יום שישי, 29 ביוני 2018

מצוקת חנייה

יאיר אסף-שפירא

בישראל חנייה היא מוצר המסופק בדרך כלל בחינם. כל בעל רכב מצפה לקבל חנייה בחינם בסמוך לביתו. אך מה קורה כאשר יוצאים מהבית? האם תהיה לנו חנייה ליד מקום העבודה? הקניות? הבילוי? למוקדי פעילות אלו מגיעים רכבים רבים, ולא תמיד יש חנייה לכולם. כמו כל מוצר במחסור, גם החנייה באזורים אלו זה תהיה יקרה, ולכן נמצא בהם מספר רב של חניונים. 



לפי נתוני הלמ"ס לגבי רשויות מקומיות, בישראל יש כ-10.1 מיליון מטר רבוע של חניונים (המחוייבים בארנונה). שיאנית החניונים בישראל, בפער ניכר, היא תל אביב, בה מחוייבים בארנונה חניונים בשטח של 1.1 מיליון מ"ר, כ-11% מכלל שטח החניונים בישראל. אחריה במידרג הרצליה (716 אלף מ"ר), נתניה (685), ירושלים (675), ופתח תקווה (626).
האם יש מספיק חנייה? על כל כלי רכב בישראל יש בממוצע 3.8 מ"ר של חניון, בנוסף לחנייה על הכביש. באזור המרכז (מחוזות המרכז ותל אביב) המספר עולה ל-5 מ"ר לרכב, ובסה"כ 6,847,800 מ"ר חניונים – כשטחן של 68,000 דירות מגורים. בירושלים ישנם בממוצע 3.7 מ"ר חניון לכל רכב.

כלל החניונים בישראל מחוייבים על ידי הרשויות המקומיות בכ-299.6 מיליון שקלים מדי שנה, כלומר ממוצע של 29 שקלים למטר. לשם השוואה, החיוב הממוצע בישראל למ"ר של משרדים שירותים ומסחר, הוא 161 שקלים למ"ר. בירושלים החיובים ההפרש גבוה יותר – 58 שקלים למ"ר חניון (הסכום הגבוה ביותר מבין הערים הגדולות), ו-315 שקלים למ"ר של משרדים שירותים ומסחר. במצב בו כל מ"ר מסחר משלם ארנונה בשיעור של פי 5.4 ממטר חניון, אין להתפלא על כך שצצים במרכז העיר חניונים רבים, חלקם במגרשים המתוכננים לבנייה. ניתן לשער שככל שתתפתח מערכת התחבורה הציבורית בירושלים, יהיה פחות ביקוש לחניונים, אך לעיתים המציאות היא הפוכה, וככל שיש היצע רחב יותר, הוא גורר ביקוש, כלומר שככל שיתווספו חניונים, ימשיך הציבור להשתמש ברכב פרטי.