יום שני, 7 ביולי 2014

המפתח בזכאות לבגרות הוא בהבנת השלם

יועד שחר

כמדי שנה מתפרסמים על ידי משרד החינוך נתונים אודות הזכאים לבגרות מקרב התלמידים הלומדים בי"ב, לפי יישובים. לפי נתונים אלו ירד שיעור הזכאים לבגרות בירושלים מ-51% בשנת תשס"ח, ל-46% בשנת תש"ע ול-43% בשנת תשע"ב. יחד עם זאת, יש הטוענים שהנתונים הללו אינם מתארים תמונה מציאותית של המגמה המושפעת מהמדיניות בתחום הבגרויות. 

עיריית ירושלים מפרסמת בכל שנה נתונים המבוססים על אלו של משרד החינוך אך הראשונה עורכת אותם לפי פילוח מגזרי. מנתונים אלו עולה שאחוז הזכאים לבגרות מקרב תלמידי כיתות י"ב הלומדים בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי, עולה בהדרגה בשנים האחרונות. מ-63% בשנת תש"ע ל-68% בשנת תשע"א ועד ל-72% בשנת תשע"ב. 
במקביל מתקיימת מגמה של מעבר של בתי ספר מהחינוך העצמאי (החינוך החרדי) ומהחינוך הערבי לתכנית לימודים לבגרות ישראלית. כלומר יותר תלמידים ניגשים לבגרות במגזרים אלו ומכאן שניתן היה להסיק שיותר תלמידים אף יהיו זכאים לה. אולם, פה קבור הכלב בהבנת הפער בין הנתונים המתפרסמים על ידי משרד החינוך לבין אלו שמפרסמת עיריית ירושלים. 

כאמור, הזכאים לבגרות מחושבים מתוך סך התלמידים הלומדים בכיתות י"ב. אולם, התלמידים הלומדים בכיתות י"ב הנמנים הם רק התלמידים בבתי ספר שמאפשרים לתלמידיהם לגשת לבחינת הבגרות במסגרתם. מכאן, עולות שתי בעיות שונות לשיטת חישוב השלם. ראשית, אם היינו מחשבים את הזכאים לבגרות תשע"ב מקרב תלמידי כיתות י"ב (גם בבתי ספר שאינם מגישים כלל לבגרות), השלם שמתוכו מחושב אחוז הזכאים היה גדל ולכן אחוז הזכאים היה קטן עוד יותר מ-43. שנית, מכיוון שלפי שיטת חישוב השלם הנוכחית מתקבל שככל שגדלה המגמה של מעבר של בתי ספר חרדים וערבים לתכנית לבגרות ישראלית, נכנסים כל תלמידיהם תחת השלם, על אף שבשנים הראשונות רק בודדים מתלמידיהם ניגשים בפועל לבגרות. כלומר, ככל שבתי ספר עוברים לתכנית הם מורידים את אחוז הזכאות לבגרות הכולל בעיר. 

מהי, אם כך, הדרך הנכונה לחישוב הזכאות לבגרות? שאלה זו תלויה במטרה שלשמה מתבצעת המדידה. מטרה אחת היא מדידת הזכאות כאינדיקציה לכושר ההשתכרות העתידי של התלמידים. למדידת מטרה זו כדאי להכיל תחת השלם את כלל התלמידים הלומדים בכיתות י"ב בעיר ומכאן שאחוז הזכאים בשנת תשע"ב נמוך מ-43%. 

מטרה אחרת היא קבלת אינדיקציה לאיכותם של מוסדות החינוך בעיר. אחוז זכאות גבוה מעיד על מערכת חינוך משובחת בהישגיה שמהווה לעיתים קריטריון עבור הורים שחושבים להגר לעיר. למדידת מטרה זו כדאי למדוד את אחוז הזכאים לבגרות מתוך התלמידים הלומדים בבתי הספר שקיבלו את הבגרות כמדד לאיכות ההשכלה במוסד. יחד עם זאת, מדידה כזו אינה פותרת את המלכוד המתקבל במעבר של בתי ספר חרדים וערבים לתכנית הבגרות. אלו, לפחות בטווח הקצר, מורידים את אחוז הזכאות לבגרות בעיר. מכאן, שטוב עושה עיריית ירושלים כשמחשבת את אחוז הזכאות לבגרות בפילוח מגזרי ומקנה תמונה מורכבת יותר למגמות המתקיימות בעיר ביחס לתחום זה.