יום רביעי, 29 ביוני 2016

זמנית, לא בשימוש

יועד שחר
מכון ירושלים לחקר ישראל  www.jiis.org.il

העיר המודרנית משמשת אותנו, תושביה, במגוון דרכים. אנו מתגוררים, עובדים, מבלים, מתחנכים ומטיילים בה. בעבר לא הייתה הפרדה חדה בין השימושים השונים במרחב אך במהלך המאה ה-19 החלו להפריד מרחבית בין השימושים השונים בתוך העיר בכדי להימנע ממטרדים ופגיעה של שימושי קרקע מסוימים באחרים.
הרשויות השונות בישראל מכילות הרכב שונה של שימושי קרקע, והרכב זה מצביע במידה רבה על אופייה של העיר. כך למשל, רשות מקומית שיש לה שיעור גבוה במיוחד של מגורים תשמש בעיקר כפרבר שינה שתושביו עובדים ומבלים בערים אחרות. שימושי הקרקע משפיעים רבות על המצב החברתי כלכלי בערים. אנו נצפה, למשל, שברשות מקומית שיש לה שטחי תעשייה רבים, אשר מהווים מקור תעסוקה עיקרי, תושבים רבים יועסקו בענף התעשייה כעובדי צווארון כחול. לעומתה, רשות מקומית שעשירה בשטחי משרדים, תשמש בית לעובדים רבים במקצועות חופשיים. הרכב שימושי הקרקע משפיע באופן משמעותי גם על התקציב העירוני. התקציב מתבסס על תשלומי הארנונה מהדירות ומהנכסים בעיר. אלא שישנם נכסים שמניבים ארנונה גבוהה יותר מאחרים – שטחי מסחר מניבים ארנונה גבוהה בהרבה משטחי מגורים. כלומר, הרכב שימושי הקרקע קובע במידה רבה את הבסיס הכלכלי העירוני.
ירושלים היא השנייה בגודלה מבחינת שטח השיפוט, לאחר דימונה. היא משתרעת על כ-125 קמ"ר. גדולה בהרבה מתל אביב עם שטח שיפוט של 52 קמ"ר ומחיפה עם 65 קמ"ר. יחד עם זאת, רק 47% משטחה הוא בנוי לעומת 73% מהשטח בתל אביב ו-55% בחיפה. הפערים הגדולים בין הערים בולטים כשאנו מטילים זרקור על האופן שבו מתחלק השטח הבנוי לשימושים השונים.
מבין הערים הגדולות שמונות למעלה מ-200,000 תושבים, ירושלים מקדישה הכי הרבה קרקע מתוך השטח הבנוי שלה למגורים (71% מכלל השטח הבנוי). מדובר באחוז גבוה ביחס למצופה מהעיר הגדולה בארץ שהיא גם גלעין של מטרופולין. באשדוד וחיפה שטח המגורים הוא הנמוך ביותר באחוזים, מבין הערים הגדולות, מתוך השטח הבנוי.  ערים אלו עשירות בשטחי תעשייה ובשטחי תשתיות ותחבורה בעקבות הנמלים.
בנוסף, בולט במיוחד ההבדל באחוז השטחים המוקדשים למסחר ולמשרדים בקרב הערים הגדולות. רק 6% מהשטחים הבנויים בירושלים משמשים למסחר ומשרדים בעוד שבתל אביב עומדים שטחים אלו על 17% מהשטח הבנוי – כמעט פי 3. בחיפה 13% מהשטחים הבנויים משמשים למסחר ולמשרדים, פי 2 מירושלים.  

שטחי המסחר והמשרדים משמעותיים במיוחד לתקציב הרשות המקומית משום שהארנונה שלהם גבוהה משאר שימושי הקרקע. מכיוון שרוב ההכנסות העצמיות של העירייה מבוססות על תשלומי הארנונה, המוטיבציה להגדלת שטחי המסחר והמשרדים ברורה. זו כנראה הסיבה שהתכניות הגדולות בפיתוח העיר מתייחסות לרובע העסקים שקורם עור וגידים בכניסה לבירה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שייעוד הקרקע לשטחי מסחר ומשרדים אינו מבטיח את שימושו ככזה. גם אחרי שמייעדים קרקע לשימוש מסוים, ובטרם מדפיסים את חשבונות הארנונה המניבה, יש לתמרץ חברות ובעלי עסקים להגיע ולהתיישב ברובע החדש ולהגשים את הייעוד המיוחל. 



יום שני, 6 ביוני 2016

זה הגיל שלי

עומר יניב
מכון ירושלים לחקר ישראל  www.jiis.org.il

בירושלים חיים כיום כ-840 אלף תושבים והיא העיר עם מספר התושבים הרב בישראל. בגלל הרכב האוכלוסייה הייחודי של ירושלים, ניתן לראות כי הרכב הגילאים בעיר שונה מהרכב הגילאים הארצי ומערים נוספות. מבין הערים הגדולות בישראל (מעל 100 אלף תושבים), אוכלוסיית ירושלים היא שנייה רק לאוכלוסיית בני-ברק כעיר בה חיה האוכלוסייה הצעירה ביותר: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מעל לשליש מתושבי העיר הם מתחת לגיל 14, לעומת פחות מ-20% בתל-אביב וחיפה, כאשר באוכלוסיית ישראל עמד אחוזם של ילדים מתחת לגיל 14 על 28%. לעומת זאת, רק 15.5% מתושבי ירושלים הם בני 55 ומעלה, לעומת כמעט חמישית מתושבי ישראל, כרבע מתושבי תל-אביב ו-31.4% מתושבי חיפה. הגיל החציוני בירושלים עמד בשנת 2015 על 23.7 שנים, לעומת ישראל, בה עמד הגיל החציוני על 29.7. בתל-אביב וחיפה, לשם השוואה, עומד הגיל החציוני על 35.3 ו-38.1 שנים בהתאמה. 
בחלוקה בתוך בירושלים, ניתן לראות כי הגיל החציוני של תושביהּ היהודים של העיר, העומד על 25.7 שנים, גבוה מזה של התושבים המוסלמים, שגילם החציוני הוא 20 שנים. הגיל החציוני של תושבי מערב-ירושלים גבוה מזה של תושבי מזרח העיר, 26.3 שנים לעומת 22.3. גילן החציוני של הנשים בירושלים עומד על 24 שנים, והוא גבוה מזה של הגברים, העומד על 22 שנים.
מבחינה של השכונות בירושלים, לפי נתוני העירייה, ניתן לראות כי השכונות הצעירות בעיר, בהן האחוז הגבוה ביותר של תושבים מתחת לגיל 21, הן מקרב השכונות החרדיות ושכונות מזרח-ירושלים, ובראשן מאה שערים (61% מתושבי השכונה), רמת-שלמה (61%) וכפר-עקב (59%). במספרים מוחלטים, מספר הצעירים המתגוררים בשכונה הוא הגבוה ביותר בשכונת רמות (25,440 תושבים), שועפט (19,630) ורוממה (18,340). השכונות בהן נמצא האחוז הגבוה ביותר של תושבים מבוגרים, בגילאי 61 ומעלה, הן טלביה (36%), המושבה הגרמנית (31%) ורחביה (29%). במספרים מוחלטים, מספר התושבים המבוגרים הרב ביותר נמצא בשכונות פסגת-זאב (6,390), גילֹה (6,090) ורמות (4,600). 

יום ראשון, 22 במאי 2016

קצת על לידות שקטות

אראלה גנן      
מכון ירושלים לחקר ישראל  www.jiis.org.il

בשנת 2011 נולדו בישראל 166,296 תינוקות חיים, ושיעור הפריון הכולל, כלומר מספר ילדים ממוצע לאישה, עמד על 3.0. בירושלים מספר התינוקות החיים שנולדו עמד על 26,577, ושיעור הפריון עמד על 3.94, בעיקר עקב אחוזי הילודה הגבוהים במגזר הערבי והחרדי. 
כאשר מדברים על לידת תינוקות, נוהגים להזכיר פחות את המקרים העצובים והטראגיים של לידת מת. משרד הבריאות פרסם הנחיות המסייעות להורים במצבים אלו. בהנחיות אלו, קיימת הבחנה בין הפלה טבעית ללידת מת, אשר נקבעת כאשר מתקיים אחד משני הקריטריונים הבאים: נולד עובר מת במשקל 500 גרם ומעלה, או התרחשה לידה החל מהשבוע ה-22 להריון כאשר משקל העובר אינו ידוע. מקרים אלו נדירים סטטיסטית: בישראל, מתוך 167,188 לידות בשנת 2011, "רק" 892 תינוקות נולדו ללא רוח חיים, כלומר 0.53%, או במילים אחרות, שיעור לידות המת עומד על 5.3 מתוך 1000 לידות.
במחוז ירושלים 139 תינוקות נולדו מתים, 0.52%, שיעור של 5.2, ואילו בעיר ירושלים עצמה שיעור לידות המת עומד על 5.1 מתוך 1000 עם 113 מיתות. בתל אביב השיעור הוא 5.5, ואילו באשדוד ובחיפה מדובר על 6.1 ו-6.9 לידות מת בהתאמה.

מה לגבי הפסקות הריון? הפסקת הריון יזומה (הפלה), מבוצעת באופן חוקי בישראל רק באישורן של ועדות להפסקת הריון. שיעור הפניות לוועדות אלו בישראל עמד על 10.3 ל-1000 נשים בשנת 2011 (השיעור מחושב עבור נשים בגיל הפריון, 15-49). במחוז ירושלים ובעיר ירושלים שיעור הפניות הוא הנמוך ביותר בארץ (5.7 פניות ברמת המחוז, ו-4.8 פניות בלבד ברמת העיר). פניות להפסקת הריון מאושרות במקרים שונים, ביניהם הריונות בהם גיל האישה הוא פחות מגיל הנישואין (עד 17), הריונות בהם האישה איננה נשואה או שההיריון הוא לא מנישואין. עם זאת, נשים נשואות שנכנסו להריון לא רצוי, ממולכדות על ידי החוק. בשנת 2012, 43.7% מהנשים שפנו לועדה להפסקת הריון היו נשואות, כאשר הפניה לוועדה מתרחשת לרב בחודש השני להריון (בגיל עובר ממוצע של 8.2 שבועות). עם זאת, הוועדה להפסקות הריון נוטה לאשר את הפניות אשר מגיעות אליה- 98.8% מהפניות אושרו ב-2012. עוד מתברר שיש פער בין מספר ההפלות המאושרות על ידי הוועדה, לבין מספר ההפלות המתקיימות בפועל. (בשנת 2010, מתוך 21,363 פניות, אושרו 20,809 ובוצעו 19,531). 



מקורות: