יום ראשון, 13 בינואר 2008

האזורים שנוספו בשנת 1967

יאיר אסף-שפירא
מאי 2007

בסוף יוני 1967, כשלושה שבועות לאחר מלחמת ששת-הימים, הורחבו גבולות ירושלים מזרחה, צפונה ודרומה, אל שטחים שהיו בשליטת ירדן עד למלחמה. שטח העיר עד אז היה כ-38 קמ"ר, והוא הורחב בכ-70 קמ"ר, לשטח של 108 קמ"ר. בשטחים שנוספו התגוררו באותה עת כ-68,600 ערבים, שהיוו לאחר האיחוד 26% מאוכלוסיית העיר. כחצי מאוכלוסייה זו התגוררה בשכונות עירוניות, כגון העיר העתיקה (23,680 תושבים בשנת 1967), המושבה האמריקאית (מצפון לעיר העתיקה, 4,430 תושבים), או ואדי-ג'וז (סמוך להר-הצופים, 3,400 תושבים). היתר התגוררו בכפרים, כגון צור באהר בדרום (4,710 תושבים), ובית-חנינא בצפון (3,610 תושבים).

בסוף שנת 2005 התגוררו בשטחים שנוספו לעיר כ-424,300 תושבים, יהודים וערבים, שהיוו 59% מתושבי ירושלים. האוכלוסייה הערבית באזורים אלו נאמדת בכ-240,000 נפשות, והשכונות העיקריות בהן היא מתגוררת הן שועפאט (34,700 תושבים), הרובע המוסלמי (26,180), בית-חנינא (24,750) וא-טור (22,130).

האוכלוסייה היהודית מתרכזת בשכונות שנבנו החל מסוף שנות ה-60, והיא מונה כ-184,300 נפשות (39% מהיהודים בעיר). השכונות העיקריות בהן מתרכזת האוכלוסייה היהודית הן: רמות-אלון (40,400 תושבים), פסגת-זאב (41,200), גילה (27,300) ,נווה-יעקב (20,200), רמת-שלמה (14,300), תלפיות-מזרח (12,200), והר-חומה, שנמצאת בשלבי איכלוס, ובסוף 2005 התגוררו בה 4,200 תושבים.

האזורים שנוספו לעיר עם איחודה הם יעד מועדף להגירה לתושבי ירושלים, ובשנת 2004 עברו 4,270 ירושלמים מאזורים אחרים בעיר להתגורר באזורים אלו, לעומת 3,120 שבחרו לעזוב את האזורים הללו למקומות אחרים בירושלים. היעדים שהועדפו על העוברים מהאזורים שנוספו בשנת 1967 היו השכונות: בית-הכרם – קריית-משה. השכונות מהן בחרו תושבים רבים לעבור אל אזורים אלו היו גוננים, והשכונות הצפוניות של מרכז העיר: סנהדריה, שמואל-הנביא, בית-ישראל ומאה-שערים.

מספר העוזבים את האזורים הללו אל ישובים מחוץ לירושלים, כגון מעלה-אדומים, עלה ב-2,680 על מספר הנכנסים אליהם מישובים אחרים. 13,260 מתושבי אזורים אלו בחרו להעתיק את מקום מגוריהם בתוך האזור.

מהגרים אל האזורים שנוספו לירושלים בשנת 1967 ומהם, 2004

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה