יום שני, 20 ביולי 2015

עירוניות חרדית

יועד שחר

בעולם המערבי הולכות וגוברות הקריאות לציפוף ערים, כלומר לשכן יותר אוכלוסייה על כל תא שטח. צפיפות עשויה להיות דבר מבורך: עבור אילו שאין בבעלותם רכב פרטי, למשל, צפיפות גבוהה היא פתרון ולא חסרון מכיוון שחלק גדול ממוקדי העניין נמצאים במרחק הליכה. הצפיפות מעצימה את המפגשים האנושיים והאינטראקציות החווייתיות.

ניתן לצפות שבאזורים קרובים למרכז העיר צפיפות האוכלוסייה תהיה גבוהה יותר, שכן במרכז העיר מתרחשת הפעילות הכלכלית, התרבותית והחברתית של העיר. בבחינת הנתונים הנחה זו שרירה וקיימת: ממוצע הצפיפות בשכונות שמרחקן ממרכז העיר בירושלים אינו עולה על ק"מ אחד הוא כ-19,000 נפשות לקמ"ר, בעוד שבשכונות שנמצאות במרחק 1-2 ק"מ ממנו הצפיפות הממוצעת היא כ-17,000 נפשות לקמ"ר. במרחק 2 ק"מ ויותר הצפיפות הממוצעת יורדת לכ-11,500 נפשות לקמ"ר.

אולם, מהנתונים עולה שעבור מגזרים מסוימים הזיקה למרכז (כלומר, צפיפות אוכלוסין גבוהה בשכונות שקרובות למרכז), משמעותית יותר: השכונות החרדיות שקרובות למרכז צפופות יותר ביחס לשכונות החרדיות שאינן קרובות למרכז. זאת בשונה מהשכונות בהן מתגוררת אוכלוסייה כללית. השכונות הכלליות שקרובות למרכז אינן צפופות יותר באופן מובהק מהשכונות הכלליות שאינן קרובות למרכז.

קווי המגמה בתרשים המצורף מבטאים את השינוי בצפיפות לפי המרחק ממרכז העיר, עבור כל מגזר. ניתן לראות את הזיקה למרכז העיר עבור החרדים, שמתבטאת בצפיפות, וכן עבור האוכלוסיה הערבית. אולם עבור האוכלוסיה הכללית קו המגמה מקביל לציר האופקי, כלומר שאין זיקה משמעותית למגורים בסמיכות למרכז העיר. 
עבור החרדים יתרונות רבים במגורים במרכז העיר – שם נמצאים מרבית המוסדות החרדיים ומרבית בתי העסק. המגורים במרכז העיר לאוכלוסיה שמרביתה אינה מחזיקה ברכב פרטי מאפשרים גם נגישות רגלית למוקדי העניין. הנחות אלו נכונות גם עבור האוכלוסיה הערבית. לגבי האוכלוסיה הכללית, ניתן לשער שאפשרויות הנגישות האחרות שקיימות עבורה, מחליפות את הצורך בקרבה למרכז, ולכן השכונות הקרובות למרכז אינן צפופות באופן משמעותי מהאחרות. בהקשר זה, אורח החיים החרדי תואם מגמות מודרניות של ציפוף והעלאת האינטנסיביות במרכזי הערים. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה