דפנה שמר
גבולות העיר ירושלים חוו שינוי משמעותי לפני 50 שנה, ביוני 1967. רבות נכתב על שינוי זה שהכניס לתחומה של העיר: אוכלוסייה, שטח והרבה שאלות משפטיות/ריבוניות.
אולם, בגבולותיה של ירושלים נערכו עוד מספר שינויים קטנים לאורך השנים, שהאחרון בהם, אושר בספטמבר 2016 ע"י שר הפנים אריה דרעי, שהוא הסמכות לשינוי גבולות בין רשויות מקומיות בישראל, בהתאם להמלצות ועדת הגבולות שעסקה בנושא שינוי הגבול בין קיבוץ רמת רחל לירושלים.
שינוי זה כלל העברת 280 דונם משטחי המטעים של קיבוץ רמת רחל לשטח ירושלים. השינוי עבר למרות ההתנגדויות של קיבוץ רמת רחל, מועצה אזורית מטה יהודה (שבתחומה נמצאת רמת רחל) ומשרד החקלאות (מטעמי הגידולים החקלאיים שבשטח זה). מי שלא התנגד היו הגופים הירוקים: החברה להגנת הטבע, וקואליציה ירושלים בת-קיימא. מקורם של שיקולי הגופים הירוקים שלא להתנגד לשינוי זה, קשור בתכנית ספדי.
אך מקומה של תכנית ספדי בסיפור הזה אינו רק בתיחום מאבקם של הגופים הירוקים. תכנית ספדי נוצרה על מנת לענות על הצרכים הדמוגרפים של ירושלים. במסגרת קידומה של התכנית ומתוך רצון למילוי מכסת עתודות הקרקע החסרות, החליטה שר הפנים (שהיה גם אז אריה דרעי) בהמלצת ועדת גבולות ב 1993 על תוספת של שטחים ממערב ירושלים: אזור רכס לבן, עמק הארזים והר חרת. בתוך החלטה זו נכנסו גם 320 דונם שהיו בתחומו של קיבוץ רמת רחל. שטח זה נמצא ממזרח לשכונות תלפיות וממערב לשכונת תלפיות מזרח.
קיבוץ רמת רחל הרוויח לאורך השנים מהחלטה זו, שכן הקרקע עודנה בבעלותו (בחכירה), כך נוצר מצב שבו השטח עבר מוניציפאלית לירושלים, אבל הבעלות נותרה של הקיבוץ. כתוצאה מכך גרף הקיבוץ רווחים נאים על מכירת והשכרת יחידות הדיור שנבנו בשטח זה.
הגופים הירוקים שינו לאורך השנים אסטרטגיה במאבקם לשמירה על שטחים פתוחים, ועברו להתמקדות בשמירה על שטחים שאינם נמצאים ברצף עירוני ושלהם ערכי טבע.
אומנם סוכם ב 1993 לגביי שטח רמת רחל שלא יחולו שינויים נוספים בגריעת שטחה. אולם מבחינה עירונית נראה כי כיום גריעת שטח נוסף מתחום הקיבוץ היא אופציה הגיונית, יותר מאשר החלופות שהוצעו לה, לכן גם הגופים הירוקים לא הביעו התנגדות.
רמת רחל הינה מובלעת בתוך גבולות ירושלים שנוצרו ב 1967, קיבוץ בעיר. כפי שראינו בסקירה הקצרה הזו למיקום זה השלכות לחיוב ולשלילה.
