העיר במספרים: ירושלים - ראה דרכיה וחכם

ד"ר מאיה חושן
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

ירושלים מציעה אין סוף שיעורים ומעבדות בכל תחומי הלימוד ובכל תחומי החיים. את המשאבים הנדירים, הגלויים והחבויים בעיר החליטו במינהלה לחינוך ירושלים למנף למען תלמידי ירושלים. לפיכך פותחה התכנית "פסיפס ירושלמי" שמטרתה להעמיק את הידע, ההיכרות והזיקה של ילדי ירושלים לעירם, ולחזק את מעורבותם החברתית והאזרחית. נקודת המוצא של התכנית הייתה שהעיר מזמנת חוויית למידה אותנטית, מעשירה ומשמעותית. ירושלים היא ככיתת לימוד, עשירה במשאבים: האתרים ההיסטוריים, הגנים, המוזיאונים, הפארקים, ושבילי העיר הם האמצעים הדידקטיים. המתודה החינוכית היא הלמידה החווייתית באתרי העיר וההתנסות האישית.

בשנת תשס"ט סיירו ברחבי ירושלים, במסגרת התכנית "פסיפס ירושלמי" כ-22,000 תלמידים יהודים וערבים, שהיוו כ-80% מתלמידי כיתות ה'-ח'. בנוסף סיירו בעיר גם כ-500 מורים ירושלמים כחלק מההשתלמות הבית ספרית.
עם תום השנה השנייה להפעלת התוכנית במלואה, עולה כי חלק מבתי הספר בחרו בסיורים "ירוקים" בתחומי העיר ובסביבתה, וסיירו בעמק הצבאים ובתחנה לחקר ציפורי ירושלים, בסטף, בחרבת סעדים ובציר המעיינות. בתי ספר אחרים ביקרו באתרים הקדושים לשלוש הדתות בירושלים: הר ציון על שלל אתריו, עין כרם והעיר העתיקה.

בהקשר זה יש לציין שלפני כשבועיים הושקה על ידי שר החינוך, גדעון סער, וראש העיר ירושלים, ניר ברקת, התכנית "נעלה לירושלים". מטרת התכנית לאפשר לכל תלמיד לבקר, לפחות שלוש פעמים, בעיר ירושלים, במהלך 12 שנות לימודיו (זאת לאחר שהתברר שמחצית מתלמידי ישראל לא ביקרו מעולם בירושלים). כיום מסיירים בירושלים כ-290 אלף תלמידים בשנה, והתוכנית החדשה צפויה להגדיל את מספר התלמידים המסיירים לכ-450 אלף.

מקור: נתונים שהתקבלו מהמנהלה לחינוך ירושלים (מנח"י), עיריית ירושלים, אתר האינטרנט של משרד החינוך.

דפוסי הפנאי של הנוער בירושלים

ד"ר מאיה חושן
נובמבר 2007

באגף חברה בעיריית ירושלים, האחראי על תחום הנוער בעיר, ביקשו לפתח מסגרות פעילות אטרקטיביות לנוער, ולשם כך ערך האגף מחקר מקיף על דפוסי הפנאי של הנוער הירושלמי. המחקר נערך בקרב מדגם של 559 בני נוער חילוני ודתי בגילאי 13-19. מהמחקר עולה ששיעור ההשתתפות בתנועות נוער בירושלים הוא הגבוה ביותר בקרב הנוער הדתי (40%), בקרב החילונים הוא נמוך יותר (25%) ובקרב הנוער המסורתי הוא הנמוך ביותר (15%). בשנת 2005 השתתפו כ – 9,100 חניכים בתנועות נוער חילוניות וכ – 7,250 בתנועות נוער דתיות. למעלה ממחצית מכלל החניכים היו מתחת לגילאי המחקר.
עוד עולה מהמחקר שכ – 38% מבני הנוער מעוניינים להתנדב באופן קבוע: שיעור זה גבוה ביותר בקרב הנוער הדתי –52% מהנוער מעוניינים להתנדב באופן קבוע, בקרב הנוער החילוני 35% ובקרב בני נוער מסורתיים – 27%. תחום ההתנדבות המועדף על בני הנוער הוא התנדבות במד"א (מעל 40% מבני הנוער היו מעוניינים להתנדב במד"א), ובמדרג יורד הנוער היה מעוניין להתנדב ב: חלוקת מזון, חונכות, עזרה לעולים, מבצעי התרמה, צביעת מתקנים, טיפוח שטחי ציבור, עזרה לילדים עם צרכים מיוחדים, ניקיון שטחי ציבור (5%).
מניתוח של הנכונות להתנדב לפי מגדר מסתבר שבנות מעוניינות להתנדב יותר מבנים והן מעדיפות להתנדב על בסיס קבוע. בנים מעדיפים יותר מבנות להתנדב ל"מבצעים" חד פעמיים. עוד נמצא ש – 29% מבני הנוער אינם מעוניינים להתנדב. מקרב הבנות לא היתה ולו בת דתייה אחת שהשיבה שאינה מעוניינת להתנדב, ורק 2% מהבנות החילוניות ו – 3% מהבנות המסורתיות אינן מעוניינות להתנדב. בקרב הבנים הדתיים 22% אינם מעוניינים להתנדב, בקרב הבנים החילוניים 25% אינם מעוניינים להתנדב ובקרב הבנים המסורתיים – 36% אינם מעוניינים להתנדב.
עוד עולה מהמחקר שהמקום המועדף לבילוי על בני הנוער הוא מרכז העיר, שהנוער מעוניין להיות שותף בקבלת החלטות בנושאים הקשורים אליו, ושהנוער מצר על העדר שטחים ירוקים מטופחים ועל הלכלוך במרחב הציבורי.

מקור: תרצה גולדשטיין, רינת ענבר דפוסי הפנאי של הנוער בירושלים, עיריית ירושלים אגף חברה ונוער, אוגוסט 2006

לכל טורי "העיר במספרים" באתר מכון ירושלים