יום ראשון, 9 בספטמבר 2012

השכלה בין דורית

איתן בלואר

נהוג לאמר שחלומה של כל אמא יהודיה הוא שילדיה ירכשו השכלה. אך מסתבר כי בכל הקשור ללימודים גבוהים קיימת שונות במידת הציפיות של ההורים, שנובעת בין היתר ממידת השכלתם. מתברר כי ככל שהשכלתם של ההורים גבוהה יותר כך הצפיות שילדיהם ירכשו השכלה גבוהה עולות. בשנת 2011 כ- 68% מההורים הירושלמים בני 20 ומעלה שהשכלתם עד 12 שנות לימוד (ללא תעודת בגרות) ציינו שהם מצפים מילדיהם להשלים תואר ממוסד על תיכוני או אקדמי. שיעור זה עמד על 75% בקרב הורים בעלי תעודת בגרות ועל 80% בקרב הורים שהשכלתם היא על תיכונית ומעלה. בישראל השיעורים היו גבוהים יותר. כ- 77% מההורים שהשכלתם עד 12 שנות לימוד (ללא תעודת בגרות) ציינו שהם מצפים מילדיהם להשלים תואר ממוסד על תיכוני או אקדמי. השיעור בקרב הורים בעלי תעודת בגרות (84%) ובקרב הורים שהשכלתם היא על תיכונית ומעלה (85%) היה דומה. 

ומה באשר להגשמת הציפיות? בחינה של השכלת האמהות והשכלת ילדיהן עשויה להעיד על קיומו של קשר חיובי ביניהם, כמו גם על מוביליות השכלתית. בשנת 2011 כ-64% מכלל הירושלמים בני 20 ומעלה ציינו שהשכלתה של אימם אינה עולה על 12 שנות לימוד. לעומתם, כ-25% ציינו שהשכלת אימם היא על תיכונית ומעלה. מבין הילדים לאם שהשכלתה 12 שנות לימוד ומטה, ציינו 29% כי השכלתם היא על תיכונית ומעלה, שיעורם של בעלי השכלה כזו בקרב הילדים לאם שהשכלתה על תיכונית ומעלה היה גבוה בהרבה, ועמד על 51%. 

באשר למוביליות ההשכלתית, ניכר כי בירושלים שיעור הילדים שהשכלתם עולה על זו של הוריהם נופל מזה שבישראל. כך בעוד שבירושלים 58% מהילדים שאימם היא בעלת השכלה של 12 שנות לימוד ציינו כי השכלתם עולה על זו של אמם, הרי שבישראל היה השיעור גבוה יותר, ועמד על 65%. 


מקור: הסקר החברתי 2011, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

יום שני, 3 בספטמבר 2012

הקהילה האתיופית בירושלים

אביאל ילינק 

מזה כחצי שנה מנהלים פעילים בני העדה האתיופית מאהל מחאה מול משרד ראש הממשלה בירושלים כנגד הגזענות כלפיהם בחברה הישראלית ולמען שוויון הזדמנויות. המחאה נולדה בעקבות מספר מקרים בהם הופרדו תלמידים ממוצא אתיופי מחבריהם לבית הספר. בני הקהילה טוענים גם לאפליה בבואם לשכור דירות, לאפליה בשוק התעסוקה ולקיפוח תרבותי מצד הממסד הישראלי. 

הקהילה האתיופית בישראל התגבשה בעקבות גלי העלייה שהחלו עם מבצע "משה" בשנת 1984, ונמשכו לאורך שנות ה-90' ושנות האלפיים. רגע השיא של עלייה זו במבצע "שלמה" בשנת 1991 במסגרתו הועלו כ-14 אלף מיהודי אתיופיה באמצעות רכבת אווירית שנמשכה סוף שבוע בודד. 

האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל נאמדת בכ-120 אלף נפש והיא מהווה 1.6% מאוכלוסיית המדינה. זו אוכלוסייה צעירה יחסית - מעל 70% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 34. כמו כן, 34% מבני הקהילה האתיופית כיום הם ילידי ישראל. 

מספרם של בני הקהילה האתיופית המתגוררים בירושלים נמוך יחסית ועומד על כ-5,000 נפש אשר מהווים 0.6% בלבד מאוכלוסיית העיר. גם בשאר הערים הגדולות שיעור בני הקהילה האתיופית נמוך יחסית – בחיפה מתגוררים כ-4,300 (1.6%) ובתל אביב כ- 2,000 בלבד (0.5%). העיר בעלת המספר הגבוה ביותר היא נתניה בה מתגוררים כ-10,000 מבני הקהילה שמהווים 5.3% מהאוכלוסייה בעיר. בני הקהילה האתיופית מהווים שיעור גבוה יחסית מהאוכלוסייה בקריית מלאכי (15.5%), עפולה (8.2%), יבנה (7.3%), קריית גת (6.7%) וחדרה (6%). 

ומה לגבי הישובים סביב ירושלים? בבית שמש מתגוררים כ-3,100 מבני הקהילה האתיופית והם מהווים 3.9% מהאוכלוסייה של העיר. במבשרת ציון מתגוררים כ-1,100 (4.7%), ובמעלה אדומים כ- 900 (2.6%). בירושלים מספרם בולט במיוחד בשכונת עיר גנים ג' (אזור רחוב הנורית) בה מתגוררים כ-800 מבני הקהילה (24% מאוכלוסיית האזור). כ-500 מתגוררים במבני השיכונים בשכונת תלפיות מערב באזור רחוב הקצין סילבר (15% מאוכלוסיית האזור), כ-400 מתגוררים בשכונת גונן ט' (15%), וכ- 300 מתגוררים בחלקה המערבי של נווה יעקב. 





מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה