יום חמישי, 30 באפריל 2009

העיר במספרים: על גלגלים

אביאל ילינק

בשנת 2007 נעו בכבישי ישראל כ-1.8 מיליון מכוניות פרטיות. רמת המינוע בישראל עמדה על 246 כלי רכב פרטיים לכל 1,000 תושבים והיא הייתה נמוכה באופן משמעותי בהשוואה למדינות מערב אירופה, יפן וארה"ב. כ-40% מכלל המכוניות בישראל היו מתוצרת יפן, כ-11% מתוצרת קוריאה, כ-10% מצרפת וכ-9% מספרד.

אחד המדדים להערכת הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בישובים שונים הוא רמת המינוע. בדרך כלל, ככל שהרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה גבוהה יותר כך רמת המינוע בישוב תהיה גבוהה יותר. רמת המינוע בירושלים היא מהנמוכות בארץ ועמדה על 160 כלי רכב לכל 1,000 תושבים. לשם השוואה, רמת המינוע בתל אביב עמדה על 450 מכוניות לאלף תושבים, כמעט פי שלוש מרמת המינוע בירושלים.
הפער ברמת המינוע הוא גדול עד כדי כך שלמרות שאוכלוסיית תל אביב קטנה מאוכלוסיית ירושלים כמעט בחצי, מספר המכוניות בבעלות תושביה היה גדול ב-46% על מספר המכוניות בבעלות תושבי ירושלים (יתכן והסבר חלקי לכך הוא המספר הגבוה של רכבי חברות הרשומים בתל אביב). דוגמאות נוספות הן הרצליה עם רמת מינוע של 400 כלי רכב ל-1,000 תושבים, חיפה עם רמת מינוע של 300 כלי רכב וקרית שמונה עם 235 כלי רכב.

מדד נוסף להערכת הרמה החברתית-כלכלית של אוכלוסיית הישוב היא הגיל הממוצע של כלי הרכב. בשנת 2007 היה הגיל הממוצע לרכב בירושלים גבוה מהממוצע הארצי (6.9) ועמד על 8.5 שנים. גיל זה היה גבוה בהשוואה לגיל הממוצע בתל אביב - 5.0, בחיפה – 6.2, בראשון לציון – 7.4 ובקרית שמונה – 8.2.

כלי רכב פרטיים ל-1,000 תושבים (רמת מינוע) בירושלים וביישובים הסמוכים לה, 2007.


מקור: הרשויות המקומיות בישראל 2007, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

תגובה 1:

  1. לדעתי צריך להיאבק בתופעת ה"גלגלים" על כבישי ישראל ולהמציא כמה שיותר פתרונות חלופיים - תחבורה, שבילי אופניים ושוב פעם תחבורה...

    השבמחק