יום שישי, 4 בינואר 2019

בן שמונה עשרה לחופה


עומר יניב 

בשנת 2013 נחקק בישראל חוק אשר קבע כי חל איסור להשיא קטינים מתחת לגיל 18. לכאורה, מורים הנתונים כי לא קיים צורך מיוחד לאכוף את החוק הזה, מכיוון שגיל הנישואין הממוצע בישראל נמצא בשנים האחרונות במגמת עלייה מתונה. בין השנים 2016-2002 עלה הגיל הממוצע לנישואין ראשונים בישראל עבור חתנים מ-27.1 שנים ל-27.5. גיל הכלות הממוצע עלה אף הוא מ-24.2 שנים ל-25.1. גם בחלוקה לפי דתות ניתן לראות כי גיל החתנים שומר על יציבות יחסית, בעוד שגילן הממוצע של הכלות עלה בתקופה המדוברת.

למרות האמור, בירושלים ניכר כי קיימת תופעה לפיה נשים צעירות בכלל ונשים צעירות ערביות בפרט, באות בברית הנישואין בגילאים צעירים. המצב המשפחתי בקרב האוכלוסייה בירושלים בגילאי 19-15 מורה כי בשנת 2016 קרוב ל-97% מהאוכלוסייה בקבוצת גיל זו הם רווקים (לעומת 99% בתל אביב ובחיפה). זהו אחוז גבוה מאוד, אך הוא עדיין מצביע על חלק קטן מהאוכלוסייה הצעירה שכבר נישא. בפילוח לפי מגדר וקבוצת אוכלוסייה ניתן לראות כי מקרב הנשואים בגילאי 19-15 בירושלים חלקן של הנשים הערביות עומד על 64%. מן הנתונים בישראל נמצא כי נשים ערביות נשואות בירושלים בגילאי 19-15 מהוות כ-21% מכלל האוכלוסייה הנשואה בגילאים אלו בישראל.

בקרב האוכלוסייה היהודית חלקן של הנשים בגילאי 19-15 כמעט כפול מזה של הגברים. שיעור הגברים הערבים בגילאי 19-15 בירושלים הוא הנמוך ביותר, פחות מאחוז אחד. כלומר, מרבית הנשים הערביות נישאות ככל הנראה לגברים מבוגרים יותר. למרות האמור, כפי שניתן לראות בגרף, חלקן של הנשים הערביות הצעירות הנישאות בירושלים הולך וקטן, כאשר גם מספרן המוחלט ירד מ-2,060 בשנת 2011 עד ל-1,780 בשנת 2016, ירידה של 14%.