יום שני, 15 בדצמבר 2014

שכר דירה

יאיר אסף-שפירא

ב-24 בנובמבר פורסם תזכיר החוק לשכירות הוגנת, הקובע בין היתר כי שיעור העלייה המקסימלי בשכר הדירה יהיה 2% בשנה, למשך שלוש שנים. עד כמה שונה מצב זה מהמצב הקיים כיום?
שכר הדירה הממוצע בירושלים לדירת 3.5-4 חדרים עמד ברבעון השני של שנת 2014 על 4,480 ש"ח לחודש בממוצע. סכום זה נמוך בהרבה מהשכירות המשולמת לאותו גודל של דירה בתל-אביב (6,420 ש"ח), וגבוה בהרבה מהסכום המשולם בחיפה (3,010 ש"ח). בירושלים חלה בשנה האחרונה בשכר הדירה המשולם על דירות אלו עלייה ממוצעת של 5.5% (מאז הרבעון השני של שנת 2013 - כלומר על פני ארבעה רבעונים). שיעור העלייה בדמי השכירות הממוצעים בירושלים דומה לשיעור העלייה בחיפה (5.5%) ובתל-אביב (5.4%). 
בהשוואה למוצע בחוק (2% בשנה), ניכר שהעלייה במחיר תלולה. בהשוואה ליוקר המחייה, הנמדד על ידי מדד המחירים לצרכן, העלייה בדמי השכירות קיצונית עוד יותר, שכן מדד זה עלה בתקופה זו ב-1% בלבד, כלומר שדמי השכירות עלו ביותר מפי שניים מהעלייה המקסימלית המוצעת בחוק, ויותר מפי חמישה מיתר המרכיבים במדד המחירים.
בדמי השכירות המשולמים בירושלים עבור דירות קטנות יותר חלו באותה תקופה שינויים קטנים יותר (עלייה של 1.3% בדירות בנות 1.5-2 חדרים, ושל 4.3% בדירות בנות 2.5-3 חדרים). בדירות הגדולות, בנות 4.5-5 חדרים, היו העליות במחירי השכירות בירושלים תלולות יותר, והן עלו בשיעור של 6.1%.
האם החוק ישנה את המאזן בין שוק השכירות לשוק המכירה של דירות? מחירי הדירות בנות 4 חדרים בירושלים עמדו ברבעון השני של שנת 2014 על 1,925,000 ש"ח בממוצע. מחירים אלו עלו בשנה האחרונה (מהרבעון השני של שנת 2013) בשיעור של 9.5% - שיעור גבוה באופן קיצוני. האם שיעורים אלו יושפעו מהחוק החדש – ימים יגידו.


יום ראשון, 7 בדצמבר 2014

לחיי התואר- עכשיו מה תעשה עם זה?

יאיר אסף-שפירא

בשנת הלימודים 2011/12 למדו במוסדות האקדמיים בירושלים 37,670 סטודנטים וסטודנטיות, שהיוו 15% מהסטודנטים בישראל. 20,580 מהם למדו באוניברסיטה העברית, 11,410 במכללות אקדמיות, ו-5,680 במכללות אקדמיות לחינוך.
תחומי הלימוד של הסטודנטים הללו מגוונים מאוד. התחומים הגדולים באוניברסיטה העברית הם מדעי החברה (27% מהסטודנטים לומדים בתחום זה), מדעי הרוח (22%), ומדעי הטבע ומתמטיקה (20%). נתונים שפורסמו לאחרונה מתוך מחקר מתמשך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בוחנים, בין היתר, את השאלה: מה יעשו הלומדים בתחומים השונים לאחר סיום הלימודים.
המחקר בחן סטודנטים שסיימו את לימודיהם בשנת 2005/06, בשתי נקודות זמן – בשנת 2008 ובשנת 2011. בבחינת תחום העיסוק (הענף הכלכלי) של הבוגרים ניכר כי שנתיים לאחר סיום הלימודים, בוגרי הפקולטות למשפטים עובדים בשיעור גבוה (62%) בענף השירותים העסקיים, וכך גם בוגרי מדעי הטבע והמתמטיקה, וכן בוגרי הנדסה ואדריכלות. בוגרי הרפואה עובדים, מן הסתם, בשיעור גבוה (72%) בענף שירותי הבריאות הרווחה והסעד, ואילו הבוגרים במדעי הרוח והחברה מתפזרים על פני ענפים כלכליים רבים, כאשר העיקריים שבהם לבוגרים במדעי הרוח הם חינוך (28% מהבוגרים) ושירותים עסקיים (24%). התחומים העיקריים אליהם מגיעים בוגרים במדעי החברה הם שירותים עסקיים (29%), ובנקאות, ביטוח ופיננסים (18%). 
ככל שעברו השנים ניכרו בקרב הבוגרים שינויים בענפי התעסוקה. המתודולוגיה של המחקר מאפשרת לנו לבחון שינויים אלו. בקרב בוגרי הרוח והחברה בשנת 2005/06 חלה בין השנים 2008-2011 עלייה (של 4.4% ושל 4.7% נקודות אחוז בהתאמה) בשיעור המועסקים בענף שירותי הבריאות הרווחה והסעד. בקרב הבוגרים במדעי הטבע ומתמטיקה ובהנדסה ואדריכלות חלה עלייה (של 4.2% ושל 4.8% נקודות אחוז בהתאמה) בשיעור המועסקים בענף השירותים העסקיים – שגם כך היה ענף העיסוק העיקרי של בוגרים בתחומים אלו.
באשר ללימודי המשך, 38% מבוגרי תואר ראשון המשיכו לתואר שני, וניכר שהתחום בו שיעור הממשיכים לתואר שני הוא הגבוה ביותר הוא מדעי הטבע וחקלאות (47% מבוגרי תואר ראשון המשיכו לתואר שני). התחום המבוקש ביותר לתואר שני היה עסקים ומדעי הניהול, כאשר 14% מתוך הבוגרים (כ-36% מהממשיכים לתואר שני) בחרו בתחום זה. 


המשך לימודים ועבודה חמש שנים לאחר קבלת תואר ראשון, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נובמבר 2014


יום שני, 10 בנובמבר 2014

מאמינים בעתיד

יועד שחר

ירושלים נחשבת לאחת הערים העניות בישראל. בשנת 2011 עמד השכר הממוצע ברוטו לחודש עבודה לשכירים על 8,014 ₪, לעומת חיפה על 10,409 ₪, תל אביב – יפו על 11,445 ₪ וישראל על 9,461 ₪. לא זאת בלבד, בשנה זו 44% מהעובדים השכירים בירושלים השתכרו מתחת לשכר המינימום, לעומת 38% מהעובדים השכירים בחיפה, 33% מהעובדים השכירים בתל אביב ו-38% מהעובדים השכירים בישראל. 
בנוסף לנתונים האובייקטיבים האלו, בקיץ האחרון התפרסמו בתקשורת נתונים שמקורם בסקר החברתי שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי שנה. בסקר זה ניתן לקבל מימד נוסף בהבנת רמת החיים והרווחה בישראל, הוא המימד הסובייקטיבי. מהנתונים עלתה תמונת מצב עגומה ביחס לאופן שבו תושבי ישראל תופסים את מצבם הכלכלי ועגומה אף יותר כשנשאלו הנסקרים על הציפייה העתידית מהיבט זה. 
19% מהעונים על הסקר טענו שהם צופים שמצבם הכלכלי יהיה פחות טוב בעתיד, 38% סברו שמצבם הכלכלי לא ישתפר בעתיד ואילו 43% סברו שמצבם הכלכלי בעתיד יהיה טוב יותר. ניתן היה לצפות שמשום שירושלים היא עיר ענייה יותר במדדים האובייקטיביים, תושביה יצפו לעתיד רע יותר, מפאת אפשרויות החיסכון ותכנון העתיד. אולם, רק 17% מתושבי ירושלים סברו שמצבם הכלכלי יהיה פחות טוב בעתיד, 34% סברו שמצבם לא ישתנה ואילו 49% סברו שמצבם ישתפר, נתון גבוה מישראל ומשאר הערים הגדולות. בתל אביב – יפו ובחיפה רק 40% ו-42% בהתאמה, סברו שמצבם ישתפר.
אחת הסיבות שיכולה להסביר ציפייה אופטימית כזו לעתיד היא עוצמת האמונה. בסקר החברתי נשאלו הנסקרים גם על מידת דתיותם (חרדי, דתי, מסורתי-דתי, מסורתי לא כל כך דתי ולא-דתי חילוני). בפילוח הציפייה לעתיד של המצב הכלכלי בירושלים (בקרב יהודים), עולה שככל שמידת הדתיות גבוהה יותר, כך גדלה האופטימיות כלפי המצב הכלכלי בעתיד (מגמה דומה נרשמה גם בקרב הלא-יהודים).
למרות שמצבם הכלכלי של החרדים בירושלים במדדים אובייקטיבים הוא מהנמוכים בעיר, 59% מהחרדים טענו שהם מצפים שמצבם הכלכלי ישתפר בעתיד. זאת ביחס ל-46% מהדתיים, 43% מהחילוניים, 35% מהמסורתיים הלא כל כך דתיים ורק כ-31% מהמסורתיים הדתיים. עדיין לא הוכחה ההשפעה של הציפיות הסובייקטיביות על המצב האובייקטיבי. במידה וישנה השפעה כזו, המצב הכלכלי העתידי של המאמינים, ורוד יותר.  


מקור: הסקר החברתי של הלמ"ס 

יום שני, 27 באוקטובר 2014

מדברים זבל

עומר יניב

דוח 'פני החברה בישראל' ממנו פורסמו נתונים ראשונים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מורה על כך שרק 43% מתושבי ירושלים מרוצים ממצב הניקיון באזור מגוריהם, לעומת 55% מתושבי תל אביב, ו-62% מתושבי חיפה. בשנים האחרונות החלה עיריית ירושלים לפעול באופן אינטנסיבי יותר בטיפולהּ בנושא המִחזור. בשנת 2013 מוחזרו בבירה כ- 66 אלף טונות של פסולת, עלייה של 61% לעומת שנת 2012. בד בבד חלה עלייה של כמעט 100% בכמות הפסולת האורגנית הממוחזרת בעיר בשנים אלו. 
העלייה במחזור הפסולת בירושלים נובעת בין השאר מהוספה של כ-3,000 מכלי איסוף ברחבי העיר, המשמשים למחזור מתכות, פלסטיק, סוללות, נייר ועוד. בנוסף, הוקם בשנת 2014 מרכז מחזור גדול באזור התעשייה של עטרות, שנועד לקלוט את הפסולת מירושלים וסביבתהּ, והחל מחודש אוגוסט 2014 החל לפעול במקום גם אתר למיון והפרדה של פסולת. נכון לשנת 2013, אחוז הפסולת הממוחזרת בירושלים מכלל הפסולת שנאספה עומד על 15.5%. מבחינת מחזור של פסולת ממתקני איסוף, בשנת 2012  אחוז פסולת מסוג זה שמוּחזרה בירושלים השתוותה לממוצע הארצי, ועמדה על שבעה אחוזים וחצי בקירוב (לעומת פחות מ-4% בשנת 2009).

ייצור הפסולת היומי לתושב בירושלים הוא מהנמוכים בישראל, ועמד בשנת 2012 על 1.40 ק"ג לאדם ביום. מדובר בכמות פסולת שהיא כשני שלישים מזו שמייצרים תושבי תל אביב,  ובכ-19% פחות מהממוצע הארצי, 1.72 ק"ג לאדם ביום. בירושלים וסביבותיהּ נאספו קרוב לחצי מיליון טונות של פסולת בשנת 2012, כמחצית מהכמות שנאספה בתל אביב, ו-10.1% מכלל כמות הפסולת שנאספה בישראל. עם פתיחתו של מרכז המחזור החדש, נקווה לחזות בגידול משמעותי בכמות הפסולת שתמוחזר בירושלים. בשנים האחרונות החל פרויקט שמטרתו עידוד שימוש במיכלי קומפוסט בגינות פרטיות וקהילתיות. בשנת 2013, כ-1,700 משפחות בשלושה מינהלים קהילתיים עשו שימוש במיכלי קומפוסט. כיום, בסוף שנת 2014, 2700 משפחות רשומות ומקמפסטות, ועוד אלפי משפחות שאינן רשומות פעילות. בשנה הקרובה מתעתדים מינהלים קהילתיים נוספים לקחת חלק בפרויקט.

למידע נוסף לגבי הפרויקט ניתן לפנות למהפח ירוק קומפוסט ירושלמי
מייל: info@compost.org.il. מספר טלפון להתייעצויות 0546650187


מקורות הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הודעה לתקשורת, ספטמבר 2014; עיריית ירושלים, הודעה לעיתונות, אפריל 2014;


יום שני, 22 בספטמבר 2014

חברו הטוב ביותר של האדם

אלון קופרארד  

ב-4 באוקטובר מצוין בעולם יום בעלי החיים הבינלאומי. המועד נוסד בכנס אקולוגים באיטליה בשנת 1931 ונקבע ביום החג של הקדוש הנוצרי פרנציסקוס מאסיזי שהיה ידוע בערכי האהבה לסביבה ולחי בהם דגל ומכונה בנצרות הקדוש המגן של בעלי החיים והסביבה. לרגל המאורע, שמטרתו לשים במרכז את בעלי החיים עמם אנו חולקים את החיים על כדור הארץ, נבחן את סטטיסטיקת  הכלבים החיים בירושלים בהשוואה לערים אחרות בישראל ובעולם. 
בעיריית ירושלים רשומים 12,300 כלבים, בתל אביב-יפו 25,000 ובחיפה 12,000. בשלוש הערים נרשם רוב של כלבות, אולם בתל אביב-יפו ובחיפה האחוז שלהן גדול יותר (60% לעומת 53% בחיפה ו-52% בירושלים). 
55% מהכלבים והכלבות הרשומים בעיריית ירושלים מסורסים או מעוקרות, זהו שיעור נמוך בהרבה מאשר בתל אביב-יפו, בה 80% מהכלבים והכלבות מסורסים או מעוקרות. חיפה עומדת ביניהן עם 65% כלבים וכלבות שעברו סירוס או עיקור. יתכן שהפער נובע מצביונה המסורתי-דתי יותר של ירושלים, שכן לפי היהדות עיקור וסירוס עלולים להיתפס כהתאכזרות אל בעל החיים. 
בירושלים קיימים 5 מתחמים סגורים בהם ניתן לשחרר כלבים , כלומר 2,470 כלבים על כל מתחם. בתל אביב-יפו לעומת זאת, מוקדשים 70 מתחמים לטובת שחרור כלבים, והצפיפות יורדת בהתאם – 360 כלבים על כל מתחם. בחיפה קיימים 2 מתחמי שחרור כלבים בלבד – 6,000 כלבים למתחם. בתחום זה ירושלים עומדת בין שתי הערים הגדולות האחרות, בפער ניכר מאחורי תל אביב.
אף על פי שמספר הכלבים החיים בירושלים כמעט זהה לזה שבחיפה, מספר הכלבים ביחס לגודל אוכלוסיית ירושלים נמוך יחסית ועומד על 15 כלבים ל-1,000 נפש, לעומת חיפה בה חיים 44 כלבים ל-1,000 נפש. תל אביב-יפו, נמצאת מעל שתי הערים עם 60 כלבים ל-1,000 נפש. יש לציין כי גידול כלבים נפוץ פחות בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית המהוות שיעור ניכר מתושבי ירושלים. 
בעיר סן פרנסיסקו ששטחה הגאוגרפי ומספר תושביה דומים לאלו של ירושלים רשומים כ-120,000 כלבים, כלומר 143 כלבים ל-1,000 נפש. מספר המתחמים הסגורים לכלבים בעיר עומד על 27.
בעיר ניו יורק, חיים 600,000 כלבים. לשם השוואה, במדינת ישראל כולה חיים כ-400,000 כלבים. מספר הכלבים ביחס לגודל אוכלוסיית ניו יורק עומד על 71 כלבים ל-1,000 נפש וקיימים בה כ-170 מתחמים לשחרור כלבים.


מקורות הנתונים:
המרכז הארצי לרישום כלבים
השירות הוטרינרי של עיריית תל אביב
השירות הוטרינרי של עיריית ירושלים
השירות הוטרינרי של עיריית חיפה