דתלשים וחוזרים

נכסי העירייה; נכסי הציבור

רות אברהם

נכסי עירייה הם נכסים הנמצאים בבעלות או בשכירות של העירייה ומנוהלים על ידיה. אלו הם בעצם משאב עירוני נדיר ורובם נמצאים בשימוש מחלקות העירייה השונות או עמותות המקבלות אותם בהליך של הקצאת קרקעות. 

בשנת 2012 גיבשו "הסדנא לידע ציבורי" בשיתוף תנועת "התעוררות" רשימה של נכסי עירייה בירושלים. הרשימה מונה 2590 נכסים ששטחם הכולל הינו כ-3400 דונמים, שהם כ- 3% משטחה הכולל של ירושלים. 68% מתוך הנכסים שמופו משמשים מוסדות חינוך ביניהם: גני ילדים, בתי ספר יסודיים ותיכוניים, ישיבות, אולפנות ועוד; 11% משמשים לצרכי קהילה, ספורט, נוער ורווחה; 8% הם מקלטים; ה-13% הנותרים מתחלקים בין גופי תרבות, ספריות, תחנות טיפות חלב, משרדים, מחסנים וכו'.

תושבי מזרח ירושלים מהווים 37% מאוכלוסיית העיר, עם זאת רק כ-10% מתוך נכסי העירייה ממוקמים באזור זה. בשכונות חרדיות שאוכלוסייתן מהווה כ-20% מתושבי העיר, ממוקמים כ- 25% מתוך הנכסים שמופו. בשכונות מזרח העיר ישנם פחות משני נכסים לאלף תושבים. בשכונות החרדיות והשכונות הגדולות בהן: גילה, פסגת זאב והר חומה ישנם 2-5 נכסים לאלף תושבים בשכונות דרום העיר המאופיינות באוכלוסייה חילונית בהן: בקעה, קריית יובל, עין כרם ומקור חיים יש 5-8 נכסים לאלף איש. הממוצע העירוני עומד על 3.2 נכסים לאלף איש.

100% מתוך גופי התרבות והספריות העירוניות ממוקמים במערב העיר, רק 5% מגופי הקהילה, הנוער והספורט ממוקמים במזרח העיר ורק 3 תחנות לבריאות האם והילד, המהוות 5% מכלל התחנות בעיר, ממוקמות במבני עירייה במזרח העיר. והמקלטים? רק 2 מתוך 196 במזרח העיר.

מיפוי הרחובות, המוסדות והמבנים המזרח העיר מוגבל ולכן יתכן וחלה סטייה בהליך הקידוד הגיאוגרפי של הנכסים. כמו כן, הניתוח התבסס על כמות המבנים ולא שטחם – מה שיכול לגרום לסטייה כיוון שבית ספר ובו אלפי תלמידים כמובן גדול בהרבה בשטחו משטח של צהרון המארח מדי יום ילדים בודדים. השוואה למגמה העולמית מהווה אתגר בגלל שוני בהגדרה של נכסי עירייה בין מדינה למדינה.

באמונה שלמה

אביאל ילינק 

אוכלוסיית ירושלים מגוונת ומורכבת מקבוצות בעלות מאפיינים שונים, ובכלל זו קבוצות השונות זו מזו במידת הדתיות שלהן. 

מהסקר החברתי שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב בני 20 ומעלה עולה שבשנים 2008-2010 (ממוצע השנים) 31% מהיהודים בירושלים הגדירו את עצמם מסורתיים, 29% הגדירו את עצמם חרדים, 21% דתיים ו-19% חילוניים. שיעור היהודים בני 20 ומעלה בירושלים שהגדירו עצמם חרדים היה הגבוה מבין הערים הגדולות בישראל והיה גבוה באופן משמעותי משיעור החרדים בישראל (8%). לשם השוואה, שיעור החרדים בתל אביב היה 2%, בחיפה 3%, ובראשון לציון 1% בלבד. שיעור הדתיים בירושלים (21%) היה אף הוא גבוה ביחס לממוצע בישראל (10%). שיעור המסורתיים (מסורתי דתי ומסורתי לא כל כך דתי) בירושלים עמד על 31% והיה נמוך מהממוצע בישראל (39%) והנמוך מבין הערים הגדולות בישראל. ומה לגבי החילונים? שיעור החילונים בירושלים (19%) היה נמוך מאד בהשוואה לישראל (42%), והיה הנמוך מבין הערים הגדולות בישראל. שיעור החילונים בתל אביב למשל היה הגבוה מבין הערים הגדולות ועמד על 59%, בהשוואה ל- 58% בחיפה, 47% בראשון לציון, ו-32% באשדוד. 

גם בקרב המגזר הלא יהודי הייתה מידת הדתיות בירושלים גבוהה יותר מהממוצע בישראל ומבערים הגדולות בארץ. מהנתונים עולה כי 14% מהירושלמים הלא יהודים הגדירו עצמם כדתיים מאד. זאת לעומת 60% שהגדירו עצמם כדתיים, 21% כלא כל כך דתיים ו-5% כלא דתיים. לשם השוואה, בישראל רק 7% מהלא יהודים הגדירו עצמם כדתיים מאד (חצי מהשיעור בירושלים), 46% הגדירו עצמם דתיים, 26% לא כל כך דתיים, ו-21% לא דתיים (פי ארבע מהשיעור בירושלים). בחיפה ובתל אביב-יפו מידת הדתיות של הלא יהודים הייתה נמוכה במיוחד. שיעור הדתיים מאד עמד בערים אלה על 1%-2% ושיעור הדתיים עמד על 23% ו-22% בהתאמה. 

מקור: עיבוד לנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

חג הפסח

מאת: אביאל ילינק

חג הפסח הוא הראשון מבין שלושת הרגלים בהם היה נהוג לעלות לרגל לבית המקדש להקריב קורבן. הפסח מתאפיין באיסור אכילת חמץ או החזקתו בכל ימי החג. על כן גם קיימת מצוות ביעור חמץ על פיה יש לחפש אחר החמץ בבית ולבערו בערב פסח.
במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנערך בשנת 2009 בקרב בני 20 ומעלה, נשאלו נסקרים שהגדירו את עצמם כחילונים או מסורתיים: "האם הם מקפידים על אכילת אוכל כשר במהלך החג". מהסקר עולה כי 69% מהירושלמים החילונים והמסורתיים מקפידים לשמור כשרות בחג במידה רבה או במידה רבה מאד. זאת בהשוואה ל-50% מתושבי תל אביב, 58% מתושבי חיפה ו-75% מתושבי ראשון לציון. יצויין כי 54% מתושבי ירושלים החילונים והמסורתיים הצהירו כי הם מקפידים על כשרות בחג במידה רבה מאד, אחוז גבוה בהרבה מתושבי תל אביב (27%), חיפה (41%) וראשון לציון (41%).
שאלה אחרת שנשאלה עסקה בליל הסדר עצמו - הערב בו כל המשפחה מתכנסת יחד ושמטרתו היא להעביר את המורשת ואת זיכרון יציאת מצרים לדור הבא במצוות "והגדת לבנך". מהנתונים עולה כי 87% מהירושלמים החילונים והמסורתיים משתתפים תמיד בליל הסדר. זאת לעומת 91% מתושבי תל אביב, 88% מתושבי חיפה, 92% מתושבי ראשון לציון ו-69% בלבד מתושבי אשדוד. בירושלים, 5% מהנשאלים העידו כי הם משתתפים בליל הסדר מדי פעם, ו-3% ענו כי אינם משתתפים בו אף פעם.

מעניין כי אחוז התושבים המתמידים להשתתף בליל הסדר גבוה באופן משמעותי מאחוז התושבים המקפידים על שמירת הכשרות בחג.

מקור: הסקר החברתי 2009, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

העיר במספרים: פריון בעולם, בישראל ובירושלים המשך

ד"ר מאיה חושן
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

שאלת ירושלים היא שאלה חובקת עולם. היא חובקת דתות, תרבויות ועמים. השונוּת בין קבוצות האוכלוסייה ומגוון הזהויות והאינטרסים שמפריד בין האוכלוסיות, מעודדים ומעמיקים ניגודים ותחרות בין קבוצות. אלו גם אלו מובילים להיבדלות ולמאבקי שליטה על שטח, על משאבים ועל אורחות-חיים, של כלל הקבוצות ביחד ושל כל קבוצה לחוד. במכלול ההתרחשויות הללו, לפאן הדמוגרפי "מקום של כבוד" ובתוכו ראוי להקדיש תשומת לב למרכיב הילודה. לשיעור הפריון הכולל (מספר הילדים שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) קשר ישיר לריבוי הטבעי. עם זאת ראוי לציין שלצד הפריון למבנה הגילים ולשיעורי התמותה תפקיד חשוב בהיקף הריבוי הטבעי. ירושלים מתאפיינת בשיעורי-ילודה ובשיעורי פיריון גבוהים. כך לדוגמא, מספר הילדים הממוצע שאישה ירושלמית צפויה ללדת, גבוה פי שניים ממספר הילדים שאישה תל-אביבית או חיפאית צפויות ללדת, אך הוא מחצית מזה של האישה במודיעין עילית (יישוב חרדי סמוך למודיעין).

בשנת 2008 היה שיעור הפריון הכולל בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים 4.1 והוא גבוה מזה שבכל אחת מהערים הגדולות שאוכלוסייתן מונה מעל 200,000 תושבים - 3.0 באשדוד, 2.9 בישראל, 2.2 בראשון לציון, ו- 2.1 בתל-אביב-יפו ובחיפה. בישראל נרשם שיעור פיריון של 2.8.
ההסבר לשיעור הילודה הגבוה יחסית בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים נעוץ בפריון גבוה במיוחד המאפיין את האוכלוסייה החרדית וכן בפריון גבוה המאפיין את האוכלוסייה הדתית, בהשוואה לאוכלוסייה החילונית.

שיעורי הפיריון בישראל ובירושלים השתנו במהלך השנים. בשנים 2008-2000 חלה עלייה בשיעור הפריון בקרב האוכלוסייה היהודית והאחרת בישראל מ-2.6 ל-2.8, ובירושלים מ-3.7 ל-4.0. בקרב האוכלוסייה הערבית לעומת זאת, הן בישראל והן בירושלים חלה ירידה בשיעורי הפריון, כאשר הירידה בשיעור הפריון בישראל היא חדה יותר. אלו ירדו מ-4.4 ל-3.6 בישראל, ומ-4.3 ל-4.0 בירושלים. יוצא אפוא שבשנת 2008 שיעור הפריון בקרב האוכלוסייה היהודית והערבית דומה.

העיר במספרים: מערכת החינוך בירושלים

ד"ר מאיה חושן
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

ירושלים היא הגדולה בערי ישראל באוכלוסייתה ומתאפיינת במגוון האוכלוסיות שבה. כפועל יוצא גם מערכת החינוך בעיר היא הגדולה בערי ישראל ומורכבת הן במגזריה, הן בזרמי החינוך שבה והן בשפע דגמי בתי הספר שבה.
בשנת הלימודים הנוכחית - תש"ע - 2009/2010 מונה מערכת החינוך בירושלים 224,000 תלמידים. יוצא איפוא שמספר התלמידים במערכת החינוך בירושלים הוא בסדר גודל של כלל התושבים של עיר גדולה בישראל, שמוגדרת כעיר שמספר תושביה הוא 200,000 נפש ומעלה. לשם השוואה בספטמבר 2009 נאמדה אוכלוסיית ראשון לציון ב-227,600 נפש ואוכלוסיית אשדוד ב-211,300 נפש.
מבחינת מספר התלמידים לפי מיגזר עולה שבמגזר העברי לומדים 142,200 תלמידים, אשר מהווים 63% מכלל התלמידים: במנח"י (המינהלה לחינוך ירושלים) לומדים 57,2000 תלמידים המהווים 40% מהחינוך העברי ובמנח"ח (האגף לחינוך חרדי) לומדים 85,000 תלמידים המהווים 60% מהחינוך העברי.
במגזר העברי במנח"י 54% מהתלמידים לומדים בחינוך הממלכתי ו-46% לומדים בחינוך הממלכתי דתי.

במגזר הערבי בירושלים לומדים 83,000 תלמידים שמהווים 37% מכלל התלמידים בירושלים. 74% מהתלמידים במגזר הערבי לומדים בחינוך הממלכתי ו-26% לומדים בחינוך הערבי הפרטי, שאינו תחת ניהול ופיקוח עירוני או ממלכתי (לכן גם הנתונים לגביו הם אומדן בלבד).

בשל מגוון האוכלוסיות המתגוררות בירושלים, היא התברכה בדגמים רבים של בתי ספר בכל אחד מהמגזרים. כך נמצא לצד בתי הספר העירוניים בתי ספר ייחודיים - ניסויי, לאומנות, יהודי-ערבי, חילוני-דתי, בתי ספר כניסייתיים בהם לומדת אוכלוסייה נוצרית ומוסלמית ועוד.

נראה מסובך? לנהל את מערכת החינוך, להוביל אותה ולהנהיג אותה מורכב ומסובך הרבה יותר.

מקור: מנח"י - שנתון החינוך תש"ע, עירית ירושלים.

העיר במספרים: באוויר, בים וביבשה

מיכל קורח
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

בשנת 2008 נמדדו ברחבי העולם 922 מיליון תנועות תיירים. 51% מהן לצורכי בילוי, פנאי ונופש, 15% לצרכי עבודה ועסקים ו-27% לצרכים אחרים כגון ביקור קרובים וחברים, סיבות דתיות, טיפולים רפואיים ועוד. המדינות המובילות בעולם בכניסות תיריים היו צרפת (79.3 מיליון), ארצות הברית (58.0 מיליון), ספרד (57.3 מיליון) וסין (53.0 מיליון). יש לציין שעיקר ביקורי התיירים נרשמו במדינות הסמוכות למקום המגורים.

שנת 2008 היתה שנת שיא במספר היציאות של ישראלים לחו"ל - 4.2 מיליון, מרביתן (85%) בדרך האוויר. הגיל הממוצע של היוצאים עמד על 40 שנה. חציון השהות הממוצע הוא 7 ימים.

מנתוני הסקר החברתי, שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה שבשנת 2008 32% מבני 20 ומעלה בישראל יצאו לנופש או לטיול בחו"ל (ב-12 החודשים שקדמו לראיון). שיעור היהודים שיצאו לנופש בחו"ל (33%), היה גבוה משיעור הערבים (25%).
הנותנים מצביעים על כך שבקרב האוכלוסייה היהודית ישנו קשר בין מידת הדתיות לבין שיעור הנוסעים לטיול או לנופש בחו"ל. 43% מהחילונים יצאו לחו"ל, לעומת 29% ממסורתיים, 18% מהדתיים ו-13% מהחרדים.
כמו כן ישנו קשר בין השכלה לבין שיעור הנוסעים לחו"ל. שיעור הנוסעים לחו"ל בקרב מסיימי בית ספר תיכון (ללא תעודת בגרות) עמד על 23%, לעומת 35% בקרב בעלי תעודת בגרות, ו-48% בקרב בעלי השכלה אקדמית.

כפי שניתן לראות בגרף המצורף, שיעור היוצאים לנופש בחו"ל בקרב תושבי ירושלים בני 20+ עמד על 29%, והוא נמוך בהשוואה לתל אביב (47%), חיפה (39%), ראשון לציון (34%), וגבוה מבאשדוד (23%).


מקורות: אתר האינטרנט של ארגון התיירות העולמי – www.unwto.org, הסקר החברתי 2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

העיר במספרים: י-ם של צעירים

אביאל ילינק
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

לאחרונה נדמה שקובעי המדיניות מדברים יותר ויותר על הצורך במתן מענה הולם לצרכי הצעירים. לפני מספר ימים התקיים בחסות המשנה לראש הממשלה סילבן שלום, כנס צעירים ארצי שעסק בסוגיות הנוגעות לצעירים. בימים אלו ממש, מארגן "פורום ארגוני הצעירים של ירושלים" את כנס ירושלים לצעירים אשר יערך בחודש ינואר 2010. אין הגדרה מפורשת למיהו צעיר אך לצורך הצגת הנתונים צעירים הוגדרו כנשים וגברים בגילאי 20-39 העושים את צעדיהם הראשונים בבניית חייהם כמבוגרים, וטרודים בעיקר ברכישת השכלה, בבניית הקריירה, בהתבססות כלכלית, וביסוס חיי משפחה. להלן מספר נתונים על הצעירים בירושלים.

בשנת 2007 עמד מספר הצעירים בירושלים על 208,000. שיעור הצעירים מכלל אוכלוסיית העיר עמד על כ-28%, וזאת בדומה לשנת 1996. ניתן לטעון אם כך ששיעור אוכלוסיית הצעירים מקרב כלל האוכלוסייה נשאר יציב. על פי תחזית האוכלוסייה לשנת 2020 שיעור הצעירים מקרב כלל האוכלוסייה בירושלים יעמוד על כ-28%. המגמה העולה מהנתונים, אם כן, היא של יציבות מתמשכת בשיעור הצעירים מכלל האוכלוסייה בעיר. תדמית העיר כ"עיר מזדקנת" אינה באה לידי ביטוי בנתונים.

בחלוקה של הצעירים לקבוצות אוכלוסייה ניתן להבחין במספר מגמות:
שיעור הצעירים היהודים, הלא חרדים, מכלל הצעירים בעיר ירד באופן ניכר בין השנים 1996-2007 (מ-53% ל-43%). שיעור זה צפוי להמשיך ולרדת ל-40% בשנת 2020. לעומת זאת, שיעור הצעירים החרדים עלה בין השנים 1996-2007 (מ-15% ל-20%). אך על פי תחזית האוכלוסייה, בשנת 2020 שיעור זה צפוי להיות דומה לשיעור כיום. שיעור הצעירים הערבים עלה גם הוא בין השנים 1996-2007 (מ-31% ל-35%). המגמה המעניינת הבאה לידי ביטוי בנתונים היא של המשך העלייה בשיעור הצעירים הערבים שצפויים להוות 40% מהצעירים בעיר בשנת 2020.
לסיום, על פי תחזית האוכלוסייה, החלוקה לקבוצות אוכלוסייה בקרב צעירים בני 20-39 בירושלים בשנת 2020 צפויה להיות כדלהלן: יהודים כללי (לא חרדים) 40%, ערבים 40%, חרדים 20%.
מקור: תחזית האוכלוסייה לשנת 2020 הוכנה על ידי פרופ' סרגיו דלה פרגולה ל"תוכנית מתאר מקומית ירושלים 2000" בראשות משה כהן. עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ע"י מכון ירושלים לחקר ישראל עבור נייר לקביעת מדיניות צעירים בירושלים שעורכת הקרן לירושלים.

העיר במספרים: על מחשבים ואנשים

אביאל ילינק
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא סקר שנתי המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 20 ומעלה) ורווחתה, ועל תפיסותיהם של האנשים לגבי היבטים שונים של חייהם. במסגרת הסקר נשאלו הנסקרים מגוון שאלות, בהן גם שאלות בנושא שימוש במחשב. כל השאלות התייחסו לשימוש במחשב בשלושת החודשים שקדמו לראיון.

מהסקר התברר ששיעור המשתמשים במחשב בישראל עמד בשנת 2008 על 65% מהאוכלוסייה. מעניין לציין כי שיעור השימוש במחשב בקרב האוכלוסייה היהודית (69%) גבוה יותר מבקרב האוכלוסייה הערבית (40%). עובדה מעניינת נוספת היא כי שיעור המשתמשים במחשב בקרב הציבור היהודי עולה ככל שמידת הדתיות פוחתת. כך למשל שיעור המשתמשים במחשב עמד בקרב הנשאלים שהגדיר עצמם "חרדים" על 44%, לעומת 69% בקרב נשאלים אשר הגדירו עצמם כ"דתיים" ו-78% בקרב הנשאלים שהגדירו עצמם כ"חילונים".

בחלוקה על פי ערים ניתן לראות כי שיעור המשתמשים במחשב בירושלים נמוך יותר מבערים גדולות אחרות בארץ. שיעור המשתמשים במחשב בבירת ישראל עמד על 55% לעומת 75% בתל אביב, 66% בחיפה ו-60% באשדוד.
מרבית אוכלוסיית ישראל (90%) עושה שימוש במחשב בבית. שיעור הירושלמים שהשתמשו במחשב בבית עמד על 81% לעומת שיעור התל אביבים שעמד על 95%, שיעור החיפאים שעמד על 93% ושיעור האשדודים שעמד על 86%. שיעור משתמשי המחשב בעבודה בירושלים עמד על 47% לעומת 59% בתל אביב 58% בחיפה ו-44% באשדוד.

שאלה מעניינת נוספת עסקה בשימוש ברשת האינטרנט בקרב המשתמשים במחשב. שיעור המשתמשים באינטרנט בכלל הארץ עמד על 92%. שיעור המשתמשים בירושלים היה הנמוך ביותר מבין הערים הגדולות ועמד על 85% לעומת 96% בחיפה ו-97% בתל אביב.

שיעור המשתמשים במחשב בכלל ובאינטרנט בפרט נמוך יחסית בירושלים, בין היתר בגלל מאפיינים חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה החרדית והערבית, המהוות חלק ניכר מאוכלוסיית העיר.

שיעור המשתמשים (בני 20 ומעלה) במחשב בירושלים, 2008

מקור: הסקר החברתי 2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.