מילה כתובה - שפה זרה

ליאור רגב

מדי שנה מתפרסמים בישראל אלפי כותרים חדשים. גם בעידן בו על הקשב ותשומת הלב שלנו מתחרים שלל גירויים חושיים באינטרנט, בטלוויזיה, ברדיו ובכל מקום, נהר המילים המודפסות ממשיך לזרום. הספרייה הלאומית היא הגוף האחראי על איסוף ושימור נכסי התרבות של ישראל, ובמסגרת חוק הספרים, היא מקבלת לידיה שני עותקים מכל פרסום היוצא לאור בישראל. הספרייה מקטלגת את הספרים וממיינת אותם. מדי שנה, הספרייה מוציאה דוח ובו כלולים נתונים סטטיסטיים על ספרים חדשים בישראל.

בשנת 2012 נרשמו בספרייה 7,487 ספרים חדשים, בהם נכללים פרסומים ממשלתיים, מסחריים ופרטיים, מחקרים, עיון, סיפורת, ספרי קודש וספרי ילדים. לשם השוואה, בשנת 2011 נרשמו כ- 6,302 ספרים חדשים, בשנת 2010 כ- 6,285, ובשנת 2009 כ- 6,326.

הספרים בישראל מתפרסמים במגוון הוצאות לאור הפרוסות ברחבי הארץ. באופן עקבי, ירושלים שומרת על הבכורה כעיר בה רואה אור המספר הרב ביותר של ספרים חדשים, בפער ניכר מתל אביב ויתר הערים הבאות אחריה. למשל, בשנת 1992, פורסמו בירושלים 2,594 ספרים חדשים, 41% מתוך כ- 6,271 שיצאו לאור בישראל באותה שנה. זאת, בהשוואה לתל אביב, בה פורסמו 2,051 (33%) בלבד. בשנת 2002 פורסמו בירושלים 2,619 (35%) מתוך 7,399 ספרים חדשים שראו אור בישראל, ובתל אביב 1,840 (25%). בשנת 2012, פורסמו בירושלים 2,077 (31%) ספרים חדשים, לעומת 1,479 (22%) בתל אביב, ורק 408 (6%) בבני ברק, העיר השלישית בכמות הפרסומים החדשים.

רוב הספרים הרואים אור בישראל ונרשמים בספריה הלאומית, מתפרסמים בעברית. בשנת 2012, השנה האחרונה לגביה קיימים נתונים, כ- 81% מכלל הפרסומים הודפסו בעברית. ומה לגבי יתר השפות? שפות זרות פופולאריות בהן מודפסים ספרים בישראל הן אנגלית, ערבית ורוסית. מתוך 808 ספרים בישראל שראו אור בשפה זרה, 371 (46%) פורסמו באנגלית, 205 (25%) בערבית, ו- 165 (20%) ברוסית.

כאשר בוחנים את השפות בהן הודפסו ספרים בערים שונות מתגלה תמונה מעניינת. כ- 21% מהספרים שיצאו לאור בירושלים פורסמו בשפה זרה, לעומת כ- 5% בלבד בתל אביב. יתכן והשוני נעוץ במגוון האנושי והתרבותי המאפיין את אוכלוסיית ירושלים, ביחס לתל אביב. מתוך כ- 429 ספרים חדשים שראו אור בשפה זרה בירושלים 217 (51%) יצאו לאור באנגלית, 101 (24%) בערבית, ו- 80 (19%) ברוסית, בדומה לישראל. לעומת זאת, בתל אביב 33 (41%) כתובים באנגלית, 34 (42%) ברוסית, ורק 1 (1%) בערבית.

אני מבקש להודות באופן מיוחד לנחום זיטר ולספרייה הלאומית על העזרה בקבלת הנתונים לטור זה.

ספרים רבותי, ספרים

מאת: מיכל קורח

מדי שנה בחודש יוני מתקיים בישראל שבוע הספר העברי. בשבוע זה מתקיימים ירידי ספרים בערים וביישובים שונים ברחבי הארץ, בהם משתתפות רב הוצאות הספרים בישראל. בשנים האחרונות, בנוסף למכירת הספרים נערכות גם פעילויות תרבות ופנאי בנושא ספרים וספרות. שבוע הספר העברי הוא יוזמה של מייסדת הוצאת הספרים מסדה ברכה פלאי ז"ל. בפעם הראשונה התקיים האירוע בשנת 1926, בשדרות רוטשילד בתל-אביב, והוא נמשך יום אחד.
עד שנת 1961 ‎התקיים אירוע זה אחת לכמה שנים. את שבוע הספר העברי במתכונתו הנוכחית יזם וערך לראשונה המשורר והסופר שלמה טנאי במאי 1959, במסגרת אירועי העשור להקמת המדינה.

מי שאינו מעוניין בהכרח לרכוש כל ספר שהוא חפץ לקרוא ו/או שידו אינו משגת, יכול להשתמש בשירותי הספריות העירוניות בירושלים. מערך הספריות כולל ספריות שכונתיות, ספריות מתמחות (ספרייה לאומנות, ספרייה למוזיקה וספרייה ברוסית), ספרייה מרכזית וספרייה ניידת. בשנת 2010 היו רשומים בספריות אלו 40,300 מנויים, כמחציתם ילדים עד גיל 14.
בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר המנויים בסיפריות העירוניות בירושלים, מ-27,800 בשנת 2006 ל-33,000 בשנת 2008 ול-40,300 בשנת 2010. הסיבה לעלייה הניכרת במספר המנויים החל משנת 2008 נעוצה בתיקון חוק הספריות הציבוריות שנכנס לתוקף בינואר 2008, שביטל את דמי המנוי לספריות.
יש לציין שהעלייה במספר המנויים באה לאחר מספר שנים בהן חלה ירידה במספר המנויים בספריות בישראל ככלל. הירידה בשימוש בספריות נבעה משינויים בסדרי עדיפויות של צריכת הפנאי, מהתחזקות אמצעי התקשורת ההמוניים, ובעיקר מהתפתחות מקורות מידע חדשים וזמינים, בעיקר האינטרנט. אולם, כאמור, ביטול דמי המנוי בשנת 2008 תרם רבות לעלייה במספר המנויים.

מספר המנויים הגדול ביותר בשנת 2010 בירושלים נרשם בספריות הללו: ספריית בית העם (הספרייה המרכזית) – 5,000 מנויים, בית הכרם (4,600 מנויים), רמת אשכול ורמות אלון (4,100 בכל אחת מהן) וגילה (3,900).
מספר ההשאלות הממוצע למנוי בשנת 2010 עמד על 15 ספרים בשנה.
כולם מוזמנים להנות משירותי הספריות העירוניות הפרושות ברחבי העיר!

מקורות: נתונים שהתקבלו מהנהלת הספריות העירוניות, מינהל תרבות חברה ופנאי, עיריית ירושלים, ויקיפדיה.  

העיר במספרים: והגית בו יומם ולילה

מיכל קורח

הטור בשבוע שעבר עסק בספריות העירוניות המספקות שירות לאוכלוסייה החילונית והדתית. הטור הנוכחי עוסק בסיפריות המשרתות את המגזר החרדי.
עד להקמת האגף לתרבות תורנית בעיריית ירושלים, בשנת 1994, לא היו בירושלים ספריות תורניות ציבוריות. הדעה הרווחת הייתה שהאוכלוסייה החרדית יכולה להשתמש בשירותי הספריות העירוניות הפרושות בעיר, ולבחור מתוך מגוון הספרים את אלו המתאימים לה. אולם בשל אורח החיים של האוכלוסייה החרדית, חלק גדול ממנה נמנע שנים רבות מלהשתמש בשירותי הספריות העירוניות. זאת משום שהאוכלוסייה החרדית מעדיפה ספריות שבהן הספרים יהיו מותאמים לאורח החיים ולמנהגים המקובלים, שתהייה הפרדה בין בנים ובנות, גברים ונשים, ושהספריות ימוקמו בשכונות החרדיות.
יש לציין שהביקוש לספריות בקרב האוכלוסייה החרדית גבוה מאוד משום שמשפחות חרדיות על פי רב אינן מחזיקות טלוויזיה בבית ואינן משתמשות באינטרנט, והזמן המוקדש לקריאה הוא רב. כמו כן ההכנסה הנמוכה יחסית למשק בית מגבילה את היכולת לרכוש ספרים.
בשנת 2008 היו בירושלים בשכונות החרדיות 7 ספריות תורניות וספרייה ניידת. בספריות אלו היו רשומים 10,400 מנויים, מרביתם ילדים. מספר ההשאלות הממוצע למנוי עמד על 31 ספרים בשנה, לעומת 16 ספרים בשנה בספריות המשרתות את האוכלוסייה החילונית והדתית.
במהלך השנים חלה עלייה במספר המנויים בספריות התורניות מ-5,800 מנויים בשנת 2006 ל-7,300 בשנת 2007 ול-10,400 מנויים בשנת 2008. הסיבה לעלייה הניכרת במספר המנויים בשנת 2008 נעוצה בתיקון חוק הספריות הציבוריות שנכנס לתוקף בינואר 2008, שביטל את דמי המנוי לספרייה. מספר המנויים הגדול ביותר נרשם בספריות הללו: רוממה (2,400 מנויים), בית וגן (2,050), ורמות (1,550).

מנויים בספריות התורניות בירושלים, 2008

מקורות: נתונים שהתקבלו מהאגף לתרבות תורנית בעיריית ירושלים. תכנית אב למוסדות תרבות ופנאי במגזר החרדי שהוכנה על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיריית ירושלים.

העיר במספרים: ספרים רבותי, ספרים

מיכל קורח

ברחבי ירושלים פרושות 25 סיפריות עירוניות (לא כולל ספריות תורניות המשרתות את האוכלוסייה החרדית, להן יוקדש טור נפרד). בשנת 2008 היו רשומים בספריות אלו 33,000 מנויים, כמחציתם (48%) ילדים. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר המנויים בסיפריות העירוניות, מ-26,400 בשנת 2005 ל-27,800 בשנת 2006 ול-33,000 בשנת 2008. הסיבה לעלייה הניכרת במספר המנויים בשנת 2008 נעוצה בתיקון חוק הספריות הציבוריות שנכנס לתוקף בינואר 2008, שביטל את דמי המנוי לספרייה.
יש לציין שהעלייה במספר המנויים באה לאחר מספר שנים בהן חלה ירידה במספר המנויים בספריות בישראל ככלל. הירידה בשימוש בספריות נבעה משינויים בסדרי עדיפויות של צריכת הפנאי, מהתחזקות אמצעי התקשורת ההמוניים, ובעיקר מהתפתחות מקורות מידע חדשים וזמינים, בעיקר האינטרנט. כאמור ביטול דמי המנוי בשנת 2008 תרם רבות לעלייה במספר המנויים.

מערך הספריות בירושלים כולל ספריות שכונתיות, ספריות מתמחות (ספרייה לאומנות, ספרייה למוזיקה וספרייה ברוסית), ספרייה מרכזית וספרייה ניידת. בספריות ישנם ספרים וכן שירותי מולטימדיה, אינטרנט ומאגרי מידע. בשכונות בהן ישנה אוכלוסייה אנגלוסקסית וצרפתית גדולה יש בספריה גם ספרים באנגלית ובצרפתית. כמו כן נערכות בספריות פעילויות תרבותיות כגון שעת סיפור, מועדון קריאה, מפגש עם סופרים ועוד.
הספרייה ברוסית היא הספרייה הגדולה ביותר בארץ בשפה הרוסית, והיא משרתת הן את תושבי ירושלים, והן את תושבי היישובים הסמוכים לעיר. הספרייה הניידת משרתת שכונות חדשות שבהן אין עדיין ספרייה קבועה (דוגמת הר חומה), או שכונות בעלות אוכלוסייה מצומצמת, בהן אין הצדקה להקים ספרייה קבועה.

מספר המנויים הגדול ביותר בשנת 2008 נרשם בספריות הללו: בית הכרם (4,500 מנויים), גילה (2,900), בקעה ורמות (2,600). מספר ההשאלות הממוצע למנוי עמד על 16 ספרים בשנה. ככלל מספר ההשאלות בקרב ילדים במגזר הדתי גבוה ממספר ההשאלות בקרב ילדים במגזר החילוני. הספריות בהן מספר ההשאלות הגבוה ביותר נרשם בהר נוף ובגבעת שאול. כולם מוזמנים לספריות העירוניות הפרושות ברחבי העיר!

מנויים בספריות עירוניות נבחרות בירושלים, (אלפים), 2008

מקורות: נתונים שהתקבלו מהנהלת הספריות העירוניות, תכנית אב לספריות בירושלים, שנערכה על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל עבור עיריית ירושלים, 2007.