יום חמישי, 13 במאי 2010

העיר במספרים: פריון בעולם, בישראל ובירושלים המשך

ד"ר מאיה חושן
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

שאלת ירושלים היא שאלה חובקת עולם. היא חובקת דתות, תרבויות ועמים. השונוּת בין קבוצות האוכלוסייה ומגוון הזהויות והאינטרסים שמפריד בין האוכלוסיות, מעודדים ומעמיקים ניגודים ותחרות בין קבוצות. אלו גם אלו מובילים להיבדלות ולמאבקי שליטה על שטח, על משאבים ועל אורחות-חיים, של כלל הקבוצות ביחד ושל כל קבוצה לחוד. במכלול ההתרחשויות הללו, לפאן הדמוגרפי "מקום של כבוד" ובתוכו ראוי להקדיש תשומת לב למרכיב הילודה. לשיעור הפריון הכולל (מספר הילדים שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) קשר ישיר לריבוי הטבעי. עם זאת ראוי לציין שלצד הפריון למבנה הגילים ולשיעורי התמותה תפקיד חשוב בהיקף הריבוי הטבעי. ירושלים מתאפיינת בשיעורי-ילודה ובשיעורי פיריון גבוהים. כך לדוגמא, מספר הילדים הממוצע שאישה ירושלמית צפויה ללדת, גבוה פי שניים ממספר הילדים שאישה תל-אביבית או חיפאית צפויות ללדת, אך הוא מחצית מזה של האישה במודיעין עילית (יישוב חרדי סמוך למודיעין).

בשנת 2008 היה שיעור הפריון הכולל בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים 4.1 והוא גבוה מזה שבכל אחת מהערים הגדולות שאוכלוסייתן מונה מעל 200,000 תושבים - 3.0 באשדוד, 2.9 בישראל, 2.2 בראשון לציון, ו- 2.1 בתל-אביב-יפו ובחיפה. בישראל נרשם שיעור פיריון של 2.8.
ההסבר לשיעור הילודה הגבוה יחסית בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים נעוץ בפריון גבוה במיוחד המאפיין את האוכלוסייה החרדית וכן בפריון גבוה המאפיין את האוכלוסייה הדתית, בהשוואה לאוכלוסייה החילונית.

שיעורי הפיריון בישראל ובירושלים השתנו במהלך השנים. בשנים 2008-2000 חלה עלייה בשיעור הפריון בקרב האוכלוסייה היהודית והאחרת בישראל מ-2.6 ל-2.8, ובירושלים מ-3.7 ל-4.0. בקרב האוכלוסייה הערבית לעומת זאת, הן בישראל והן בירושלים חלה ירידה בשיעורי הפריון, כאשר הירידה בשיעור הפריון בישראל היא חדה יותר. אלו ירדו מ-4.4 ל-3.6 בישראל, ומ-4.3 ל-4.0 בירושלים. יוצא אפוא שבשנת 2008 שיעור הפריון בקרב האוכלוסייה היהודית והערבית דומה.