יום שני, 15 בדצמבר 2014

שכר דירה

יאיר אסף-שפירא

ב-24 בנובמבר פורסם תזכיר החוק לשכירות הוגנת, הקובע בין היתר כי שיעור העלייה המקסימלי בשכר הדירה יהיה 2% בשנה, למשך שלוש שנים. עד כמה שונה מצב זה מהמצב הקיים כיום?
שכר הדירה הממוצע בירושלים לדירת 3.5-4 חדרים עמד ברבעון השני של שנת 2014 על 4,480 ש"ח לחודש בממוצע. סכום זה נמוך בהרבה מהשכירות המשולמת לאותו גודל של דירה בתל-אביב (6,420 ש"ח), וגבוה בהרבה מהסכום המשולם בחיפה (3,010 ש"ח). בירושלים חלה בשנה האחרונה בשכר הדירה המשולם על דירות אלו עלייה ממוצעת של 5.5% (מאז הרבעון השני של שנת 2013 - כלומר על פני ארבעה רבעונים). שיעור העלייה בדמי השכירות הממוצעים בירושלים דומה לשיעור העלייה בחיפה (5.5%) ובתל-אביב (5.4%). 
בהשוואה למוצע בחוק (2% בשנה), ניכר שהעלייה במחיר תלולה. בהשוואה ליוקר המחייה, הנמדד על ידי מדד המחירים לצרכן, העלייה בדמי השכירות קיצונית עוד יותר, שכן מדד זה עלה בתקופה זו ב-1% בלבד, כלומר שדמי השכירות עלו ביותר מפי שניים מהעלייה המקסימלית המוצעת בחוק, ויותר מפי חמישה מיתר המרכיבים במדד המחירים.
בדמי השכירות המשולמים בירושלים עבור דירות קטנות יותר חלו באותה תקופה שינויים קטנים יותר (עלייה של 1.3% בדירות בנות 1.5-2 חדרים, ושל 4.3% בדירות בנות 2.5-3 חדרים). בדירות הגדולות, בנות 4.5-5 חדרים, היו העליות במחירי השכירות בירושלים תלולות יותר, והן עלו בשיעור של 6.1%.
האם החוק ישנה את המאזן בין שוק השכירות לשוק המכירה של דירות? מחירי הדירות בנות 4 חדרים בירושלים עמדו ברבעון השני של שנת 2014 על 1,925,000 ש"ח בממוצע. מחירים אלו עלו בשנה האחרונה (מהרבעון השני של שנת 2013) בשיעור של 9.5% - שיעור גבוה באופן קיצוני. האם שיעורים אלו יושפעו מהחוק החדש – ימים יגידו.


יום ראשון, 7 בדצמבר 2014

לחיי התואר- עכשיו מה תעשה עם זה?

יאיר אסף-שפירא

בשנת הלימודים 2011/12 למדו במוסדות האקדמיים בירושלים 37,670 סטודנטים וסטודנטיות, שהיוו 15% מהסטודנטים בישראל. 20,580 מהם למדו באוניברסיטה העברית, 11,410 במכללות אקדמיות, ו-5,680 במכללות אקדמיות לחינוך.
תחומי הלימוד של הסטודנטים הללו מגוונים מאוד. התחומים הגדולים באוניברסיטה העברית הם מדעי החברה (27% מהסטודנטים לומדים בתחום זה), מדעי הרוח (22%), ומדעי הטבע ומתמטיקה (20%). נתונים שפורסמו לאחרונה מתוך מחקר מתמשך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בוחנים, בין היתר, את השאלה: מה יעשו הלומדים בתחומים השונים לאחר סיום הלימודים.
המחקר בחן סטודנטים שסיימו את לימודיהם בשנת 2005/06, בשתי נקודות זמן – בשנת 2008 ובשנת 2011. בבחינת תחום העיסוק (הענף הכלכלי) של הבוגרים ניכר כי שנתיים לאחר סיום הלימודים, בוגרי הפקולטות למשפטים עובדים בשיעור גבוה (62%) בענף השירותים העסקיים, וכך גם בוגרי מדעי הטבע והמתמטיקה, וכן בוגרי הנדסה ואדריכלות. בוגרי הרפואה עובדים, מן הסתם, בשיעור גבוה (72%) בענף שירותי הבריאות הרווחה והסעד, ואילו הבוגרים במדעי הרוח והחברה מתפזרים על פני ענפים כלכליים רבים, כאשר העיקריים שבהם לבוגרים במדעי הרוח הם חינוך (28% מהבוגרים) ושירותים עסקיים (24%). התחומים העיקריים אליהם מגיעים בוגרים במדעי החברה הם שירותים עסקיים (29%), ובנקאות, ביטוח ופיננסים (18%). 
ככל שעברו השנים ניכרו בקרב הבוגרים שינויים בענפי התעסוקה. המתודולוגיה של המחקר מאפשרת לנו לבחון שינויים אלו. בקרב בוגרי הרוח והחברה בשנת 2005/06 חלה בין השנים 2008-2011 עלייה (של 4.4% ושל 4.7% נקודות אחוז בהתאמה) בשיעור המועסקים בענף שירותי הבריאות הרווחה והסעד. בקרב הבוגרים במדעי הטבע ומתמטיקה ובהנדסה ואדריכלות חלה עלייה (של 4.2% ושל 4.8% נקודות אחוז בהתאמה) בשיעור המועסקים בענף השירותים העסקיים – שגם כך היה ענף העיסוק העיקרי של בוגרים בתחומים אלו.
באשר ללימודי המשך, 38% מבוגרי תואר ראשון המשיכו לתואר שני, וניכר שהתחום בו שיעור הממשיכים לתואר שני הוא הגבוה ביותר הוא מדעי הטבע וחקלאות (47% מבוגרי תואר ראשון המשיכו לתואר שני). התחום המבוקש ביותר לתואר שני היה עסקים ומדעי הניהול, כאשר 14% מתוך הבוגרים (כ-36% מהממשיכים לתואר שני) בחרו בתחום זה. 


המשך לימודים ועבודה חמש שנים לאחר קבלת תואר ראשון, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נובמבר 2014