יום שישי, 31 באוגוסט 2018

יורדים יוצאים ויורדים חוזרים

יאיר אסף-שפירא

בשנת 2016 (האחרונה לגביה יש נתונים מפורטים) גדלה אוכלוסיית ירושלים ב-2%, אחוז זהה לגידול האוכלוסייה במדינת ישראל כולה באותה שנה, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. השינוי בהיקף האוכלוסייה בעיר, גידול או קיטוּן, נובע ממספר מקורות, שהעיקריים שבהם הם הריבוי הטבעי (לידות פחות פטירות), עולים, והגירה בין יישובים. בנוסף, ישנם מקורות שחלקם בשינוי האוכלוסייה בדרך-כלל קטן יותר, כגון איחוד משפחות, הגירה מהארץ, ותושבים חוזרים. 


יום שישי, 24 באוגוסט 2018

בנייה והגירה

יאיר אסף-שפירא

מאזן ההגירה – מספר העוברים אל העיר פחות מספר העוברים ממנה לישובים אחרים – נחשב למדד חשוב המבטא בין היתר את האטרקטיביות של העיר. מדד זה נאסף בקביעות, מפורסם מדי שנה, ותופש בדרך כלל כותרות בתקשורת, זאת למרות שמאזן ההגירה של ירושלים לא השתנה באופן דרמטי זה כ-20 שנה, והוא לרוב נע בין 5,000- לבין 7,000-. מאזן זה הוא ההפרש בין כ-10,000 תושבים העוברים אל העיר מדי שנה, לבין כ-15,000 עד 17,000 העוזבים אותה. בשנת 2016 עמדו המספרים על 10,300 נכנסים, ו-18,100 עוזבים, כלומר מאזן הגירה של 7,800-. המאזן לשנת 2017 פורסם לפני ימים אחדים, והוא עמד על 6,000-.





יום רביעי, 22 באוגוסט 2018

שש נקודות קלפי במזרח ירושלים

יאיר אסף-שפירא

האוכלוסייה הערבית בירושלים מממשת את זכותה להצביע בבחירות המקומיות בשיעורים נמוכים מאוד, כמעט אפסיים. נראה כי גם אם יבחרו ערביי ירושלים להצביע בבחירות הקרובות, הם יתקשו בכך מאוד לאור מיעוט מיקומי הקלפי בשכונות הערביות, כך מסתבר מקובץ הקלפיות שפירסם משרד הפנים לקראת הבחירות.



יום שישי, 17 באוגוסט 2018

בין חומותייך

תהילה ביגמן

קשיי נגישות, מפגעי רעש בלתי נסבלים וקהילתיות ואידיאולוגיה ששוות את הכל – כך נראים חייהם של תושבי הרובע היהודי

קשה מאוד עד בלתי אפשרי לגור ברובע היהודי. התנאים הפיזיים של סמטאות, ריצוף ומדרגות רבות, מחסור חמור במקומות חנייה (ואלו שיש- מרוחקים מאוד מהבתים) ומעל לכל- מפגעי רעש בלתי פוסקים בדמות פסטיבלים, סיורים ותיירות פנים וחוץ- כל אלו יכולים להרחיק אנשים רבים. אולם אם שואלים את תושבי הרובע- הכל שווה על מנת לגור במקום המיוחד הזה.


יום שישי, 10 באוגוסט 2018

זהירות, חומר מסוכן

ליאור רגב

המהפכה התעשייתית הביאה איתה יתרונות רבים, כמו עלייה בתפוקה והוזלת עלויות הייצור. אך התעשייה משתמשת לעיתים בחומרים שהשפעתם על בריאות הפועלים והסביבה לא בהכרח טובה. מדינת ישראל התקינה תקנות לטיפול בחומרים מסוכנים אלו. לפי התקנות, כל מפעל, חנות, ארגון חקלאי, תחנת דלק או עסק אחר שעוסק בתהליכי הייצור, באחסנה, הפצה או הובלה של חומרים מסוכנים נדרשים לקבלת היתר מהמשרד להגנת הסביבה.


יום שישי, 3 באוגוסט 2018

האם תעשיית ההיי-טק בירושלים יכולה להיות מנוע צמיחה כלכלי של העיר?

ימית נפתלי

בשנים האחרונות, חלה צמיחה של תעשיית ההיי-טק בירושלים ובכלל זה תעשיית הביוטק בעיר. בין השנים 2013 – 2017 גדל מספר החברות בכ- 52% ולפי מאגר IVC, כיום פועלות בעיר כ-500 חברות הייטק, ש-29% מתוכן הן חברות ביוטק, ומספר המועסקים עומד על כ- 15,000 עובדים.