תחצ בערים הגדולות

יאיר אסף-שפירא

מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

בעיר גדולה, תחבורה ציבורית (תח"צ) טובה היא מרכיב קריטי, המאפשר, בנוסף לניידות, גם פיתוח כלכלי, חיי חברה, מסחר ותרבות, ועוד. בבואנו לבחון את איכות התח"צ בעיר, בפנינו שתי אפשרויות: בדיקת צד ההיצע ובדיקת צד הביקוש. הפעם נתבונן בצד הביקוש.

בסקר החברתי הנערך מדי שנה על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נשאלים המשתתפים האם הם משתמשים בתח"צ, ומה רמת שביעות הרצון שלהם ממנה. בשנים 2013-14 (ערכנו ממוצע להקטנת השגיאות) ענו 69% מתוך תושבי ישראל בני 20 ומעלה, שהם משתמשים בתח"צ. אחוז זה נראה גבוה ביחס למדינה בה האוכלוסייה מפוזרת, ואין רשת מפותחת של תח"צ, אך ניכר כי הוא במגמת ירידה. בשנים 2005-06 ענו 73% שהם משתמשים בתח"צ, כלומר שישנה ירידה של 3 נקודות אחוז בשמונה השנים האחרונות בשיעור המשתמשים.

ניתן היה לצפות כי בערים הגדולות שיעור המשתמשים יהיה גבוה. הדבר נכון לגבי ירושלים, חיפה, אשדוד ופתח-תקווה (בהן שיעור המשתמשים הוא 84%, 79%, 78%, ו-71% בהתאמה), ואינו נכון לגבי ראשון-לציון ותל-אביב – יפו (63% ו-65% בהתאמה). ניכר שבירושלים השיעור גבוה במיוחד (כאמור, 84%, או 390,000 משתמשים מתוך 464,000 בני 20+), וניתן להניח שהגורמים לכך כוללים בין השאר את היותה של ירושלים עיר גדולה מאוד בשטחה, שחלק משכונותיה אינן במרחק הליכה ממרכזי פעילות; בנוסף לאוכלוסייה גדולה של צעירים; לאוכלוסייה גדולה החיה בתנאים של מעמד חברתי-כלכלי נמוך; ולרשת תחבורה ציבורית מפותחת ביחס לערים בישראל.

ייתכן כי הרפורמות בירושלים ובחיפה, ובמיוחד פתיחת הרכבת הקלה, הן שגרמו לכך שמבין הערים הגדולות רק שתי הערים הללו נמצאות במגמת עלייה בשיעור המשתמשים בתח"צ. בחיפה נרשמה בשמונה השנים האחרונות עלייה של 4 נקודות אחוז, ובירושלים עלייה של נקודת אחוז אחת. ביתר הערים הגדולות נרשמה ירידה של 1-4 נקודות אחוז בשיעור השימוש בתח"צ.

ומה לגבי שביעות הרצון משירותי התחבורה הציבורית? ריבוי המשתמשים בתח"צ בירושלים אינו קשור, כפי הנראה, לשביעות רצון. רק 45% ממשתמשי התח"צ בעיר ציינו שהם מרוצים או מרוצים מאוד מהשירות, לעומת 58% בישראל, ו-67%-75% ביתר הערים הגדולות. שיעור שביעות הרצון הנמוך, יחד עם שיעור שימוש גבוה במיוחד, מראה כי יש בעיר קהל משתמשים גדול "שבוי", כלומר משתמש בתח"צ בגלל ההכרח.

גם המגמה לאורך שנים איננה של שיפור, ומאז 2005-06 (טרם פתיחת הרכבת הקלה) נרשמה בירושלים,  ירידה של 10 נקודות אחוז בשיעור שביעות הרצון. ירידה בשיעור שביעות הרצון נרשמה גם ביתר הערים הגדולות למעט אשדוד, וגם בישראל כולה.

מצד שני, כשמדברים על ירושלים חשוב לזכור כי הרכבת הקלה עודנה בשלביה הראשוניים, קווים נוספים נבנים והקו הקיים בדרך להתארכות ולכן אולי יש פתח לאופטימיות בנוגע לעתיד חווית השימוש בתח"צ בעיר.

קח את המפתחות, הבעלות על שמי

ליאור רגב
מכון ירושלים לחקר ישראל  www.jiis.org.il

בחודש אוגוסט האחרון, לאחר שנים רבות של תכנון ועיכובים, החלו עבודות הקו הראשון (הקו האדום) של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב. עבודות התשתית המורכבות, המתבצעות בליבו של המטרופולין, העלו את חששם וחמתם של הסוחרים ובעלי העסקים מפני פגיעה בפרנסתם, והדרת רגליהם של הלקוחות. ניסיון הפעלת הרכבת הקלה בירושלים מלמד על חבלי הלידה הצפויים והקשיים בהקמת קו תחבורה בשטח בנוי המתפקד כמרכז עירוני.

מערכת התחבורה הציבורית העירונית, הגם שהשתפרה רבות בשנים האחרונות, אינה מפותחת כבערים מערב אירופאיות. הניידות המוגבלת, נוסף על העדר תחבורה ציבורית בשבתות מובילה רבים לרכוש רכב פרטי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בשנת 2014 היו רשומים בישראל למעלה מ- 2.1 מיליון רכבים. כ- 83% (קרוב ל- 1.8 מיליון) מתוכם רכבים פרטיים (כלי רכב שאינם ציבוריים או מסחריים), והיתר מוניות, משאיות, אוטובוסים, מיניבוסים ורכבים דו גלגליים.

בסיווג לפי יישובים, נראה שלמרות שמספר משקי הבית בירושלים גדול ב- 23 אלף ממספר משקי הבית בתל אביב (210 אלף ו- 186 אלף בהתאמה), מספר הרכבים הפרטיים הרשומים בירושלים נמוך בכ- 25% ממספר הרכבים בתל אביב (כ- 161 אלף בירושלים בהשוואה ל- 214 אלף בתל אביב).

ראשון לציון, כנראה בשל היותה עיר פרברית שרבים מתושביה עובדים במטרופולין, מחזיקה בשיא מספר הרכבים הפרטיים, עם ממוצע של 1.18 רכבים למשק בית. תל אביב אחריה עם 1.15 רכבים למשק בית וחיפה שלישית עם 0.93. ממוצע הרכבים למשק בית בירושלים עומד על 0.77 וגבוה מעט מישראל – 0.76.

ניתן לחשוב על כמה סיבות לכמות הרכבים העודפת בתל אביב: תושבי ירושלים עניים יותר באופן ממוצע, ולפיכך מסוגלים פחות לעמוד בהוצאות הרכב. בנוסף, תל אביב מהווה מרכז עסקים ופרופיל תושביה מורכב מיותר בעלי מקצועות חופשיים המוכנים ויכולים לשלם תמורת הניידות והחיסכון בזמן.

עם זאת, מדובר בהסבר חלקי; גודשי התנועה הם מנת חלקה של תל אביב כעיר הגלעין של המטרופולין באותה מידה שערי גלעין אחרות ברחבי העולם מתמודדות עם עומסי תנועה מתמשכים. כלומר, במידה שאתה גר בעיר הפנימית, לא בטוח שרכב יקל על הניידות שלך ברחבי העיר. בוודאי אם קו רכבת קלה הולך ונחפר בה; סיבה נוספת, אם כן, נעוצה בשיטת שיוך הרכבים לכתובת: הלמ"ס מסווגת את הרכבים על פי כתובתו של בעל הרכב. מסיבה זו, בתל אביב רכבים רבים אשר למעשה רשומים על שם חברות פרטיות הפעילות בעיר, נוסף על רכבים בבעלות המדינה וחברות ליסינג. לסיכום, באופן בלתי אמצעי, מספר הרכבים מצביע על הפעילות הכלכלית בעיר, ומהווה מדד נוסף לעוצמתה הכלכלית של עיר.