יום שני, 28 במאי 2012

תורה ועבודה

אביאל ילינק 

נושא ההשתתפות בכוח העבודה נמצא על סדר היום הציבורי ומהווה אחד מסלעי המחלוקת המשסעים את החברה הישראלית. מעניין לבדוק אם כן מה מידת הקשר בין ההשתתפות בכוח העבודה לבין מידת הדתיות. 

מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ממוצע השנים 2008-2010) עולה כי אכן קיים קשר בין שיעור ההשתתפות בכוח העבודה לבין מידת הדתיות. קשר זה ניכר גם במגזר היהודי וגם במגזר הלא יהודי, אך במגזר הלא יהודי הוא בולט באופן מיוחד. במגזר זה ניכרת קורלציה ברורה ועקבית בין מידת הדתיות לבין מידת ההשתתפות בכוח העבודה – ככל שמידת הדתיות עולה כך מידת ההשתתפות בכוח העבודה יורדת. מגמה זו נכונה גם לירושלים וגם לישראל. מעניין לציין כי מידת ההשתתפות בכוח העבודה בישראל הייתה גבוהה יותר בכל הקטגוריות מזו שבירושלים. 

מהנתונים עולה כי במגזר הלא יהודי בירושלים, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב הנשאלים בני 20 ומעלה שהגדירו עצמם כלא דתיים עמד על 62% (בהשוואה ל- 72% בישראל). שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב אלו שהגדירו עצמם לא כל כך דתיים עמד על 59% (לעומת 61% בישראל), בקרב הדתיים היה שיעור זה 43% (לעומת 41% בישראל), ובקרב הדתיים מאד השיעור עמד על 12% בלבד (20% בישראל). 

במגזר היהודי המצב מעט שונה. כאן, ההבדל העיקרי בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה היה בין הנשאלים שהגדירו עצמם כחרדים לבין הלא חרדים (אלו שהגדירו עצמם כחילוניים, מסורתיים או דתיים). בין הנשאלים הלא חרדים לא ניכרו הבדלים גדולים. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב לא חרדים בני 20 ומעלה בירושלים עמד על 66%. לעומת זאת, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב החרדים היה נמוך באופן משמעותי ועמד על 44%. בישראל שיעורים אלה היו מעט גבוהים יותר ועמדו על 68% ו-50% בהתאמה. 





מקור: עיבוד לנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

יום רביעי, 23 במאי 2012

שעת כושר


אביאל ילינק 

מחקרים רבים מדגישים את התרומה שיש לעיסוק בפעילות גופנית לבריאות הגוף, למניעת מחלות ולשיפור ההרגשה הכללית. קיום פעילות גופנית מהווה נדבך מרכזי בניהול אורח חיים בריא ומסייע לשמור על משקל תקין לאורך זמן. כיום גם ברור כי הפעילות הגופנית תורמת להפחתת מתחים ומעלה את רמת האנרגיה והחיוניות בגוף. למרות זאת, לא תמיד אנחנו מוצאים זמן לכך, ולעיתים אנחנו פשוט מתעצלים. 

בהקשר זה, הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2010 מעלה נתונים מעניינים בנוגע למידת העיסוק של הירושלמים בפעילות גופנית. מהנתונים עולה כי כמחצית מהירושלמים (49%), עסקו בפעילות גופנית בשלשת החודשים האחרונים לפני עריכת הסקר. שיעור זה היה נמוך בהשוואה לממוצע בישראל (55%), ולשיעור בתל אביב ובחיפה (61%). הרוב המוחלט של אלו שעסקו בפעילות גופנית עשו זאת לפחות פעם בשבוע, אך לא מעט מהם הקדישו לכך מספר פעמים בשבוע. שיעורם של הירושלמים שדיווחו כי עסקו בפעילות גופנית שלוש פעמים בשבוע או יותר עמד על 30%. שיעור זה היה נמוך בהשוואה לישראל (33%), תל אביב (35%) וחיפה (37%). 

ומה היו הסיבות העיקריות לעיסוק או לחוסר העיסוק בפעילות גופנית? 42% מאלו שעסקו בפעילות גופנית בישראל העידו כי הסיבה העיקרית המניעה אותם היא ההרגשה הטובה שהעיסוק בפעילות גופנית מעניק. 38% עסקו בפעילות גופנית בעיקר משום שהיא תורמת לבריאות ומונעת מחלות, ו-15% משום שהיא מסייעת להרזיה ולשמירה על המשקל. בקרב אלו שלא עסקו בפעילות גופנית, 42% דיווחו כי הסיבה העיקרית לכך הייתה חוסר זמן, 20% דיווחו כי הם סובלים מבעיה בריאותית או גופנית, ו-11% טענו כי הסיבה העיקרית לכך שהם לא עסקו בפעילות גופנית הייתה עייפות. 

מקור: עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 

יום ראשון, 13 במאי 2012

עולים לירושלים

איתן בלואר 

מאז קום המדינה נחשבת העליה לישראל כאחד הסממנים המובהקים לעצמאותה של המדינה. ירושלים, בהיותה מרכז העולם היהודי, היוותה מוקד משיכה לעולים חדשים שהגיעו מרחבי העולם. בעשור האחרון שיעורם של העולים שהשתקעו בירושלים, מתוך כלל העולים שהגיעו לישראל, גדל מאוד. בשנת 2011 עמד מספר העולים החדשים שהשתקעו לראשונה בירושלים על 2,200 והם היוו כ- 13% מכלל העולים לישראל. מספר העולים שהשתקעו בירושלים בשנת 2011 היה גבוה בהשוואה למספר העולים שהשתקעו בתל אביב - 800 עולים (5%) ובחיפה - 1,200 עולים (7%). 

לירושלים כח משיכה נמוך יחסית לעולים מעוטי משאבים. לכן, בשנות ה-90', שבהן הגיע לישראל שיעור גבוה של עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, חלקם של העולים שבחרו להשתקע בירושלים מכלל העולים לישראל עמד על כ-7%. שינויים במאפייני העולים לישראל, ובמיוחד עלייה בחלקם של העולים לישראל מארצות הרווחה (בעיקר מארה"ב וממערב אירופה), תרמו לכך שהחל משנת 2002 חלה עלייה ניכרת בשיעור העולים הבוחרים בירושלים כמקום מגוריהם הראשון בישראל. בשנת 2011 36% מהעולים שהשתקעו בירושלים עלו מארה"ב, 20% מצרפת ורק 12% מרוסיה. 

מאפייניהם הסוציו-אקונומיים של העולים בשנות ה-90' ואלו שעלו בשנות האלפיים השפיעו על בחירת שכונת המגורים. השכונות המועדפות על העולים שהשתקעו בירושלים במהלך שנות ה-90' היו שכונת פסגת זאב שבה 17% מאוכלוסיית השכונה היו עולים שהגיעו בשנות ה-90', נווה יעקב (15%) והגבעה הצרפתית (14%). לעומת זאת, השכונות המועדפות על העולים שעלו בעשור הראשון של שנות האלפיים, שחלקם הגדול הגיע מארצות הברית ומצרפת, היו שכונת טלביה ש- 14% מאוכלוסייתה היו עולים חדשים, מרכז העיר (14%) ושכונות רחביה (13%). 



מקור: הודעה לעיתונות "עולים 2011", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והשנתון הסטטיסטי לירושלים 2012 של מכון ירושלים לחקר ישראל