עוד מעט, עוד קצת, יתגשם החלום?

רות אברהם

לאחרונה נדמה כי הקהילה האתיופית הרימה את ראשה. מה שהתחיל כסרטון שהופץ ברשת המציג אלימות משטרתית על רקע גזעני הפך למחאה שהזכירה את המהומות האלימות שהתרחשו באותו זמן בעיר בולטימור שבמדינת וושינטון, ארה"ב. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי בישראל שיעור האתיופים מכלל האוכלוסייה הינו הגבוה ביותר בערים: קריית מלאכי (16.2%), עפולה (8%) וקריית גת (7.9%) המאופיינות במעמד סוציו-אקונומי נמוך. בירושלים הקהילה האתיופית מהווה 0.7% מכלל האוכלוסיה, מקום שני אחרי תל אביב מסוף רשימת הישובים בהם 2000 תושבים ויותר ממוצא אתיופי. המחאה של הקהילה האתיופית מעלה שאלה לגבי כלל העולים בישראל.

מ- 2010 עד 2013 עלו לישראל 67,000 עולים מרחבי העולם, 43% מתוכם ממדינות ברית המועצות לשעבר, 14% מארצות הברית ו- 12% מאתיופיה וצרפת כל אחת. 14% מתוך העולים השתקעו בירושלים הנמצאת במקום השלישי כיעד לעולים, אחרי תל אביב ונתניה. מעיבוד נתוני השנתון הסטטיסטי לירושלים עולה כי אחוז העולים ממדינות בעלות מעמד סוציו-אקונומי גבוה הבוחרים להשתקע בעיר הינו זהה או גבוה משיעורם בקרב העולים לישראל בשנים אלו. מגמה זו הפוכה בקרב עולי אתיופיה וברית המועצות.

העולים שהשתקעו בשנים אלו בירושלים, מתוכם 52% מארצות הברית וצרפת ואף לא אחד מאתיופיה, בחרו להשתקע בעיקר בשכונות ממעמד סוציו-אקונימי גבוה. בטלביה אחוז העולים שעלו בשנים אלו מהווים 9% מתוך האוכלוסייה היהודית בשכונה. ברובע היהודי, מרכז העיר ורחביה מהווים העולים 7% מהאוכלוסיה (בכל שכונה) ובמושבה הגרמנית 6%. לעומת זאת, במבט רחב על השנים 1990-2013 ניתן לראות כי השכונה בה מתגורר אחוז העולים הגבוה ביותר מתוך כלל האוכלוסייה היהודית היא פסגת זאב צפון, בה מונה אוכלוסיית העולים 4,900 תושבים, המהווים 30% מהאוכלוסייה היהודית בשכונה. מרבית העולים בשכונה זו הינם עולים שעלו בשנים 1990-1999, בעיקר מברית המועצות, והם מונים בשכונה 3,700 תושבים, המהווים 23% מהאוכלוסייה היהודית בה. עולי השנים 2000-2009, מונים בשכונה 980 עולים, או 6%, ועולי 2010-2013, המהווים כאמור למעלה מ-6% בשכונות מבוססות בקרבת מרכז העיר, מהווים רק 1.4% מאוכלוסייתה היהודית של פסגת זאב צפון.

ירושלים אכן מהווה בית עבור עולים חדשים, אך בעיקר ממדינות אמידות. באותו זמן, עולים ממדינות אחרות דווקא מדירים את רגליהם מהעיר. אולי ניתן לייחס זאת לשיקולים ציוניים אך לא ניתן להתעלם מההדרה הנוצרת על רקע כלכלי הקשורה למחירי הדיור ואפשרויות התעסוקה בעיר.

מקורות: 

1. "האוכלוסייה ממוצא אתיופי - בישראל לקט נתונים לרגל חג הסיגד", למ"ס, נובמבר 2014

2. השנתון הסטטיסטי לירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2015

עולים לירושלים

איתן בלואר 

מאז קום המדינה נחשבת העליה לישראל כאחד הסממנים המובהקים לעצמאותה של המדינה. ירושלים, בהיותה מרכז העולם היהודי, היוותה מוקד משיכה לעולים חדשים שהגיעו מרחבי העולם. בעשור האחרון שיעורם של העולים שהשתקעו בירושלים, מתוך כלל העולים שהגיעו לישראל, גדל מאוד. בשנת 2011 עמד מספר העולים החדשים שהשתקעו לראשונה בירושלים על 2,200 והם היוו כ- 13% מכלל העולים לישראל. מספר העולים שהשתקעו בירושלים בשנת 2011 היה גבוה בהשוואה למספר העולים שהשתקעו בתל אביב - 800 עולים (5%) ובחיפה - 1,200 עולים (7%). 

לירושלים כח משיכה נמוך יחסית לעולים מעוטי משאבים. לכן, בשנות ה-90', שבהן הגיע לישראל שיעור גבוה של עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, חלקם של העולים שבחרו להשתקע בירושלים מכלל העולים לישראל עמד על כ-7%. שינויים במאפייני העולים לישראל, ובמיוחד עלייה בחלקם של העולים לישראל מארצות הרווחה (בעיקר מארה"ב וממערב אירופה), תרמו לכך שהחל משנת 2002 חלה עלייה ניכרת בשיעור העולים הבוחרים בירושלים כמקום מגוריהם הראשון בישראל. בשנת 2011 36% מהעולים שהשתקעו בירושלים עלו מארה"ב, 20% מצרפת ורק 12% מרוסיה. 

מאפייניהם הסוציו-אקונומיים של העולים בשנות ה-90' ואלו שעלו בשנות האלפיים השפיעו על בחירת שכונת המגורים. השכונות המועדפות על העולים שהשתקעו בירושלים במהלך שנות ה-90' היו שכונת פסגת זאב שבה 17% מאוכלוסיית השכונה היו עולים שהגיעו בשנות ה-90', נווה יעקב (15%) והגבעה הצרפתית (14%). לעומת זאת, השכונות המועדפות על העולים שעלו בעשור הראשון של שנות האלפיים, שחלקם הגדול הגיע מארצות הברית ומצרפת, היו שכונת טלביה ש- 14% מאוכלוסייתה היו עולים חדשים, מרכז העיר (14%) ושכונות רחביה (13%). 

מקור: הודעה לעיתונות "עולים 2011", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והשנתון הסטטיסטי לירושלים 2012 של מכון ירושלים לחקר ישראל

העיר במספרים: עולים לירושלים (2000-2008)

ד"ר מאיה חושן

בשנים 2008-2000 עלו לישראל כ-270,500 עולים - 24,000 מהם בחרו בירושלים כמקום מגוריהם הראשון בישראל, והם היוו כ-9% מכלל העולים לישראל באותן שנים. במהלך השנים חלה ירידה ניכרת במספר העולים לישראל, מכ-61,200 בשנת 2000 ל-22,900 בשנת 2004 ולכ-15,900 בלבד בשנת 2008. גם בירושלים חלה ירידה במספר העולים, אך היא היתה מתונה בהשוואה לישראל - מספר העולים ירד מ-3,350 בשנת 2000 לכ-2,640 בשנת 2004 ולכ-2,300 בשנת 2008.

בהשוואה לשנות ה-90, חלה בשנות האלפיים עלייה ניכרת בשיעור העולים הבוחרים להשתקע בירושלים, אלא שמספרם האבסולוטי קטן. שינוי זה נובע מעלייה בחלקם היחסי של העולים מארצות הרווחה (בעיקר מארה"ב וממערב-אירופה), במקביל לירידה בחלקם היחסי של העולים ממדינות חבר העמים. בשנים 1999-1990 בחרו 7% מהעולים לישראל להשתקע בירושלים. בשנים 2008-2000 חלה עלייה בשיעור העולים שבחרו לגור בירושלים – בשנת 2000 כ-5% מהעולים לישראל בחרו בירושלים, שיעורם עלה ל-11% בשנת 2004 ול-15% בשנת 2008.

מאין הגיעו העולים לירושלים? בשנים 2007-2001 כמחצית מהעולים שבחרו לגור בירושלים עלו ממדינות צפון אמריקה ומערב אירופה ורק 29% היו עולי חבר העמים ומזרח אירופה. בשנים 1994-1989 לעומת זאת 28% מהעולים עלו ממדינות צפון אמריקה ומערב אירופה ו-60% עלו ממדינות חבר העמים ומזרח אירופה.

היכן גרים העולים (מי שעלו לישראל מ-1990 ואילך) בירושלים? בשנת 2007 מספר העולים הגדול ביותר נרשם בפסגת זאב - 8,300 עולים, שהיוו 20% מתושבי השכונה. אחריה במדרג יורד נמצאות נווה יעקב - כ-4,900 עולים שהיוו 24% מתושבי השכונה, וגילה - כ-3,500 עולים שהיוו 13% מתושבי השכונה.

מקורות: רשות הקליטה העירונית, עיריית ירושלים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.