרות אלפי בני נוער - תלמידי הלומדים במנח"י (ממלכתי, ממלכתי-דתי ומגזר ערבי) ובמנח"ח (מגזר חרדי). אחת התוכניות המובילות במערכת החינוך העירונית היא "מחויבות-אישית", החלה על תלמידי כיתות ט'-יב'. במסגרתה חייב כל תלמיד להתנדב לפחות שעתיים בשבוע, במשך שנת לימודים אחת. יש בתי ספר שהרחיבו את התוכנית לשנים נוספות ואפילו מכיתה ז'-יב'. תלמידים רבים מתנדבים גם מעבר לשעות הייעודיות ו/או לאחר שסיימו את חובתם ל"מחויבות אישית". את התנדבות התלמידים בקהילה - במיוחד במסגרות הבית ספריות - מרכזת במנח"י היחידה להתנדבות, המקבלת סיוע ביחידה העירונית להתנדבות שבמינהל שירותי קהילה.
על התנדבות במערכת החינוך ובמסגרות עירוניות נוספות נרחיב באחד הטורים הבאים.

היחידה העירונית להתנדבות - תחומי התנדבות עיקריים, 2008

מקור: היחידה העירונית להתנדבות במינהל לשירותי קהילה, היחידה להתנדבות, מנח"י, עיריית ירושלים.

דפוסי הפנאי של הנוער בירושלים

ד"ר מאיה חושן
נובמבר 2007

באגף חברה בעיריית ירושלים, האחראי על תחום הנוער בעיר, ביקשו לפתח מסגרות פעילות אטרקטיביות לנוער, ולשם כך ערך האגף מחקר מקיף על דפוסי הפנאי של הנוער הירושלמי. המחקר נערך בקרב מדגם של 559 בני נוער חילוני ודתי בגילאי 13-19. מהמחקר עולה ששיעור ההשתתפות בתנועות נוער בירושלים הוא הגבוה ביותר בקרב הנוער הדתי (40%), בקרב החילונים הוא נמוך יותר (25%) ובקרב הנוער המסורתי הוא הנמוך ביותר (15%). בשנת 2005 השתתפו כ – 9,100 חניכים בתנועות נוער חילוניות וכ – 7,250 בתנועות נוער דתיות. למעלה ממחצית מכלל החניכים היו מתחת לגילאי המחקר.
עוד עולה מהמחקר שכ – 38% מבני הנוער מעוניינים להתנדב באופן קבוע: שיעור זה גבוה ביותר בקרב הנוער הדתי –52% מהנוער מעוניינים להתנדב באופן קבוע, בקרב הנוער החילוני 35% ובקרב בני נוער מסורתיים – 27%. תחום ההתנדבות המועדף על בני הנוער הוא התנדבות במד"א (מעל 40% מבני הנוער היו מעוניינים להתנדב במד"א), ובמדרג יורד הנוער היה מעוניין להתנדב ב: חלוקת מזון, חונכות, עזרה לעולים, מבצעי התרמה, צביעת מתקנים, טיפוח שטחי ציבור, עזרה לילדים עם צרכים מיוחדים, ניקיון שטחי ציבור (5%).
מניתוח של הנכונות להתנדב לפי מגדר מסתבר שבנות מעוניינות להתנדב יותר מבנים והן מעדיפות להתנדב על בסיס קבוע. בנים מעדיפים יותר מבנות להתנדב ל"מבצעים" חד פעמיים. עוד נמצא ש – 29% מבני הנוער אינם מעוניינים להתנדב. מקרב הבנות לא היתה ולו בת דתייה אחת שהשיבה שאינה מעוניינת להתנדב, ורק 2% מהבנות החילוניות ו – 3% מהבנות המסורתיות אינן מעוניינות להתנדב. בקרב הבנים הדתיים 22% אינם מעוניינים להתנדב, בקרב הבנים החילוניים 25% אינם מעוניינים להתנדב ובקרב הבנים המסורתיים – 36% אינם מעוניינים להתנדב.
עוד עולה מהמחקר שהמקום המועדף לבילוי על בני הנוער הוא מרכז העיר, שהנוער מעוניין להיות שותף בקבלת החלטות בנושאים הקשורים אליו, ושהנוער מצר על העדר שטחים ירוקים מטופחים ועל הלכלוך במרחב הציבורי.

מקור: תרצה גולדשטיין, רינת ענבר דפוסי הפנאי של הנוער בירושלים, עיריית ירושלים אגף חברה ונוער, אוגוסט 2006

לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים