יום שני, 9 בפברואר 2015

מה תזמינו?

ליאור רגב

רוב האוכלוסייה היהודית בישראל מקפיד על אכילת אוכל כשר. בסקר החברתי שנערך בלמ"ס בשנת 2009 והתמקד בדת ודתיות, כ- 64% מהנסקרים היהודים (בגיל 20+) הצהירו על שמירת כשרות במידה רבה או רבה מאוד. 

לאחרונה, עלה נושא הכשרות כמרכיב התורם ליוקר המחייה בישראל. בתי אוכל המבקשים להציע את מרכולתם לקהל אוכלי הכשרות נדרשים לעמוד במגבלות הכשרות של מדינת ישראל -  אותן אוכפת הרבנות הראשית והשלוחות שלה במועצות הדתיות המקומיות. בירושלים, נושא הכשרות נתפס לעיתים כחלק מהדיון על צביונה של העיר. בשנת 2011, החל לפעול בירושלים מיזם של כשרות קהילתית ("השגחה פרטית"), בו שותפים היום כ- 9 בתי עסק.

חיפוש קצר באינטרנט מעלה שורה של אתרי אינטרנט מהם ניתן ללמוד על היצע המקומות המוכרים מזון ביישובים בישראל. במאגר הנתונים של Rest מופיעים 667 בתי אוכל בירושלים. בתל אביב 1,573, בחיפה 373 ובראשון לציון 278. בהלימה עם הדימוי של עיר שבה בכל פינה קיים בית קפה, ניתן לראות שמספר המקומות המוכרים מזון בתל אביב חריג בקנה מידה ישראלי. כמה סיבות לכך הן גודלה של המטרופולין, ותרבות האכילה מחוץ לבית של הקהילה העסקית העובדת בה והקהילה הצעירה המבלה בה.

קיימים הבדלים במידת שמירת הכשרות של בתי האוכל הפועלים בכל אחת משלוש הערים הגדולות בישראל. על פי אתר Rest קיימים 486 (73%) עסקים כשרים בירושלים, לעומת 181 (27%) שאינם כשרים. בתל אביב, מספר המקומות הכשרים, 468, דומה לירושלים, אך אלו מהווים רק 30% מההיצע הכולל; 1,105 (כ- 70%) אינם כשרים. בחיפה 96 (26% בלבד) בתי אוכל כשרים, ו- 277 (74%) אינם כשרים.

סיווג לפי סוג המזון מראה שאחוז בתי העסק המוכרים בשר ומוגדרים ככשרים נמוך יותר ביחס להיצע הכללי. נתון זה מלמד על הקושי היחסי בשמירה על כשרות "בשרית" לעומת כשרות "חלבית". 158 (69%) מבתי האוכל בירושלים המתויגים כבשריים, כשרים (לעומת 73% בסה"כ בתי האוכל בעיר), ו- 71 (31%) אינם כשרים. בתל אביב 31% מבתי האוכל הבשריים כשרים, בחיפה 17%, ובראשון 39%.

מעניין לראות שאחוז בתי עסק המציעים משלוח וכשרים גבוה יותר ביחס לאחוז העסקים הכשרים הכללי. בירושלים, 185 (85%) מהעסקים המציעים משלוח כשרים, בתל אביב 42%, ובחיפה 33%. ניתן להסביר נתון זה בסוג המזונות של המציעים משלוח, הנתפס כעממי יותר (פיצה, המבורגר וכד'), ומהיר להכנה. מקומות אלו פונים לקהל יעד רחב יותר, ומבוססים על מתח רווחים נמוך יותר לכל יחידה.




יום חמישי, 5 בפברואר 2015

קילו אלכסנדר וכמה יונתן

דפנה שמר

בישראל ישנם 267 קיבוצים, מתוכם 243 שייכים לתנועה הקיבוצית,  18 קיבוצים הם של הקיבוץ הדתי, והשאר תחת ארגונים אחרים. בקיבוצים חיים נכון לשנת 2013  157,525 תושבים המהווים קרוב ל 2% מתושבי מדינת ישראל, בשנה האחרונה חל  גידול של 3% באוכלוסיית הקיבוצים (בישראל חל גידול של קרוב ל 2%). בקיבוץ הקטן ביותר – קיבוץ נערן (גם: נירן), חיים נכון לסוף שנת 2013  - 71 חברים, בקיבוץ הגדול ביותר – מעגן מיכאל, מתגוררים 1768 חברים. 
במטרופולין ירושלים ישנם 10 קיבוצים בהם גרים 6,167 חברים, המהווים 0.5% מאוכלוסיית המטרופולין. הקיבוץ הראשון שהוקם במטרופולין ירושלים הוא קריית ענבים בשנת 1920. מחצית מתוך קיבוצי המטרופולין הם קיבוצים במודל השיתופי.
לפי סקר שנערך באוניברסיטת חיפה, 29% מהקיבוצים הם שיתופיים – ישובים שבהם בעלות הקניין היא בידי הכלל, וישנו שיווין ושיתוף ביצור, בצריכה ובחינוך. 71% הינם קיבוצים מתחדשים – קיבוצים שעברו הפרטה. 
לאורך השנים חלה ירידה בתמיכתם של חברי קיבוצים בהקמת שכונה קהילתית צמודה לקיבוץ: בשנת 2002 תמכו כשני שליש מהנשאלים בהקמת שכונה כזו, ואילו ב 2014 רק 42% תומכים ברעיון. בקיבוצים השיתופים 28% תומכים ברעיון ואילו בקיבוצים המתחדשים 48% תומכים בו.
אז כמה באמת שוקלים לעזוב את הקיבוץ? – רק 7% הצהירו שהם חושבים על כך לעיתים קרובות, ירידה מהסקר ב 2002 בו 18% הצהירו שהם חושבים על כך לעיתים קרובות. 15% הצהירו שהם לפעמים חושבים על לעזוב ו 78% הצהירו שלעיתים רחוקות הם חושבים על לעזוב את הקיבוץ (לעומת 53% בשנת 2002).
הקיבוצניקים חושבים שמקום המגורים שלהם הוא טוב – 64% מהם השיבו כך, 29% נוספים חושבים שהקיבוץ הוא מקום טוב מאוד לחיות בו ו 7% חושבים שהקיבוץ הוא מקום לא טוב לחיות בו. בקיבוצים השיתופיים רק 3% חושבים שהקיבוץ הוא לא מקום טוב לחיות בו. מ 2002 חלה עלייה באחוז המשיבים שחושבים שהקיבוץ הוא מקום טוב מאוד לחיות בו.
בשנים האחרונות חלה עלייה באחוז הקיבוצניקים שחושבים שקליטת בני קיבוץ תזיק להמשך קיומו של הקיבוץ: מ 19% בשנת 2009 ל 28% השנה (2014). לעומתם 57% חושבים שקליטת בני קיבוץ תועיל לקיבוץ. בקיבוצים השיתופיים 53% חושבים שקליטת בני קיבוץ תזיק ואילו בקיבוצים המתחדשים 18% חושבים שהיא תזיק.




מקור הנתונים:
מיכל פלגי ואליאט אורחן, סקר דעת קהל בקיבוצים בשנת 2014, המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי, אוניברסיטת חיפה.