העיר במספרים: חיים בסרט

מיכל קורח
מכון ירושלים לחקר ישראל

מזה מספר שנים חלה פריחה בתעשיית הקולנוע הישראלי. פריחה זו באה לידי ביטוי בגידול ניכר במספר הסרטים המופקים בישראל מידי שנה ובזכייתם של סרטים ישראלים בפרסים יוקרתיים בפסטיבלים שונים הנערכים ברחבי העולם. פריחה זו נובעת, בין היתר, מהחלתו של חוק הקולנוע הישראלי בשנת 2001 שהגדיל באופן משמעותי את תקציב תעשיית הקולנוע. בשנים 2008-2004 נחתם הסכם על פיו תעביר המדינה מידי שנה 58 מיליון ש"ח לתעשיית הקולנוע. בהסכם לשנים 2013-2009 אף הוגדל הסכום ועמד על 67 מיליון לשנה.

בשנים 2002-2000 הופקו בישראל בממוצע כ-9 סרטים באורך מלא בשנה, לעומת 23 סרטים בממוצע בשנה שהופקו בשנים 2007-2003. לשם השוואה באותן שנים הופקו בצרפת ובבריטניה, שתי תעשייניות הקולנוע הגדולות באירופה, 18 סרטים ו-9 סרטים בממוצע לשנה, בהתאמה. בארה"ב, תעשיינית הסרטים הגדולה בעולם, הופקו 128 סרטים בממוצע לשנה.

בשנת 2007 נמכרו כ-9.1 מיליון כרטיסים בבתי הקולנוע (כולל רק בתי קולנוע החברים בהתאחדות ענף הקולנוע ולא כולל סינימטקים) ברחבי הארץ. הסרטים הישראלים שבהם נרשם מספר הצופים הגדול ביותר הם: בופור (280,000 מבקרים), ביקור התזמורת (235,000) ונודל (215,000). הסרטים הלא ישראלים בהם היה מספר המבקרים הגבוה ביותר הם: רטטוי, שרק 3 והארי פוטר ומסדר עוף החול. יוצא איפוא שהסרטים הישראלים הנצפים ביותר הם סרטים למבוגרים, בעוד שהסרטים הלא-ישראלים הנצפים ביותר הם סרטים לילדים ונוער, אליהם על פי רב מצטרפים גם הוריהם.

בשנת 2007 היו במחוז ירושלים 3 בתי קולנוע בהם היו 2,900 מושבים. בבתי קולנוע אלו נמכרו 667.3 אלף כרטיסים (כולל רק בתי קולנוע החברים בהתאחדות ענף הקולנוע ולא כולל סינימטקים ופסטיבלים). מספר הכרטיסים הגדול ביותר נמכר במחוז תל אביב – 4.9 מיליון ובמחוז המרכז – 1.6 מיליון.
פסטיבל הקולנוע בירושלים, המתקיים מידי שנה, הינו אבן שואבת למבקרים. בשנת 2007 עמד מספר המבקרים בפסטיבל על 64,000, המספר הגבוה ביותר של מבקרים בפסטיבלי קולנוע שהתקיימו בארץ. פסטיבלים נוספים שמשכו קהל מבקרים גדול הם מבקרים פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה - 60,700 ופסטיבל קולנוע דרום - 25,000.

כרטיסים שנמכרו בבתי קולנוע, לפי מחוז, 2007 (אלפים)

מקורות: קולנוע בישראל 2007, מינהל התרבות, משרד המדע, התרבות והספורט והמרכז למידע ולמחקרי תרבות. שנתון סטטיסטי לישראל 2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

העיר במספרים: גן החיות התנ"כי

אביאל ילינק
מכון ירושלים לחקר ישראל

גן החיות התנ"כי הוקם לראשונה בשנת 1940 בחלקה קטנה ברחוב הרב קוק במרכז ירושלים ו מאז עבר גלגולים רבים. הגן כפי שהוא מוכר לנו כיום נפתח בשנת 1993 באזור מנחת (מלחה) שבדרום מערב העיר. גן החיות כולל מספר רב של מיני בעלי חיים ומספר המינים נמצא בעליה מתמדת. בשנת 2008 היו בגן 237 מינים שונים של בעלי חיים לעומת 208 מינים בלבד בשנת 2007. בגן גם אגם גדול, משטחי דשא נרחבים ושפע פינות חמד. האטרקציות כוללות לא רק את בעלי החיים אלא גם רכבת קטנה, גן פסלים הכולל 22 פסלי בעלי חיים ומרכז מבקרים הבנוי בצורת תיבת נח.

הגן משתרע על שטח של 250 דונם ושטחו צפוי לגדול בעתיד הקרוב ב- 205 דונם נוספים. השטח שיתווסף לגן החיות נמצא מערבית לו, ובו מתוכננים שטחי תצוגה חדשים כגון אקוואריום גדול לחיות מים, קפיטריה ומבני מנהלה ושירות.

כפי שעלה מדירוג אתרי התיירות והפנאי שערכה חברת "דן אנד ברדסטריט ישראל", בשנים 2005-2007 היה גן החיות התנ"כי אתר התיירות והפנאי הפופולארי בארץ. בשנת 2007 מספר המבקרים בגן החיות הגיע לשיא של 693 אלף מבקרים.
שנת 2008 הייתה טובה מעט פחות מהשנה הקודמת לה. בשנה זו ירד מספר המבקרים בגן ל-687 אלף מבקרים. בשנה זו גן החיות דורג שלישי בארץ בדירוג מספר המבקרים. למקום הראשון הגיע הגן הלאומי מצדה בו נרשמו 720 אלף מבקרים ולמקום השני הגיע הגן הלאומי קיסריה בו נרשמו כ-715 אלף מבקרים. למקום הרביעי ברשימת אתרי התיירות הפופולאריים הגיע הספארי ברמת גן עם כ-580 אלף מבקרים ולמקום החמישי אתר חמת גדר בו נרשמו חצי מיליון מבקרים.

מבקרים בגן החיות התנ"כי (אלפים)

מקורות: אתר גן החיות התנכ"י, אתר חברת "דן אנד ברדסטריט".

דפוסי הפנאי של הנוער בירושלים

ד"ר מאיה חושן
נובמבר 2007

באגף חברה בעיריית ירושלים, האחראי על תחום הנוער בעיר, ביקשו לפתח מסגרות פעילות אטרקטיביות לנוער, ולשם כך ערך האגף מחקר מקיף על דפוסי הפנאי של הנוער הירושלמי. המחקר נערך בקרב מדגם של 559 בני נוער חילוני ודתי בגילאי 13-19. מהמחקר עולה ששיעור ההשתתפות בתנועות נוער בירושלים הוא הגבוה ביותר בקרב הנוער הדתי (40%), בקרב החילונים הוא נמוך יותר (25%) ובקרב הנוער המסורתי הוא הנמוך ביותר (15%). בשנת 2005 השתתפו כ – 9,100 חניכים בתנועות נוער חילוניות וכ – 7,250 בתנועות נוער דתיות. למעלה ממחצית מכלל החניכים היו מתחת לגילאי המחקר.
עוד עולה מהמחקר שכ – 38% מבני הנוער מעוניינים להתנדב באופן קבוע: שיעור זה גבוה ביותר בקרב הנוער הדתי –52% מהנוער מעוניינים להתנדב באופן קבוע, בקרב הנוער החילוני 35% ובקרב בני נוער מסורתיים – 27%. תחום ההתנדבות המועדף על בני הנוער הוא התנדבות במד"א (מעל 40% מבני הנוער היו מעוניינים להתנדב במד"א), ובמדרג יורד הנוער היה מעוניין להתנדב ב: חלוקת מזון, חונכות, עזרה לעולים, מבצעי התרמה, צביעת מתקנים, טיפוח שטחי ציבור, עזרה לילדים עם צרכים מיוחדים, ניקיון שטחי ציבור (5%).
מניתוח של הנכונות להתנדב לפי מגדר מסתבר שבנות מעוניינות להתנדב יותר מבנים והן מעדיפות להתנדב על בסיס קבוע. בנים מעדיפים יותר מבנות להתנדב ל"מבצעים" חד פעמיים. עוד נמצא ש – 29% מבני הנוער אינם מעוניינים להתנדב. מקרב הבנות לא היתה ולו בת דתייה אחת שהשיבה שאינה מעוניינת להתנדב, ורק 2% מהבנות החילוניות ו – 3% מהבנות המסורתיות אינן מעוניינות להתנדב. בקרב הבנים הדתיים 22% אינם מעוניינים להתנדב, בקרב הבנים החילוניים 25% אינם מעוניינים להתנדב ובקרב הבנים המסורתיים – 36% אינם מעוניינים להתנדב.
עוד עולה מהמחקר שהמקום המועדף לבילוי על בני הנוער הוא מרכז העיר, שהנוער מעוניין להיות שותף בקבלת החלטות בנושאים הקשורים אליו, ושהנוער מצר על העדר שטחים ירוקים מטופחים ועל הלכלוך במרחב הציבורי.

מקור: תרצה גולדשטיין, רינת ענבר דפוסי הפנאי של הנוער בירושלים, עיריית ירושלים אגף חברה ונוער, אוגוסט 2006

לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים

דפוסי פנאי של נוער ערבי בירושלים

ד"ר מאיה חושן
דצמבר 2007

באגף חברה בעיריית ירושלים, האחראי על תחום הנוער, ערכו בשנים 2006-2007 מחקר מקיף אודות דפוסי הפנאי של הנוער הירושלמי. במסגרת המחקר נערכו שני סקרים: האחד בקרב נוער יהודי והשני, אליו נפנה את הזרקור הפעם, נערך בקרב מדגם של 512 בני נוער ערבים הלומדים בבתי ספר על יסודיים עירוניים בכיתות ז'- יב'.
כדי להבין את הרקע לממצאים נזכיר כי האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים היא ברובה מסורתית, הכנסתה הממוצעת נמוכה, ובבתי הספר מתקיימת הפרדה מלאה בין בנים ובנות. במזרח ירושלים קיים מחסור חמור בתשתיות פיסיות לפעילויות חברתיות כמו גני שעשועים, מגרשי משחקים, בתי קולנוע, ומתנ"סים.
מהסקר עולה כי 17% מבני הנוער במגזר הערבי בירושלים עובדים בשכר, בעבודה חלקית – 27% מהבנים לעומת 10% מהבנות. 51% מהבנים, לעומת 27% מהבנות מדווחים כי היו מעוניינים לעבוד-שיעור גבוה בהרבה ממי שעובדים בפועל. הרצון לעבוד בקרב בני הנוער הערביים נובע בעיקר מהרצון לעזור בפרנסת המשפחה.
באשר לפעילות חברתית, 28% מבני הנוער - 36% מהבנים ו – 23% מהבנות- פעילים במסגרת חברתית כלשהי כמו תנועות נוער או חוגים. 62% מבני הנוער - 70% מהבנים, ו - 57% מהבנות - מדווחים כי היו מעוניינים להשתתף במסגרת חברתית באופן קבוע.
בתחום ההתנדבות שיעור הבנות הערביות המדווחות כי הן מעוניינות להתנדב עולה על זה של הבנים. 35% מהבנות מעוניינות להתנדב על בסיס קבוע לעומת 30% מהבנים. תחומי ההתנדבות המועדפים על בנות הם (הנשאלים יכלו לבחור יותר מתחום התנדבות אחד): חונכות אישית - 31%, מד"א - 30% ומבצעי התרמה21%. בקרב הבנים הרוצים להתנדב, 37% מעדיפים להתנדב במד"א, 18% בחונכות אישית ו – 18% בעזרה לקשיש.

מקור: תרצה גולדשטיין, דפוסי הפנאי של הנוער הערבי בירושלים, עיריית ירושלים אגף חברה ונוער, 2007

לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים