יום רביעי, 27 בינואר 2016

קח את המפתחות, הבעלות על שמי

ליאור רגב
מכון ירושלים לחקר ישראל  www.jiis.org.il

בחודש אוגוסט האחרון, לאחר שנים רבות של תכנון ועיכובים, החלו עבודות הקו הראשון (הקו האדום) של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב. עבודות התשתית המורכבות, המתבצעות בליבו של המטרופולין, העלו את חששם וחמתם של הסוחרים ובעלי העסקים מפני פגיעה בפרנסתם, והדרת רגליהם של הלקוחות. ניסיון הפעלת הרכבת הקלה בירושלים מלמד על חבלי הלידה הצפויים והקשיים בהקמת קו תחבורה בשטח בנוי המתפקד כמרכז עירוני.

מערכת התחבורה הציבורית העירונית, הגם שהשתפרה רבות בשנים האחרונות, אינה מפותחת כבערים מערב אירופאיות. הניידות המוגבלת, נוסף על העדר תחבורה ציבורית בשבתות מובילה רבים לרכוש רכב פרטי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בשנת 2014 היו רשומים בישראל למעלה מ- 2.1 מיליון רכבים. כ- 83% (קרוב ל- 1.8 מיליון) מתוכם רכבים פרטיים (כלי רכב שאינם ציבוריים או מסחריים), והיתר מוניות, משאיות, אוטובוסים, מיניבוסים ורכבים דו גלגליים.

בסיווג לפי יישובים, נראה שלמרות שמספר משקי הבית בירושלים גדול ב- 23 אלף ממספר משקי הבית בתל אביב (210 אלף ו- 186 אלף בהתאמה), מספר הרכבים הפרטיים הרשומים בירושלים נמוך בכ- 25% ממספר הרכבים בתל אביב (כ- 161 אלף בירושלים בהשוואה ל- 214 אלף בתל אביב).

ראשון לציון, כנראה בשל היותה עיר פרברית שרבים מתושביה עובדים במטרופולין, מחזיקה בשיא מספר הרכבים הפרטיים, עם ממוצע של 1.18 רכבים למשק בית. תל אביב אחריה עם 1.15 רכבים למשק בית וחיפה שלישית עם 0.93. ממוצע הרכבים למשק בית בירושלים עומד על 0.77 וגבוה מעט מישראל – 0.76.

ניתן לחשוב על כמה סיבות לכמות הרכבים העודפת בתל אביב: תושבי ירושלים עניים יותר באופן ממוצע, ולפיכך מסוגלים פחות לעמוד בהוצאות הרכב. בנוסף, תל אביב מהווה מרכז עסקים ופרופיל תושביה מורכב מיותר בעלי מקצועות חופשיים המוכנים ויכולים לשלם תמורת הניידות והחיסכון בזמן.

עם זאת, מדובר בהסבר חלקי; גודשי התנועה הם מנת חלקה של תל אביב כעיר הגלעין של המטרופולין באותה מידה שערי גלעין אחרות ברחבי העולם מתמודדות עם עומסי תנועה מתמשכים. כלומר, במידה שאתה גר בעיר הפנימית, לא בטוח שרכב יקל על הניידות שלך ברחבי העיר. בוודאי אם קו רכבת קלה הולך ונחפר בה; סיבה נוספת, אם כן, נעוצה בשיטת שיוך הרכבים לכתובת: הלמ"ס מסווגת את הרכבים על פי כתובתו של בעל הרכב. מסיבה זו, בתל אביב רכבים רבים אשר למעשה רשומים על שם חברות פרטיות הפעילות בעיר, נוסף על רכבים בבעלות המדינה וחברות ליסינג. לסיכום, באופן בלתי אמצעי, מספר הרכבים מצביע על הפעילות הכלכלית בעיר, ומהווה מדד נוסף לעוצמתה הכלכלית של עיר.





2 comments:

  1. מספיק סיבוב קצר בשכונות החרדיות בירושלים לראות שהבעלות במגזר הזה על רכבים היא נמוכה ביותר. מגזר שאינו קיים בתל אביב

    השבמחק
  2. על פי נתוני השנתון שלנו, המבוססים על הסקר החברתי של הלמ"ס,

    האוכלוסייה החרדית בירושלים הבוגרת בירושלים (מעל גיל 20) מהווה כ- 34% מתוך האוכלוסייה היהודית בעיר.

    בתל אביב, האוכלוסייה החרדית מתוך האוכלוסייה היהודית מהווה כ- 2%. נתון זה מבוסס הערכה, כיוון שמספר המשיבים לסקר העונים על ההגדרה נמוך מדי.

    לגבי בעלות על רכבים, ארצית, 36.6% ממשקי הבית החרדיים מחזיקים בבעלותם רכב, לעומת יותר מ- 70% לכל היתר, דתיים, מסורתיים וחילונים.

    אין נתון שאפשר להסתמך עליו בחלוקה לפי ערים, כיוון שאחוז המשיבים בהתפלגות זו נמוך מדי.

    השבמחק