העיר במספרים: יום עסל ויום בסל

מיכל קורח
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

לא אחת מתעוררות בקרבנו תחושות של עצב ובדידות, מתחים וכעסים, המקבלים משנה תוקף בחגים, לאור הארוחות והארועים המשפחתיים. על מנת להקל על תחושות אלו ולתת מענה למתמודדים עם מצבי משבר הוקמה עמותת ער"ן – עזרה ראשונה נפשית. העמותה מפעילה מוקד תמיכה ועזרה נפשית בטלפון (1201 מכל טלפון) ובאינטרנט, תוך הקפדה מוחלטת על סודיות ואנונימיות. שירות זה הוקם בשנת 1971 ביוזמת הגב' מריה ברטה זסלני, לזכרו של בעלה, הפסיכיאטר ד"ר אריה זסלני. הסניף הראשון של ער"ן שכן בביתה, ועד שנת 1983 הוקמו 4 סניפים נוספים: בתל-אביב, בחיפה, בבאר-שבע ובנתניה, שפעלו בחסות העיריות. בשנת 1983 אוגדו כל הסניפים לעמותה ארצית אחת.

כיום פועל השירות ב-10 מוקדים בארץ: ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, נתניה, כפר סבא, כרמיאל, חדרה, ראשון לציון ונצרת. השרות העיקרי שמספקת העמותה הוא מענה טלפוני, הפועל 24 שעות ביממה, לכל אדם, בכל סוג של מצוקה. הקו פועל בשלוש שפות: עברית, ערבית ורוסית. כמו כן פועל קו המיועד לחיילים וקו המיועד לאוכלוסיית הקשישים. את המענה לפניות מספקים מתנדבים, הבאים מרקע מקצועי מגוון, ועברו הכשרה מקצועית לצורך מילוי תפקידם.

בשנת 2009 נרשמו 135,000 פניות לקו של לער"ן – 58% מהן של נשים. מהתפלגות הפניות לפי נושא עולה שהסיבות העיקריות היו: בדידות (24%), מחלות נפש (19%), יחסים עם בן/בת זוג (9%), יחסים בינאישיים (7%), יחסי הורים-ילדים (6%) ודיכאון (6%).
בקרב החיילים הנושאים העיקריים היו זהות מינית (12%), חרדה או טראומה (7%), בעיות במיניות (6%) ותקיפה מינית (4%). בקרב הקשישים הפניות השכיחות היו בגין בדידות (52%) ויחסים בינאישיים (12%). במגזר הערבי הנושאים העיקריים היו יחסים עם בן/בת הזוג (51%) ובדידות (42%).

מקור: נתונים שהתקבלו מעמותת ער"ן.

העיר במספרים: שביעות רצון משירותי הרשויות המקומיות

שירי בורנשטיין

במסגרת הסקר החברתי שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2007 נשאלו תושבי ישובים שונים בישראל (בני 20 ומעלה) אשר נזדקקו לשירותי העירייה בשנה החולפת באשר לשביעות רצונם משירותי העירייה.
בעת מגעיהם עם הרשויות המקומיות, 70% מתושבי חמשת הערים הגדולות בישראל בחרו (או נאלצו) להיפגש אישית עם פקידי העירייה, ואילו 22% בחרו לפנות לשירותי העירייה באמצעות הטלפון או הפקס. במסגרת מגעים אלו, 67% מתושבי תל אביב-יפו וראשון-לציון העניקו לשירותים שקיבלו בעיריות שלהם ציונים גבוהים במיוחד (מרוצה או מרוצה מאד). 61% מתושבי ירושלים ציינו אף הם את שביעות רצונם מהשירות שניתן להם, וכך גם 56% מתושבי חיפה. לעומת זאת רק 47% מתושבי אשדוד היו מרוצים משירותי העירייה במקום מגוריהם.

נראה כי בעת מגעיהם עם הרשויות המקומיות, חשו תושבי ראשון-לציון וירושלים כי זכו לפקידים האדיבים ביותר – 70% מתושבי ראשון-לציון ציינו לחיוב את יחס עובדי העירייה, וכך גם 66% מתושבי ירושלים. לעומתם, 59% מתושבי אשדוד ו-48% מתושבי חיפה ציינו לרעה את יחס עובדי העירייה.
ומה באשר לנגישות ולזמן ההמתנה? גם כאן נראה כי לתושבי ראשון-לציון המפגש עם רשויות העירייה הוא הנוח ביותר – 91% מהתושבים ציינו לחיוב את מיקום המשרדים ו-58% ציינו כי זמן ההמתנה לא הפריע להם במידה משמעותית. מקרב תושבי הערים האחרות, דווקא לתושבים הירושלמים היה קשה יותר להגיע למשרדים - 27% מהירושלמים ציינו כי אינם מרוצים ממיקום המשרדים, וכך גם 24% מתושבי אשדוד, 22% מתושבי חיפה ו-20% מתושבי תל אביב-יפו. בנוגע למשך ההמתנה, 66% מהתל-אביבים ציינו כי זמן ההמתנה לשירות לא הפריע להם. לעומתם, ציינו 58% מתושבי אשדוד כי הם סובלים מזמן המתנה ארוך במיוחד לקבלת השירות. בנושא זה התושבים הירושלמיים היו חלוקים בדעתם – 48% ציינו כי הדבר הפריע להם, ו-52% כנראה פשוט המתינו בשקט לתורם.

אחוז התושבים שהשתמשו בשירותי העירייה בשנת 2007.

מקור: הסקר החברתי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2007

מדרג רשויות

ד"ר מאיה חושן
ינואר 2007

פרסום חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דירג את הרשויות המקומיות בישראל לפי אפיונן החברתי כלכלי בשנת 2003. לשם כך חושב מדד חברתי כלכלי לכל רשות, שמשלב בתוכו משתנים בתחומי: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, רמת חיים, תכונות כוח העבודה, קצבאות וגמלאות.

במסגרת זו דורגו 198 מועצות מקומיות ועיריות לפי הרמה החברתית-כלכלית של אוכלוסייתן. במיקום 1 במדרג נמצאת כסיפה שהיא הרשות המקומית העירונית שרמתה החברתית כלכלית היא הנמוכה ביותר ובמיקום ה-198 נמצאת סביון שהיא הרשות שרמתה החברתית כלכלית היא הגבוהה ביותר. כמו כן סווגו הרשויות ל – 10 אשכולות חברתיים כלכליים. באשכול 1 נמצאות הרשויות שהרמה החברתית-כלכלית של תושביהן היא הנמוכה ביותר ובאשכול עשר נמצאות הרשויות שהרמה החברתית-כלכלית של תושביהן היא הגבוהה ביותר. בין הערים הגדולות, ירושלים נמצאת באשכול 4, חיפה וראשון לציון באשכול 7, ותל אביב-יפו באשכול 8.

משנת 1999 ועד 2003 ירושלים ירדה ברמתה החברתית-כלכלית מאשכול 5 לאשכול 4, ומהמקום ה – 113 (מתוך 203) ב - 1999 למקום ה- 88 (מתוך 198) ב- 2003.

בשנת 2003 דורגו במקומות הקרובים לירושלים, אך מתחתיה, ג'וליס (במקום ה-86) ועכו (במקום ה– 87), ומעליה פסוטה (במקום ה-89), וחצור הגלילית (במקום ה-90).

באשכול 1 הנמוך ביותר, נמצאות 8 רשויות מקומיות שכולן בדואיות, למעט ביתר עילית החרדית. באשכול 2 נמצאות 32 רשויות, 26 מהן ערביות ו-6 האחרות חרדיות. באשכול השלישי נמצאות 29 רשויות 27, מהן ערביות. באשכול הרביעי נמצאות 74 רשויות רק 13 מהן ערביות ודרוזיות, השאר הן בעיקר ערי פיתוח והעיר הגדולה היחידה היא ירושלים. ומי באשכולות הגבוהים? מאשכול 7 עד 10 אין יישובים ערביים וגם לא חרדיים,. באשכול 8 נמצאות 23 רשויות ביניהן תל אביב-יפו (במקום 168). באשכול 9 נמצאים 6 יישובים פרבריים: כפר ורדים, רמת השרון, מיתר, הר אדר, להבים וכפר שמריהו . ובמעלה המדרג באשכול 10 מככבים פרברי היוקרה עומר הסמוכה לבאר שבע וסביון בגוש דן.

מקורות:
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2006, אפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה 2003.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אפיון הרשויות המקומיות ודירוגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה ב-1999.