יום שני, 28 בדצמבר 2015

נכסי העירייה; נכסי הציבור

רות אברהם
נכסי עירייה הם נכסים הנמצאים בבעלות או בשכירות של העירייה ומנוהלים על ידיה. אלו הם בעצם משאב עירוני נדיר ורובם נמצאים בשימוש מחלקות העירייה השונות או עמותות המקבלות אותם בהליך של הקצאת קרקעות

בשנת 2012 גיבשו "הסדנא לידע ציבורי" בשיתוף תנועת "התעוררות" רשימה של נכסי עירייה בירושלים. הרשימה מונה 2590 נכסים ששטחם הכולל הינו כ-3400 דונמים, שהם כ- 3% משטחה הכולל של ירושלים. 68% מתוך הנכסים שמופו משמשים מוסדות חינוך ביניהם: גני ילדים, בתי ספר יסודיים ותיכוניים, ישיבות, אולפנות ועוד; 11% משמשים לצרכי קהילה, ספורט, נוער ורווחה; 8% הם מקלטים; ה-13% הנותרים מתחלקים בין גופי תרבות, ספריות, תחנות טיפות חלב, משרדים, מחסנים וכו'.

תושבי מזרח ירושלים מהווים 37% מאוכלוסיית העיר, עם זאת רק כ-10% מתוך נכסי העירייה ממוקמים באזור זה. בשכונות חרדיות שאוכלוסייתן מהווה כ-20% מתושבי העיר, ממוקמים כ- 25% מתוך הנכסים שמופו. בשכונות מזרח העיר ישנם פחות משני נכסים לאלף תושבים. בשכונות החרדיות והשכונות הגדולות בהן: גילה, פסגת זאב והר חומה ישנם 2-5 נכסים לאלף תושבים בשכונות דרום העיר המאופיינות באוכלוסייה חילונית בהן: בקעה, קריית יובל, עין כרם ומקור חיים יש 5-8 נכסים לאלף איש. הממוצע העירוני עומד על 3.2 נכסים לאלף איש.

100% מתוך גופי התרבות והספריות העירוניות ממוקמים במערב העיר, רק 5% מגופי הקהילה, הנוער והספורט ממוקמים במזרח העיר ורק 3 תחנות לבריאות האם והילד, המהוות 5% מכלל התחנות בעיר, ממוקמות במבני עירייה במזרח העיר. והמקלטים? רק 2 מתוך 196 במזרח העיר.

מיפוי הרחובות, המוסדות והמבנים המזרח העיר מוגבל ולכן יתכן וחלה סטייה בהליך הקידוד הגיאוגרפי של הנכסים. כמו כן, הניתוח התבסס על כמות המבנים ולא שטחם – מה שיכול לגרום לסטייה כיוון שבית ספר ובו אלפי תלמידים כמובן גדול בהרבה בשטחו משטח של צהרון המארח מדי יום ילדים בודדים. השוואה למגמה העולמית מהווה אתגר בגלל שוני בהגדרה של נכסי עירייה בין מדינה למדינה.