יום שני, 20 ביולי 2015

עירוניות חרדית

יועד שחר

בעולם המערבי הולכות וגוברות הקריאות לציפוף ערים, כלומר לשכן יותר אוכלוסייה על כל תא שטח. צפיפות עשויה להיות דבר מבורך: עבור אילו שאין בבעלותם רכב פרטי, למשל, צפיפות גבוהה היא פתרון ולא חסרון מכיוון שחלק גדול ממוקדי העניין נמצאים במרחק הליכה. הצפיפות מעצימה את המפגשים האנושיים והאינטראקציות החווייתיות.

ניתן לצפות שבאזורים קרובים למרכז העיר צפיפות האוכלוסייה תהיה גבוהה יותר, שכן במרכז העיר מתרחשת הפעילות הכלכלית, התרבותית והחברתית של העיר. בבחינת הנתונים הנחה זו שרירה וקיימת: ממוצע הצפיפות בשכונות שמרחקן ממרכז העיר בירושלים אינו עולה על ק"מ אחד הוא כ-19,000 נפשות לקמ"ר, בעוד שבשכונות שנמצאות במרחק 1-2 ק"מ ממנו הצפיפות הממוצעת היא כ-17,000 נפשות לקמ"ר. במרחק 2 ק"מ ויותר הצפיפות הממוצעת יורדת לכ-11,500 נפשות לקמ"ר.

אולם, מהנתונים עולה שעבור מגזרים מסוימים הזיקה למרכז (כלומר, צפיפות אוכלוסין גבוהה בשכונות שקרובות למרכז), משמעותית יותר: השכונות החרדיות שקרובות למרכז צפופות יותר ביחס לשכונות החרדיות שאינן קרובות למרכז. זאת בשונה מהשכונות בהן מתגוררת אוכלוסייה כללית. השכונות הכלליות שקרובות למרכז אינן צפופות יותר באופן מובהק מהשכונות הכלליות שאינן קרובות למרכז.

קווי המגמה בתרשים המצורף מבטאים את השינוי בצפיפות לפי המרחק ממרכז העיר, עבור כל מגזר. ניתן לראות את הזיקה למרכז העיר עבור החרדים, שמתבטאת בצפיפות, וכן עבור האוכלוסיה הערבית. אולם עבור האוכלוסיה הכללית קו המגמה מקביל לציר האופקי, כלומר שאין זיקה משמעותית למגורים בסמיכות למרכז העיר. 
עבור החרדים יתרונות רבים במגורים במרכז העיר – שם נמצאים מרבית המוסדות החרדיים ומרבית בתי העסק. המגורים במרכז העיר לאוכלוסיה שמרביתה אינה מחזיקה ברכב פרטי מאפשרים גם נגישות רגלית למוקדי העניין. הנחות אלו נכונות גם עבור האוכלוסיה הערבית. לגבי האוכלוסיה הכללית, ניתן לשער שאפשרויות הנגישות האחרות שקיימות עבורה, מחליפות את הצורך בקרבה למרכז, ולכן השכונות הקרובות למרכז אינן צפופות באופן משמעותי מהאחרות. בהקשר זה, אורח החיים החרדי תואם מגמות מודרניות של ציפוף והעלאת האינטנסיביות במרכזי הערים. 

יום ראשון, 12 ביולי 2015

הבחירות בירושלים

ליאור להרס

הבחירות מאחורינו וכעת ניתן לנתח את תוצאות הבחירות בירושלים, בהשוואה לתוצאות הארציות ולמערכות בחירות קודמות. 
בבחירות לכנסת ה-20 (2015) הצביעו בירושלים 67% מבעלי זכות ההצבעה – שיעור גבוה יותר מבחירות 2013 (65%) ובבחירות 2009 (65%) אך נמוך משיעור ההצבעה ברמה הארצית (72%). המפלגה שזכתה במספר הקולות הגבוה ביותר בירושלים היתה הליכוד, שזכתה ב-24% - שיעור דומה לתוצאות הארציות (23%). שיעור התמיכה במפלגות החרדיות היה גבוה יותר מהשיעור הארצי – 21% ליהדות התורה (לעומת 5% ברמה הארצית) ו-12% לש"ס (לעומת 6%). לעומת זאת שיעור ההצבעה למפלגות המרכז והשמאל היה נמוך יותר – 10% למחנה הציוני (לעומת 19% ברמה הארצית) ו-4% ליש עתיד (לעומת 9%). שיעור ההצבעה לרשימה המשותפת עמד רק על 1% לעומת 11% ברמה הארצית, כאשר יש לציין כי התושבים הערבים במזרח ירושלים לא מוכרים כאזרחי ישראל ואין להם זכות הצבעה לכנסת. שיעור ההצבעה ל"בית היהודי" (8%) היה גבוה במעט מהשיעור הארצי (7%), שיעור מצביעי מרצ (4%) היה זהה לארצי ושיעורי התמיכה בכולנו ובישראל ביתנו היו נמוכים מהשיעור הארצי (כולנו – 5% לעומת 8%, ישראל ביתנו – 2% לעומת 5%). 

בהשוואה למערכת הבחירות לכנסת ה-19 (2013) ניתן לראות כי הליכוד הגדיל את כוחו בעיר (24% לעומת 21% ל"ליכוד ביתנו", שכלל גם את ישראל ביתנו) והמחנה הציוני התחזק במעט (10% לעומת 9% שקיבלו מפלגת העבודה והתנועה בבחירות הקודמות). לעומת זאת יהדות התורה נחלשה מעט (21% לעומת 22%) וירידה חלה בקרב המצביעים לש"ס (12% לעומת 16%), הבית היהודי (8% לעומת 12%) ויש עתיד (4% לעומת 7%), וזאת בדומה למגמת הירידה שחלה בהצבעה למפלגות אלו ברמה הארצית. את הירידה בתמיכה בש"ס בירושלים בבחירות האחרונות ניתן להסביר בין השאר על רקע שיעור הצבעה גבוה באופן יחסי למפלגת "יחד" של אלי ישי – 7% בירושלים לעומת שיעור של 3% ברמה הארצית. מפלגת מרצ שמרה על כוחה בעיר - 4% בשתי מערכות הבחירות.



יום שלישי, 7 ביולי 2015

סקר שוק

דפנה שמר

בשנים האחרונות ישנה התחזקות תיירותית של שווקים ברחבי העולם. תופעה זו לא פסחה על שוק מחנה יהודה המקומי. בדקנו את תמהיל העסקים בשוק, כדי לראות עד כמה מגמה זו באה לידי ביטוי.
גבולות השוק אינם מוגדרים בצורה ברורה אך אנחנו סימנו אותם לצורך בדיקה זו בין הרחובות יפו מצפון לאגריפס מדרום, עץ חיים (השוק המקורה) ממזרח והשוק העיראקי ורחוב מחנה יהודה ממערב. סה"כ נבדקו 370 עסקים שמתקיימים במרחב של 19 דונם. לשם השוואה בקניון מלחה יש קרוב ל 230 חנויות המתפרסות על כ- 20 דונם בבניין שבו שתיים וחצי קומות מסחר.
עיקר העסקים בשוק הם עדיין עסקים לממכר מוצרי מזון. הדוכן הנפוץ בשוק הוא דוכן הירקות והפירות (82 עסקים), המהווים 22% מהעסקים בשוק. כמו כן ניתן למצוא בשוק 25 פיצוחיות (7% מהעסקים), 22 אטליזים (6% מהעסקים), 18 מאפיות ו- 18 חנויות תבלינים (5% כל אחד), 12 חנויות דגים (3%), 9 מעדניות ו 7 דוכני חמוצים. כל אלו מהווים מעל למחצית מהעסקים בשוק (52%).
בשוק קיים מגוון רחב של עסקים: ישנן 24 חנויות עם בגדים ואביזרים, 15 חנויות כלי בית,  3 חנויות עם אביזרים לטלפון סלולרי, 3 חנויות תכשיטים, 2 תחנות לוטו ובית כנסת אחד (הנמצא ברחוב האגוז).
ישנם ריכוזים של חנויות באזורים מסוימים, כך למשל אם חשקה נפשכם בדג, סיכוי גדול שתרכשו אותו ברחוב התפוח, שבו 4 חנויות דגים (ועד לאחרונה שכנה שם חנות דגים חמישית) - שליש מחנויות הדגים בשוק. אם אתם מעוניינים לקנות בשר, סביר שבדקתם את רחוב החרוב, שבו 5 אטליזים, רבע מהאטליזים בשוק. בשוק העיראקי ובשוק הגרוזיני ישנם ריכוזים גבוהים של חנויות לירקות ופירות.
במידה ורציתם לנוח ולאכול משהו בשוק, את המגוון הרחב ביותר של מסעדות/פאבים תמצאו בפינת הרחובות התות והאגוז, שם קיימים 14 עסקים הנעים בין פלאפל, קובה, פיש אנד צ'יפס וג'חנון. בשוק פועלות 4 רשתות מזון, שלושה דוכני פלאפל ודוכן גלידה אחד. פתיחת חלק מהמסעדות והפאבים בשוק הרחיבו את שעות הפעילות מעבר לשעות סגירת הדוכנים, לשעות מאוחרות יותר.
אם קבעתם להיפגש ליד חנות התבלינים האתיופית כדאי להיות יותר ספציפיים, בכל אחד מהרחובות: השזיף, האפרסק ואליהו בנאי, המקבילים זה לזה, ישנה חנות אתיופית לתבלינים, לקטניות ולמוצרים יבשים לבישול. כל הממצאים נכונים לזמן בו הסתובבנו בשוק ובדקנו את המצב, לאחר שהסתייענו כבסיס בשירות street view של גוגל. 

לא יודעים לגביכם, אנחנו נהיינו רעבים. נתראה במחניודה?