יום שלישי, 8 במרץ 2011

אין כמוה בעולם – מערכת החינוך בירושלים

מאת: ד"ר מאיה חושן

ירושלים ניחנת במגוון אנושי-תרבותי יוצא דופן. העושר החברתי-תרבותי של תושבי ירושלים הוא חלק מיופייה ומאופייה של העיר, אך הוא גם מקור לשסעים ולקונפליקטים. המגוון המורכב הזה בא לידי ביטוי גם במוסדות החינוך בירושלים, שהם אבני-יסוד בחייה הציבוריים ובזהותה של העיר. בירושלים בתי ספר ייחודיים ומיוחדים מכל המינים והמגזרים – הממלכתי, הממלכתי דתי, החרדי והערבי ובהם לומדים בשנת הלימודים הנוכחית תשע"א 217,183 תלמידים. נציין שלראשונה אחרי כעשור וחצי כל מגזרי החינוך מנוהלים כיחידה ארגונית אחת, הלו היא המינהל לשרותי חינוך. מינהל החינוך החדש מאגד את המנהלה לחינוך ירושלים (מנח"י) ואת המינהלה לחינוך חרדי (מנח"ח). במנח"י לומדים בחינוך העברי 58,676 תלמידים מהם 31,692 לומדים בחינוך הממלכתי, ו-26,984 בחינוך הממלכתי דתי. ובחינוך הערבי במנח"י לומדים 67,087 תלמידים. במנח"ח לומדים 91,420 תלמידים.

מערכת החינוך בירושלים היא מערכת החינוך הגדולה בישראל. כאמור בשנת הלימודים הנוכחית לומדים בה 217,183 מגן הילדים ועד כיתה יב'. זאת בלא שנכללו במניינה תלמידים הלומדים בחינוך הערבי הפרטי, שמספרם נאמד בעוד כ – 20,000.

מעניין לשים לב כי מספר התלמידים בירושלים דומה למספרם של כלל תושבי ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל (228,239 תושבים בסוף שנת 2009(, ולמספרם של כלל תושבי אשדוד, העיר החמישית בגודלה בישראל ( 206,400 תושבים).

עוד נציין שמגוון האוכלוסיות, האמונות, התפיסות, הדתות וההעדפות שמאפיינות את תושבי העיר ובתי הספר שלה, יחד עם גודלה של המערכת, מהווים כר פורה ליוזמות חינוכיות שהן דוגמא ומופת לעשייה חינוכית בארץ ומודל לחיקוי ולמידה ועל כך נרחיב באחד הטורים הבאים.

מקור לנתונים: אתר האינטרנט של עירית ירושלים, שנתון חינוך.




2 comments:

  1. אהוד עוזיאל9 במרץ 2011 בשעה 7:52

    אני מכיר נתון, שבירושלים יותר ממחצית התלמידים הערביים לומדים בבי"ס פרטיים. האם נתון זה שגוי? האם הנתון שפרסמתם מס' התלמידים הלומדים במנח"י כולל בי"ס מוכרים שאינם רשמיים, ומכאן השוני בין הנתונים? כי אלו בתי ספר שמרבית תקציבם עדיין מגיע מההורים, ולא ממנח"י.

    תודה!

    השבמחק
  2. ד"ר מאיה חושן9 במרץ 2011 בשעה 9:34

    מספר התלמידים שהתפרסמו בטור על מערכת החינוך בירושלים כוללים את התלמידים גם בבתי הספר שבמעמד מוכר שאינו רשמי. הדבר נכון לכל המגזרים: הממלכתי, הממלכתי דתי, החרדי והערבי. יצויין שמתחילת שנות ה - 2000 ישנה עלייה ניכרת במספר בתי הספר ובמספר התלמידים במגזר הערבי הנמנים על המוכר שאינו רשמי ועל כן הם אינם פרטיים. באשר לחינוך הפרטי - אין נתונים מעודכנים לחינוך זה היות ובתי הספר בחינוך הפרטי אינם זוכים לתקציב מדינה וגם לא לתקציב עירוני ומשום כך גם אינם מדווחים ואף ממאנים למסור נתונים על מספר התלמידים הלומדים בהם או כל נתון אחר. מהכרותי את מערכת החינוך למגזר הערבי בירושלים חלקם מכלל התלמידים הערבים בירושלים כבר שנים רבות נמוך בהרבה ממחצית התלמידים.

    השבמחק