יום ראשון, 11 באוקטובר 2009

העיר במספרים: ההון הירושלמי

איתן בלואר
מכון ירושלים לחקר ישראל www.jiis.org.il

תיאורית "ההון האנושי" רואה בגורם האנושי את המרכיב המרכזי בעוצמה הכלכלית של המפעל, העיר או המדינה. התיאוריה מתייחסת למכלול המיומנויות והידע, הגלומים בעובד והנרכשים באמצעות לימודים וניסיון, ובאים לידי ביטוי ברמת עבודתו וב"ערכו" הכלכלי. מחקרים רבים בחנו את התיאוריה מהיבטים שונים, ומצאו שרמת הון אנושי גבוהה מובילה להצלחה כלכלית, וכי אזורים בעלי שיעור גבוה של הון אנושי מצליחים יותר מאזורים בעלי שיעור נמוך של הון אנושי. אחת הדרכים למדידת שיעור ההון האנושי היא בחינת בעלי התארים האקדמאים (תואר ראשון ומעלה) כשיעור מהאוכלוסייה.

בירושלים בשל ריבוי המוסדות להשכלה גבוהה המעניקים תארים אקדמיים, קיים פוטנציאל רב ליצירה ולהתבססות של ההון האנושי כגורם משמעותי בעיר. בעיר ישנם 12 מוסדות אקדמאיים המאושרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה – האוניברסיטה העברית, מכללות אקדמאיות ומכללות לחינוך.

בחינה של שיעור בעלי תארים אקדמאיים מכלל התושבים בני 18 ומעלה בירושלים מצביעה על חולשתה של העיר. בשנת 2007 התגוררו בירושלים כ-93,000 אקדמאיים ושיעורם מתוך כלל אוכלוסיית בני 18 ומעלה עמד על 21
%. שיעור זה היה דומה לשיעור הארצי שעמד על 22% (כ- 1,076,200 אקדמאיים התגוררו בישראל). שיעור האקדמיים בירושלים היה נמוך ביחס לתל אביב שבה שיעור התושבים בעלי תארים אקדמאיים היה גבוה בהרבה מהממוצע הארצי - 35% (107,700 אקדמאיים) ולחיפה - 31% (64,700 אקדמאיים). שיעור האקדמאים הנמוך יחסית בירושלים נובע בין היתר מהרכב האוכלוסייה בעיר, הכולל אוכלוסייה חרדית שעל פי רוב אינה לומדת במוסדות להשכלה גבוהה המעניקים תואר אקדמי, ואוכלוסייה ערבית המתאפיינת בשיעור נמוך יחסית של בעלי תארים אקדמיים.

שיעור האקדמאים מקרב בני 18+, 2007