יום ראשון, 13 במאי 2012

עולים לירושלים

איתן בלואר 

מאז קום המדינה נחשבת העליה לישראל כאחד הסממנים המובהקים לעצמאותה של המדינה. ירושלים, בהיותה מרכז העולם היהודי, היוותה מוקד משיכה לעולים חדשים שהגיעו מרחבי העולם. בעשור האחרון שיעורם של העולים שהשתקעו בירושלים, מתוך כלל העולים שהגיעו לישראל, גדל מאוד. בשנת 2011 עמד מספר העולים החדשים שהשתקעו לראשונה בירושלים על 2,200 והם היוו כ- 13% מכלל העולים לישראל. מספר העולים שהשתקעו בירושלים בשנת 2011 היה גבוה בהשוואה למספר העולים שהשתקעו בתל אביב - 800 עולים (5%) ובחיפה - 1,200 עולים (7%). 

לירושלים כח משיכה נמוך יחסית לעולים מעוטי משאבים. לכן, בשנות ה-90', שבהן הגיע לישראל שיעור גבוה של עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, חלקם של העולים שבחרו להשתקע בירושלים מכלל העולים לישראל עמד על כ-7%. שינויים במאפייני העולים לישראל, ובמיוחד עלייה בחלקם של העולים לישראל מארצות הרווחה (בעיקר מארה"ב וממערב אירופה), תרמו לכך שהחל משנת 2002 חלה עלייה ניכרת בשיעור העולים הבוחרים בירושלים כמקום מגוריהם הראשון בישראל. בשנת 2011 36% מהעולים שהשתקעו בירושלים עלו מארה"ב, 20% מצרפת ורק 12% מרוסיה. 

מאפייניהם הסוציו-אקונומיים של העולים בשנות ה-90' ואלו שעלו בשנות האלפיים השפיעו על בחירת שכונת המגורים. השכונות המועדפות על העולים שהשתקעו בירושלים במהלך שנות ה-90' היו שכונת פסגת זאב שבה 17% מאוכלוסיית השכונה היו עולים שהגיעו בשנות ה-90', נווה יעקב (15%) והגבעה הצרפתית (14%). לעומת זאת, השכונות המועדפות על העולים שעלו בעשור הראשון של שנות האלפיים, שחלקם הגדול הגיע מארצות הברית ומצרפת, היו שכונת טלביה ש- 14% מאוכלוסייתה היו עולים חדשים, מרכז העיר (14%) ושכונות רחביה (13%). 



מקור: הודעה לעיתונות "עולים 2011", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והשנתון הסטטיסטי לירושלים 2012 של מכון ירושלים לחקר ישראל

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה