יום ראשון, 6 באפריל 2008

מגדל דוד

יאיר אסף-שפירא

ככלל, מתאפיינות ערים, ובפרט ערים גדולות, בבנייה לגובה. גורמים רבים משפיעים על גובה הבנייה, ביניהם ערך הקרקע ומדיניות תכנון עירונית (כגון השאיפה לשימור קו הרקיע). גם מעורבות הציבור בתכנון עשויה להשפיע. בחלק מהערים בישראל מתפתחת בנייה לגובה בהיקפים גדולים, וניתן לראות זאת למשל ברמת-גן. בירושלים ניטש ויכוח לגבי הבנייה לגובה – האם, ובעיקר היכן לאפשר בנייה כזו – אך עדיין אין מדיניות ברורה ומוסכמת.

בשנת 2006 הסתיימה בנייתן של 1,655 דירות בירושלים. 19% מהדירות נבנו בבניינים נמוכים בני 1-2 קומות – מרביתם בני שתי קומות, 14% בבניינים בני 3-4 קומות, 64% בבניינים בני 5-10 קומות – מרביתם בני 5-8 קומות, ו-3% בבניינים בני 11-15 קומות. בירושלים לא הסתיימה בשנת 2006 בנייתם של בניינים גבוהים בני 16 קומות ומעלה.
מניתוח נתונים של שלוש השנים 2004-2006 עולה כי בשנים אלו רבע (24%) מהדירות שנבנו בירושלים היו בבניינים בני 1-2 קומות. שיעור דומה של בנייה נמוכה מאפיין בנוסף לירושלים ערים פרבריות כגון ראשון לציון, הרצליה, רעננה, אריאל, קריית-אתא וכפר-סבא. לשם השוואה, בתל-אביב-יפו הוותה הבנייה הנמוכה 10%, במעלה אדומים 8%, ובחיפה 7%.

8% מהדירות שנבנו בירושלים בשנים אלו היו בבניינים בני 11-15 קומות. שיעור דומה של בנייה בגובה זה מאפיין גם הוא ערים פרבריות כגון נתניה, פתח-תקווה, אשקלון ורעננה.

ירושלים מתאפיינת בשיעור נמוך של בנייה גבוהה - בבניינים בני 16 קומות ומעלה. רק 3% מהדירות שנבנו בשנים 2004-2006 נבנו בבניינים בגובה זה. שיעורים דומים של בנייה גבוהה נרשמו בערים ראשון לציון ותל-אביב-יפו. יוצא אפוא שבישראל הערים המתאפיינות בבנייה גבוהה, אינן בהכרח הגדולות ביותר. הערים בהן היוותה הבנייה בבניינים בני 16 קומות ומעלה יותר מ-20% מכלל הבנייה היו ערים בטבעת הפנימית או התיכונה של מטרופולין תל-אביב: קריית אונו, הוד השרון, גבעתיים, בת-ים ורמת-גן

דירות בירושלים, בבניינים שבנייתם הסתיימה בשנים 2004-2006, לפי קומות


מקור הנתונים: הבינוי בישראל 2006, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לוח 26

תגובה 1:

  1. בלוג מעניין!
    מחשבון משכנתא שימושי לחישוב ההחזר החודשי על המשכנתא לפי ריבית משכנתא ומספר תשלומים

    השבמחק