יום שני, 11 באוגוסט 2008

החרדים רוצים ללמוד

מאת ד"ר דן קאופמן

פורסם בעיתון הארץ בתאריך 7/8/2008

החלטתה של שרת החינוך יולי תמיר, שלא לחייב את הציבור החרדי בלימודי ליבה, מעוררת את השאלה עד כמה השמטת מערך הליבה מתוכנית הלימודים פוגעת בסיכוייו של צעיר חרדי להשתלב בשוק העבודה, אם וכאשר יחפוץ בכך. ההחלטה נבעה מעמדתה של תמיר, שלפיה לא ניתן לכפות לימודים על מי שאינו מעוניין בכך. יש לשער כי עמדה זו התגבשה, בין השאר, בעקבות שיחותיה עם מנהיגי הציבור החרדי, ובכלל זה עם חברי הכנסת המייצגים אותם. נשאלת השאלה, באיזו מידה מנהיגי הציבור החרדי ודובריו אכן משקפים את רצונה של הקבוצה המגוונת והמורכבת שהם מייצגים. המציאות מלמדת כי רבים מהחרדים היוצאים מהכוללים לשוק העבודה מגלים שהיעדר השכלה בתחומי הליבה מקשה עליהם לרכוש השכלה גבוהה. חרדים המשתלבים במקומות עבודה מגלים עד מהרה כי השכלה גבוהה היא תנאי הכרחי להתקדמות. מחקר שנערך באחרונה במכון ירושלים לחקר ישראל בחן את עמדותיהם של גברים חרדים צעירים בנוגע ללימודים גבוהים, ומיפה את החסמים העומדים בדרכם של אלו המעוניינים ברכישת השכלה זו. המחקר, שנערך על ידי אסף מלחי, בצלאל כהן ואנוכי, הקיף יותר מ-500 נשאלים בגילאי 20-30 - חלקם (355) סטודנטים חרדים הלומדים במכללות חרדיות, וחלקם (165) אינם סטודנטים, אך לומדים בכוללים או עובדים בעבודות שונות. מהמחקר עולה כי כ-59% מהנשאלים שאינם סטודנטים היו בעלי מוטיווציה ללמוד לימודים גבוהים. רוב הנשאלים טענו כי היו מעוניינים או מעוניינים מאוד ללמוד אנגלית (78%), מחשבים (80%) ומתמטיקה (63%), במקביל ללימודיהם התורניים. 65% מהמשיבים שאינם סטודנטים טענו כי בהינתן סיוע כספי ללימודים ולמחיה, היו מעוניינים לרכוש השכלה גבוהה. היעדר השכלה בלימודי הליבה היה רק אחד מהגורמים שהזכירו המשתתפים כחסמים העומדים בפניהם ברכישת השכלה. רוב הסטודנטים החרדים שרואיינו היו בני 25 ויותר, נשואים והורים לילדים. פרסנתם של כמה מהם נמוכה מהממוצע במשק. במצב כזה יש קושי של ממש לצאת ללימודים גבוהים, ללא סיוע כספי. מעניין במיוחד לציין כי מרבית הנשאלים ייחסו לרבנים השפעה מועטה ביותר על עצם החלטתם לצאת ללימודים, או על בחירת תחום הלימודים. ואולם ממצאי המחקר מראים כי רבים בציבור החרדי נפגעים מהיעדר ידע בתחומי הליבה. לכן, יש לחשוב מחדש על סוגיה זו. חשוב לזכור כי הניסיון להימנע מכפייה גורר בעצמו סוג של כפייה, שכן השכלה כללית רחבה נמנעת מחרדים רבים המעוניינים בה. פתרון אפשרי לבעיה הוא יצירת מסגרות ללימודי ליבה, שיפעלו מחוץ לישיבות.





הכותב הוא חוקר במכון ירושלים לחקר ישראל ומרצה במכללת ספיר





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה