יום חמישי, 30 באפריל 2009

העיר במספרים: יחסי עבודה

יאיר אסף-שפירא

אחד המדדים לחוסנה הכלכלי של עיר הוא מספר המועסקים בה. בשנת 2007 היה מספר המועסקים בירושלים 240,700.
לא כל המועסקים בעיר הם תושביה - חלקם מגיעים בכל בוקר מישובי המטרופולין. לשם השוואה, בתל-אביב-יפו מועסקים 366,200 עובדים, ובחיפה 162,700. האם ניתן לומר כי לפי מדד זה חוסנה של ירושלים נמוך מזה של תל-אביב, וגבוה מזה של חיפה? לא בהכרח. גם מספר התושבים בעיר, להם מספקת העיר שרותים, הוא גורם מכריע בחוסן הכלכלי - ככל שמספר התושבים רב יותר, עולה ההוצאה העירונית לאספקת שרותים. היחס בין מספר המועסקים למספר התושבים הוא לכן מדד טוב יותר לחוסן.
בנוסף, מצביע יחס זה גם על המרכזיות של העיר כמוקד משיכה לתעסוקה. יחס זה עומד בירושלים על 325/1000, כלומר 325 מועסקים לכל 1000 תושבים. בתל-אביב היחס הוא 946/1000, ובחיפה 613/1000. הסיבות העיקריות לפער הן היותן של תל-אביב וחיפה מרכזי תעסוקה המושכים מדי יום מועסקים מכל רחבי המטרופולין במספר גדול יותר מירושלים, ובנוסף יציאה לעבודה (השתתפות בכוח העבודה) בשיעור נמוך בירושלים.

באמצעות בחינה של מספר המועסקים לפי תחומים (ענפים כלכליים), ביחס למספר התושבים, ניתן ללמוד על חוזקם של הענפים הללו. הענף המעסיק את מספר העובדים הגבוה ביותר בירושלים הוא החינוך. יחס מועסקים\תושבים בענף זה בירושלים הוא 60/1000, כלומר 60 עובדים בחינוך לכל 1000 נפש באוכלוסיית העיר. אך גם בענף זה היחס בתל-אביב (64/1000) ובחיפה (76/1000) גבוה מבירושלים. ענף השרותים העסקיים הוא לחם חוקו של המגזר העסקי. ענף זה הוא השני בגודלו בירושלים, והגדול בתל-אביב ובחיפה. יחס מועסקים\תושבים בירושלים בענף זה הוא 40/1000, בתל-אביב 232/1000, ובחיפה 93/1000. בענף המינהל הציבורי, בו מתבלטת ירושלים, היחס עומד על 33/1000 - יותר מחיפה (26/1000), אך פחות מתל-אביב (50/1000).

יחס בין מועסקים לתושבים בירושלים, בענפים כלכליים נבחרים



מקור הנתונים: סקר כוח אדם 2007, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה