יום שלישי, 24 ביולי 2012

רוח סטודנטיאלית בירושלים

איתן בלואר 
בשנים האחרונות משקיעות עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים מאמצים רבים למשוך סטודנטים ללמוד בעיר ולהשתקע בה בתום לימודיהם. מספרם של הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים עולה עם השנים. בשנת תשע"א (2010/2011) למדו בירושלים כ- 36,500 סטודנטים שהיוו 15% מכלל הסטודנטים בישראל, עליה של 3% לעומת שנת תש"ע בה למדו בירושלים 35,600 סטודנטים, ועלייה של 26% לעומת שנת תש"ס (1999/2000). האוניברסיטה העברית היא המוסד להשכלה גבוהה בעל מספר הסטודנטים הגבוה ביותר בעיר. מספר זה עמד בשנת תשע"א על 20,400 והיווה 56% מתוך כלל הסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים. 10,800 למדו במכללות האקדמיות בעיר (30%) ו-5,300 סטודנטים למדו במכללות אקדמיות לחינוך (14%). מתוך כלל הסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים בשנת תשע"א 34% התגוררו בעיר, 6% התגוררו בשאר יישובי מחוז ירושלים, 18% התגוררו במחוז המרכז, 12% במחוז יו"ש, 9% במחוז תל אביב, 5% במחוז חיפה והיתר (15%) בפריפריה הצפונית והדרומית. 

ניתן לחלק את הסטודנטים שגרים בירושלים על בסיס אלו הלומדים במוסדות להשלכה גבוהה בעיר ואלו הלומדים מחוץ לעיר. מספר הסטודנטים שהתגוררו בירושלים בשנת תשע"א עמד על 22,100. מתוכם 12,300 סטודנטים גרו ולמדו בירושלים, והיתר (9,800 סטודנטים ירושלמים) למדו במוסדות להשכלה גבוהה מחוץ לירושלים. הסטודנטים לתואר ראשון שהתגוררו בירושלים נטו יותר למקצועות בתחום מדעי הרוח בהשוואה לכלל הסטודנטים בארץ. אחוז הסטודנטים שהתגוררו בירושלים בשנת תשע"א ולמדו מקצועות מתחום מדעי הרוח עמד על 36% והוא היה גבוה בהשוואה לישראל (26%). לעומת זאת שיעורם של הסטודנטים שהתגוררו בירושלים ולמדו את מקצועות מדעי החברה (27%) היה נמוך בהשוואה בישראל (34%). 



מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

יום חמישי, 19 ביולי 2012

באיזו עיר בונים הכי הרבה?

יאיר אסף-שפירא 

לאחרונה פרסמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד הפנים את הפרסום השנתי "הרשויות המקומיות", המאפשר להשוות בין רשויות שונות בישראל במימדים רבים. אחד ממימדים אלו הוא בנייה. הנתונים מתייחסים לשנת 2010, וכוללים עיריות ומועצות מקומיות. 

הרשות בה הסתיימה בנייתן של מספר יחידות הדיור הרב ביותר היא ירושלים, בה נבנו 1,810 דירות. בשלוש רשויות נוספות נבנו מעל 1,000 דירות: נתניה (1,530), תל-אביב - יפו (1,520), ופתח תקווה (1,030). 

אך בעוד שירושלים הובילה מבין הרשויות במספר הדירות, הרי שבהשוואת אזור ירושלים לאזור תל-אביב, התמונה שונה. בעוד שבאזור תל-אביב, שהוגדר לצורך העניין כמחוזות תל-אביב והמרכז, נבנו 13,940 דירות (51% מכלל הדירות שבנייתן הסתיימה), הרי שבאזור ירושלים, שהוגדר כמחוזות ירושלים ויו"ש, נבנו רק 3,460 דירות (13%). זאת ועוד - במחוז יו"ש, שהוגדר כסביבות ירושלים, רק כחצי מהדירות שנבנו היו בסביבתה המיידית של העיר. ניכר אפוא כי קיימת התקבצות של הבנייה באזור מרכז הארץ. ניתן לראות זאת גם בבחינת גמר הבנייה של דירות לפי המרחק מגבול תל-אביב - יפו. 66% מהדירות היו במרחק של 50 ק"מ או פחות מגבולה של תל-אביב. 

חשוב לבחון את מספר הדירות הנבנות גם ביחס למספר הדירות הקיימות ברשות המקומית. בחינה זו מצביעה על עוצמת השינוי העובר על האזור. בהשוואה זו נמצא כי בעיר ירושלים הסתיימה בנייתן של 9 דירות לכל 1,000 יחידות דיור קיימות - מעט יותר מאשר בתל-אביב - יפו (8). ככלל, הישובים המקיפים את העיר עוברים שינוי חד יותר מהעיר עצמה. כך לדוגמה בגבעת זאב נבנו 49 דירות לכל 1,000 דירות קיימות, במעלה אדומים 24, בבית-שמש 18, ובאבו-גוש 13. יוצאות מן הכלל ביתר עילית ומבשרת ציון, בהן נבנו 4 ו-2 דירות (בהתאמה) לכל 1,000 דירות קיימות. 



מקור הנתונים: הרשויות המקומיות בישראל 2010, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרד הפנים


יום ראשון, 15 ביולי 2012

פועלי כל העולם התאחדו?

ליאור להרס 

ההסתדרות הכללית הוקמה בשנת 1920 כאבן יסוד בתהליך הקמת המדינה ומאז ועד היום היא איגוד העובדים הגדול בישראל. בשנת 1930 הוקמה לצדה הסתדרות העובדים הלאומית ובשנת 2007 הוקם ארגון עובדים נוסף בשם "כוח לעובדים" שקם כתוצאה מביקורת על תפקודה של ההסתדרות הכללית. מטרתם של איגודי העובדים היא לדאוג לזכויות העובדים, לפעול לשיפור תנאי העסקה ולנהל משא ומתן על הסכמים קיבוציים. 

על פי נתוני ההסתדרות הכללית החדשה (ממרץ 2012) חברים בארגון 660,187 איש. במרחב ירושלים רשומים 66,537 חברי הסתדרות המהווים 10% מחברי הארגון. שיעור זה כפול מחלקו של מרחב תל אביב (5%) ושל מרחב ראשון לציון (5%) והבדל זה נובע ככל הנראה מכך ששיעור העובדים הירושלמים במגזר הציבורי גבוה מאשר בערים אלו. חלקו של מרחב העיר חיפה, המכונה "עיר פועלים", בקרב חברי ההסתדרות, דומה לזה של ירושלים ועומד על 9% מחברי הארגון. 

ההסתדרות מורכבת מכמה איגודים מקצועיים. האיגוד הגדול ביותר הוא עובדי הרשויות המקומיות (15% מחברי ההסתדרות), אחריו עובדי המדינה (12%) והעובדים בחקלאות, כימיה ושמירה (9%). לעומת זאת בין המקצועות בהם ההתאגדות היא הקטנה ביותר ניתן לציין את המטפלים ביצירה והבעה (חבר הסתדרות אחד), עובדי תקשורת ואמנים (3 חברים) ושינניות (7 חברות). הנתונים מראים כי 71% מחברי ההסתדרות הכללית הם ילידי הארץ בעוד ש-20% הם עולים ותיקים ו-9% הם עולים חדשים. חלוקה על פי גיל מראה כי 24% מחברי ההסתדרות הם צעירים עד גיל 34, 52% נמצאים בטווח הגילאים שבין 35-59 ו-19% הם מעל גיל 60. 

בבחירות שנערכו למוסדות ההסתדרות במאי 2012 בחרו 66.6% מהמצביעים בעופר עיני לתפקיד יושב הראש לעומת 33.3% שבחרו באיתן כבל. במרחב ירושלים שיעורי התמיכה בעופר עיני עמדו על 69.1%. שיעור התמיכה בירושלים ברשימתו של עיני לועידת ההסתדרות (68.3%) היו גם הם גבוהים יותר מהממוצע הארצי (64.9%) ומשיעור התמיכה במרחב תל אביב (56.7%), חיפה (62.7%) וראשל"צ (64.1%). 




יום ראשון, 8 ביולי 2012

באמונה שלמה

אביאל ילינק 

אוכלוסיית ירושלים מגוונת ומורכבת מקבוצות בעלות מאפיינים שונים, ובכלל זו קבוצות השונות זו מזו במידת הדתיות שלהן. 

מהסקר החברתי שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב בני 20 ומעלה עולה שבשנים 2008-2010 (ממוצע השנים) 31% מהיהודים בירושלים הגדירו את עצמם מסורתיים, 29% הגדירו את עצמם חרדים, 21% דתיים ו-19% חילוניים. שיעור היהודים בני 20 ומעלה בירושלים שהגדירו עצמם חרדים היה הגבוה מבין הערים הגדולות בישראל והיה גבוה באופן משמעותי משיעור החרדים בישראל (8%). לשם השוואה, שיעור החרדים בתל אביב היה 2%, בחיפה 3%, ובראשון לציון 1% בלבד. שיעור הדתיים בירושלים (21%) היה אף הוא גבוה ביחס לממוצע בישראל (10%). שיעור המסורתיים (מסורתי דתי ומסורתי לא כל כך דתי) בירושלים עמד על 31% והיה נמוך מהממוצע בישראל (39%) והנמוך מבין הערים הגדולות בישראל. ומה לגבי החילונים? שיעור החילונים בירושלים (19%) היה נמוך מאד בהשוואה לישראל (42%), והיה הנמוך מבין הערים הגדולות בישראל. שיעור החילונים בתל אביב למשל היה הגבוה מבין הערים הגדולות ועמד על 59%, בהשוואה ל- 58% בחיפה, 47% בראשון לציון, ו-32% באשדוד. 

גם בקרב המגזר הלא יהודי הייתה מידת הדתיות בירושלים גבוהה יותר מהממוצע בישראל ומבערים הגדולות בארץ. מהנתונים עולה כי 14% מהירושלמים הלא יהודים הגדירו עצמם כדתיים מאד. זאת לעומת 60% שהגדירו עצמם כדתיים, 21% כלא כל כך דתיים ו-5% כלא דתיים. לשם השוואה, בישראל רק 7% מהלא יהודים הגדירו עצמם כדתיים מאד (חצי מהשיעור בירושלים), 46% הגדירו עצמם דתיים, 26% לא כל כך דתיים, ו-21% לא דתיים (פי ארבע מהשיעור בירושלים). בחיפה ובתל אביב-יפו מידת הדתיות של הלא יהודים הייתה נמוכה במיוחד. שיעור הדתיים מאד עמד בערים אלה על 1%-2% ושיעור הדתיים עמד על 23% ו-22% בהתאמה. 




מקור: עיבוד לנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

יום חמישי, 5 ביולי 2012

שכר מגדרי:בירושלים נשים מרוויחות יותר

איתן בלואר 

שוק התעסוקה בירושלים מתאפיין בהבדלים גדולים בשכר בין קבוצות האוכלוסייה השונות. בנוסף ישנם הבדלים גדולים בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה של הקבוצות השונות. שיעורי השתתפות נמוכים יחסית בכוח העבודה נמצאו בקרב הגברים החרדיים ובקרב הנשים הערביות. מאפיינים אלו יצרו תופעה ייחודית בירושלים שבה ישנו פער נמוך יחסית בין גובה השכר החודשי הממוצע של אוכלוסיית הגברים לזו של הנשים, אך פער גבוה במספר שעות העבודה הממוצע שלהם. בשנת 2010 השכר הממוצע (ברוטו) לחודש עבודה של שכיר בירושלים היה 7,300 ש"ח והוא היה נמוך בהשוואה לתל אביב (10,200 ש"ח) ולישראל (8,600 ש"ח). בחינה מעמיקה יותר של השכר לפי מגדר, מצביעה על פער של 29% בין השכר הממוצע (ברוטו) לחודש עבודה של הגברים בירושלים (8,100 ש"ח) לעומת זה של הנשים (6,300 ש"ח). פער זה היה נמוך בהשוואה לתל אביב וישראל שבהן השכר הממוצע של הגברים היה גבוה מזה של הנשים ב-51%. 

מגמה הפוכה קיימת לגבי הפער בין ממוצע שעות העבודה השבועיות של הגברים לזה של הנשים. מספר שעות העבודה השבועי הממוצע של הגברים בירושלים (44 שעות שבועיות) היה גבוה מזה של הנשים (33 שעות שבועיות) ב- 33%. פער זה היה גבוה בהשוואה לתל אביב שבה ממוצע שעות העבודה השבועיות של הגברים היה גבוה מזה של הנשים ב- 13%, ולישראל בה הפער היה 25%. 

שתי תופעות אלו יצרו מצב שבו השכר הממוצע (ברוטו) לשעה של הנשים בירושלים (43 ש"ח) גבוה מזה של הגברים (41 ש"ח) ב-5%. מצב זה שונה למצב בישראל שבה השכר הממוצע לשעה של הנשים (43 ש"ח) נמוך מזה של הגברים (51 ש"ח) ב- 16%, ובתל אביב בה השכר הממוצע לשעה של הנשים (50 ש"ח) נמוך מזה של הגברים (59 ש"ח) ב- 15%. 



מקור: סקר הכנסות 2012, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.