יום שישי, 1 ביוני 2018

חלית? נפצעת? לך לקופת חולים

ליאור רגב

החודשים האחרונים של שנת 2017 היו קשים לבריאות העם היושב בציון. החורף, וליתר דיוק היעדר החורף, והיובש ששימש לו בן לוויה, נתן את אותותיו בקרב הורים וילדים שסבלו ביחד. השפעות התכופות, הוירוסים והחיידקים שלא נטשו משמרת, עלו להתקפה, לא הרפו, והתישו את כולנו. לפי כתבה שפרסמה רותם אליזרע ב- ynet, הם גרמו לעלייה של 10% בימי המחלה שפדו העובדים בישראל בהשוואה ל- 2016.

ובכן, לאן הולכים כשחולים? למרפאה. מכוח חוק כל תושב ישראלי זכאי לשירותי בריאות, אותן מספקות קופות החולים. המשמעות של כל מבוטח לקופות הוא כסף, ולא מעט ממנו. הביטוח הלאומי משלם לקופות לפי מפתח חלוקה שקבוע בתקנות, בנוסף לתשלומים על ביטוחים מורחבים, ניתוחים, טיפולים ועוד. כך, כל קופה עושה מאמצים למשוך אליה מבוטחים חדשים ולהגדיל את עלות הביטוחים שכל מבוטח רוכש.


יום שישי, 11 במאי 2018

תעסוקת נשים ערביות בירושלים

ימית נפתלי

כ- 37% מאוכלוסיית העיר ירושלים בגילאי 15 ומעלה הם ערבים. אוכלוסיה זאת מאופיינת במשקי בית גדולים, בממוצע 5.2 בני משפחה, ותחולת עוני גבוהה, המגיעה ל- 82% בעוד שבירושלים תחולת העוני עומדת על 49%. שיעור תחולת העוני הגבוה בקרב האוכלוסייה הערבית מיוחס בעיקר להשתתפות נמוכה בכוח העבודה בקרב נשים ערביות, ולתעסוקה לא מקצועית המאופיינת ברמות שכר נמוכות. שיעור התעסוקה של נשים ערביות במזרח ירושלים נמוך באופן משמעותי  משיעור תעסוקת הגברים הערבים וגם בהשוואה לשיעור התעסוקה של נשים ערביות בישראל בכלל. לפי השנתון הסטטיסטי לירושלים העתיד לצאת ביום ירושלים הקרוב, בשנת 2016 עמד שיעור הנשים הערביות המשתתפות בכוח העבודה בירושלים, בטווח הגילים 64-25, על 22% בלבד, לעומת 35% בקרב נשים ערביות בישראל. 


יום שישי, 27 באפריל 2018

שמות ילדים, חלק ב' -- בנים

עומר יניב

מזל טוב! זה בן! איך קוראים לו? אם הוא נולד בירושלים בשנת 2016, קיים סיכוי טוב ששמו היה דוד, מפני שזה היה השם הנפוץ ביותר בקרב בנים יהודים בשנה זו, בה זכו 287 בנים להיקרא בשם זה. בשונה מבירושלים, השם הנפוץ לבנים יהודים בישראל היה נועם, בעוד שהשם דוד הגיע למקום השני (בקרב הבנים המוסלמים בישראל היה השם מוחמד הנפוץ ביותר, שהיה גם השם הפופולארי בקרב כלל הבנים בישראל). השם נועם עבור בנים גם היה השם הפופולארי ביותר בחלק מהערים בישראל דוגמת חיפה, באר שבע וראשון לציון, בעוד שבירושלים נמצא השם נועם במקום ה-16 ברשימת שמות הבנים היהודים. בתל-אביב, היו השמות אוֹרי או אוּרי (שנכתבים ללא הבדל באיות בעברית) הנפוצים ביותר.

יום שישי, 20 באפריל 2018

שמות ילדים, חלק א' -- בנות

עומר יניב

מזל טוב! זו בת! איך קוראים לה? אם היא נולדה בשנת 2016 בירושלים, יש סיכוי טוב ששמה היה שֹרה, מפני שזה היה השם הנפוץ ביותר בקרב בנות יהודיות בשנה זו, בה 232 בנות שזכו להיקרא בשם זה. בשונה מבירושלים, השם הנפוץ ביותר בישראל היה תמר, והשם שרה הגיע בישראל למקום השמיני (בקרב הבנות המוסלמיות בישראל היה השם הנפוץ ביותר מרים).


יום שישי, 13 באפריל 2018

ישיבות תיכוניות

תהילה ביגמן

בשנים האחרונות גובר בקרב הציבור החרדי בישראל הביקוש ללימודים בישיבות תיכוניות, בהן התלמידים לומדים, לצד לימודי הקודש גם לימודים כלליים, וניגשים לבחינת הבגרות. הביקוש הזה מלמד על תהליכי עומק שמתרחשים בחברה החרדית, המסמלים רצון להשתלבות במעגל העבודה. שנובע מהשאיפה להתפרנס בכבוד, ולעיתים מתוך רצון להיות חלק משמעותי יותר בתרבות הישראלית הכללית.



יום שישי, 6 באפריל 2018

גם שם אהיה לבד?


אראלה גנן

הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2016, הציג למשיבים לו את השאלה הבאה: "האם יש מצבים בהם את.ה מרגיש.ה בדידות?". בעת הכנת הטור השבועי, נתקלתי בשאלה הזו, ותהיתי – האם אני הייתי משיבה בכנות לשאלה כזו? ועוד של סקר מטעם המדינה? מה מארבע האפשרויות (לעיתים קרובות; לפעמים, מידי פעם; לעיתים רחוקות; אף פעם לא) הייתי מסמנת? אני לא בטוחה, אבל בינתיים, הנה מה שהנתונים הקיימים מגלים לנו.


יום שישי, 30 במרץ 2018

מלאי תכנוני למגורים

יאיר אסף-שפירא

על מנת לבנות דירות יש צורך בתכנון. כאשר יש מחסור בדירות עולה השאלה האם המחסור מקורו בתכנון בהיקף נמוך מדי, או שקצב הבנייה איטי מדי, והיא אינה מצליחה להדביק את קצב התכנון. דיון זה עומד בבסיס הויכוח על עתיד הותמ"ל – הועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור. בעקבות החלטת ממשלה שקבעה זאת, מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל מנגישים לציבור דרך אתר data.gov.il מאגר הכולל את כלל יחידות הדיור (דירות) הקיימות "על הנייר" בתכניות בשלבי תכנון שונים. מאגר זה הוא המלאי התכנוני למגורים. ניסינו לבחון מה היקף יחידות הדיור הנמצאות בתכנון בירושלים.



יום שישי, 23 במרץ 2018

נשים בהייטק


שחר בר

תעשיית ההייטק מזוהה כמנוע צמיחה חשוב של המשק הישראלי, ובשנים האחרונות אנו עדים לצמיחה משמעותית של תעשייה זו בירושלים. מספר חברות ההיי-טק בעיר גדל בצורה רציפה החל משנת 2013, כאשר סה"כ חל גידול בשיעור של 52% במספרן, והתעשייה בירושלים מהווה כ-6%  מכלל תעשיית ההיי-טק הישראלית. בשנת 2017 חל גידול של כ-100 סטרטאפים בעיר, זאת בדומה לכל שנה בשלוש שנים האחרונות. נשאלת השאלה האם הגידול בתעשיית ההיי-טק הירושלמית אף מתבטא באחוז הנשים המועסקות בתחום? נראה שלא תמיד. 

84% מכלל חברות ההיי-טק בירושלים הן חברות קטנות המעסיקות עד 20 עובדים. אחוז הנשים מתוך כלל התעשייה בעיר עומד על 39% אך יש לזכור כי נשים לא פעם מועסקות בתפקידים אדמיניסטרטיביים ולא בתפקידים מקצועיים.  בחברות חדשות לעומת זאת, רק 29% מכלל המועסקים הן נשים, וההבדל נובע מהרכבן של החברות החדשות. חברות חדשות נוטות להעסיק עובדים בתפקידים מקצועיים בלבד, משום שאין להן צורך במחלקות תומכות, ולכן אחוז הנשים בהן נמוך יותר. כמו כן, נתונים מראים לנו שאחוזי הנשים היזמיות הם מזעריים, וניתן להניח אם כך שזוהי סיבה נוספת להבדל בין חברות חדשות לחברות ותיקות. מתוך הנשים שמועסקות בתעשיית ההייטק הירושלמית, 61% מועסקות בתפקידים מקצועיים. בחברות חדשות לעומת זאת, 71% מהנשים מועסקות בתפקידים מקצועיים- זאת בהתאם להרכבן של חברות חדשות. 

סך העובדים המועסקים בתעשיית ההיי טק הישראלית עלה בין 2013 ל-2016 מ-272.2 אלף ל-310.3 אלף, אך אחוז הנשים מתוך כלל המועסקים נשאר יציב ברוב אזורי ישראל. בתל אביב מהוות נשים כשליש מהמועסקים, וניתן לראות שלא היה שינוי משמעותי בשנים האחרונות. בירושלים לעומת זאת אנו עדים לשיפור בייצוג של נשים בתעשייה ההיי-טק כאשר בשנת 2016 עמד אחוז הנשים בהייטק על 39%, גידול של שלוש נקודות אחוז משנת 2013 (אז עמד השיעור על 36%). סקטור אחד בו נשים מהוות את מירב המועסקים הוא סקטור הביו-טק. מתוך כלל העובדים בחברות ביו-טק חדשות , 59% הן נשים.  הסבר אפשרי להבדל בין התעשיות הוא בחירתן של נשים ללמוד מקצועות הרלבנטיים לסקטור הביו-טק, כגון מדעי החיים, יותר מאשר מקצועות הרלבנטיים לשאר ענפי ההיי-טק, מדעי המחשב לדוגמא.